יום ה' ה- 12/11/15 – טרלאו – מושבת פונטה טומבו.
אחרי ארוחת בוקר במלון, יצאנו לסופר מרקט המקומי וקנינו מצרכים לארוחת צהרים. הסופר מרקט עצמו גדול מאד ומודרני ויש בו כמעט הכל.
לאחר מכן יצאנו דרומה בנסיעה של כ- 125 ק"מ מתוכם כ- 20 ק"מ על גְָרבל – דרך כורכר לא סלולה– עד למושבת הפינגווינים פְונטה טומבו Punta Tombo. הדרך עצמה היתה ברובה נוחה וטובה. הכביש ישר ללא כל ישוב לאורכו ורק צמחיה האופיינית למדבר.
פְונטה טומבו היא מושבת הפינגווינים הגדולה ביותר מחוץ לאנטרקטיקה, והמקום הכי טוב בעולם לצפות בו מקרוב בפינגווינים מסוג מגלן. הביקור בשמורה הוא חוויה מיוחדת במינה, כיוון שתוכלו ללכת ללא הפרעה בין הפינגווינים ולצלם אותם מסתובבים בהליכה המצחיקה שלהם. בנוסף לפינגווינים יש בשמורה גם הרבה בעלי חיים כמו גונאקו שזו מן למה וננדו שזה עוף דומה מאד לבת יענה. בסה"כ טיילנו בשמורה כ- 5 שעות בתוספת כשעתיים נסיעה לכל כיוון.
יום ו' ה- 13/11/15 – חצי האי ולדס.
הבוקר עזבנו את טרלאו ויצאנו לדרך של כ- 170 ק"מ לכיוון פוארטו פירמידס שנמצאת בחצי האי ולדס. בחצי האי ולדס צפויה לנו צפייה בחיות מים לרבות ליוויתנים.
הגענו לפוארטו פירמידס ומיד חיפשנו הפלגה לראות ליוויתנים. מצאנו הפלגה כזו שממש עומדת לצאת לדרכה (56$) ומהרנו להצטרף. ההפלגה נמשכת כשעה וחצי ובמהלכה הגענו למרחק של מטרים ספורים מנקבות ליוויתנים עם גורים.
החיות מרשימות בגודלן אבל אם ציפינו לראות מראות כמו בנשיונל גאוגרפיק של לוויתנים מזנקים מהים לאוויר ונופלים בחזרה תוך התזת מים מסביב או זנבות גדולים שלהם כאשר הם צוללים בים, הרי שהתאכזבנו קשות ולמעשה ראינו גושים שחורים וגדולים ולמעשה חזרנו מההפלגה עם תחושה קשה של אכזבה. אני מבקש לציין כי בהמשך הטיול שלנו פגשנו אנשים אשר טיילו כאן ממש בתקופה זהה לשלנו והם זכו לראות "הצגה" ממש מרתקת של הלוויתנים ולכן יתכן שלנו פשוט היה מזל רע ולכן לא הצלחנו לראות את מה שציפינו.
חזרנו לחוף ונסענו לדירה אשר הזמנו מראש ונקראת Terraza San Benito. ( כ- 575 פזו ל- 2 לילות לאדם. על הדירה ראה טיפ נפרד)
פוארטו פירמידס התגלתה כמקום קטן מאד אשר כל עסקיו סובבים סביב נושא התיירות. יש במקום הרבה מאד סוכנויות תיירים, מסעדות אבל מעט מאד מכולות או חנויות לרכישת מוצרי מזון.
יום ש' ה- 14/11/15 – חצי האי ולדס.
את היום הקדשנו לסיור בחצי האי ולדס. כללית, הדרכים בחצי האי הינם גרבל (דרכי כורכר לא סלול). המרחקים בין נקודה לנקודה הם עשרות ק"מ של דרך ישרה ללא כל נקודות ישוב ולמעט מעט בעלי חיים ומעט כלי רכב, אין נפש חיה והדרך מאד משעממת וחד גוונית. גם מהירות הנסיעה מוגבלת לכ- 50 קמ"ש דבר שרק מוסיף לשעמום.
את היום התחלנו בתצפית שנקראת פונטה פירמידס אשר נמצאת ממש ליד פוארטו פירמידס. התצפית היא על המפרץ ולמעט ים כחול ויפה ומעט אריות ים לא ראינו דבר.
המשכנו משם בנסיעה של כ- 80 ק"מ עד למקום שנקרא פונטה נורטה. במקום ישנה תצפית על חוף הים ומרחוק ניתן לראות אריות ים רובצים על החוף.
המשכנו בנסיעה של עוד כ- 40 ק"מ לתצפית בשם קלטה ולדס שם נאמר כי ניתן לראות פילי ים. לאכזבתנו, לא דובים ולא פילי ים וחוץ מכמה פינגווינים, לא ראינו דבר. המשכנו בנסיעה של עוד כ- 80 ק"מ וחזרנו לדירה שלנו בפוארטו פירמידס.
בסה"כ, חצי האי ולדס היה אכזבה אחת גדולה וכל הציפיות שלי לראות בעלי חיים ימיים בטווחים שמאפשרים ממש לחוש אותם, לא התממשו. יתכן ופשוט היה לנו מזל רע או שהתיאורים הכתובים ברשת נטו להגזים ומכל מקום, אני חשתי תחושות של בזבוז ופיספוס גדולים.
יום א' ה- 15/11/15 – חזרה לטרלאו ונסיעה לברילוצ'ה.
בבוקר נפרדנו מפוארטו פירמידס והתחלנו את דרכנו בחזרה לכיוון טרלאו. בדרך עברנו דרך אי הציפורים אשר נמצא ממש ליד מרכז המבקרים של חצי האי וכן ליד חוף הים – אל דוראדינו. עשינו חנית צהרים בפוארטו מדרין. בכל המקומות הללו אין שום דבר שראוי להתיחסות מיוחדת ולא זכינו לראות שום דבר יוצא דופן. אחר הצהרים הגענו לטרלאו למלון בו התארחנו לפני שלושה ימים, אספנו את הציוד האישי שאחסנו במלון ועשינו דרכנו לכיוון תחנת האוטובוסים המרכזית אשר נמצאת ממש קרוב למלון. החזרנו את הרכב השכור וחיכינו עד לשעה 22:00 בה יוצא האוטובוס לכיוון ברילוצ'ה. (776+260 פזו)
יום ב' ה- 16/11/15 – ברילוצ'ה.
לאחר נסיעת לילה של כ- 13 שעות, הגענו לברילוצ'ה ואת פנינו קיבל מזג אויר חורפי גשום וקריר. לקחנו את הרכב השכור שהוזמן מראש ל- 3 ימים בחב' Europcar דרך אתר ,Orbitz במחיר של כ- 265 $ לרכב ברמת Compactללא הגבלת ק"מ. קיבלנו רכב שגם הפעם הספיק ל- 4 נוסעים ללא ציוד. גם הפעם לקחנו מונית אשר הובילה אותנו למלון Villa Huinid Hotel Ploneros. (כ- 1,250 פזו ל- 3 לילות לאדם. על המלון ראו טיפ נפרד) לאחר שהתמקמנו במלון, נסענו לרח' הראשי בברילוצ'ה, הסתובבנו מעט במגבלות מזג האוויר החורפי וסימנו את היום בארוחת ערב רגילה.
יום ג' ה- 17/11/15 – אזור ברילוצ'ה.
את היום קיבל אותנו מזג אויר נאה ומיהרנו לצאת לכיוון תצפית סרו קמפניוס Carro Campamaio אשר נמצאת מעט צפונית לברילוצ'ה ומיד עלינו לתצפית בעזרת רכבל (140 פזו). הנוף המתגלה מהתצפית יפה מאד והוא משקיף על אגם נאוול הוואפי Nahuel Huapi ואגמים רבי נוספים שנמצאים באזור. יש להקפיד ולהגיע ביום בו מזג האוויר יפה והראות טובה !!
משם המשכנו דרומה לכיוון תצפית 7 האגמים. הגענו לעיירה נחמדה וצבעונית בשם וילה אנגוסטירה Villa la Angostura. כאן מזג האוויר השתנה לרעה, החל לרדת גשם והראות הוגבלה מאד. במצב זה לא היה שום טעם להמשיך לכיוון התצפית על האגמים ועל כן פנינו לאחור וחזרנו לרח' הראשי של ברילוצ'ה. היה מאד קר אבל ללא גשם ואנחנו הסתובבנו בין החניות הרבות לממכר שוקולד שמנסות "לפתות" את הקונים בשוקו חם ובכיבודי שוקולד שונים. סימנו את היום בארוחת ערב רגילה וחזרנו למלון מעט מאוכזבים ממזג האוויר אשר לא האיר לנו פניו.
יום ד' ה- 18/11/15 – אזור ברילוצ'ה.
היום קמנו למזג אויר ממש חורפי. בחוץ עננות נמוכה, קר מאד ויורד גשם מעורב בפתיתי שלג. התלבטנו מה לעשות ולאחר בדיקה באינטרנט והתייעצות עם צוות המלון, נוצר אצלנו הרושם (המוטעה) שמזג האוויר עומד להשתנות לטובה ועל כן החלטנו להתחיל לנוע דרומה לכיוון הקרחון השחור Ventisquero Negro.
הקרחון השחור הינוו קרחון מרשים ויפה אשר זכה לשמו בגלל הצבע הכהה שנראה כשמסתכלים עליו ממרחק. הקרחון נמצא באזור של הפארק הלאומי הסמוך לסרו טרונדור. הנופים בדרך עוצרי נשימה, ויש שיגידו שהם מרשימים יותר מהקרחון עצמו.
לאחר כשעה של נסיעה הגענו לכניסה לפארק והתברר לנו כי מזג האוויר לא השתפר והראות ממש גרועה.
בנוסף התברר לנו כי הדרך לקרחון הינה חד סיטרית ובמידה ונחליט לעלות לקרחון, נוכל לרדת ממנו רק בשעות אחה"צ. החלטנו כי נוותר והתחלנו בדרכנו חזרה למרכז ברילוצ'ה. כאשר הגענו למרכז העיר, מזג האוויר החליט להשתפר ושמש זרחה ונעשה ממש נעים אבל מאד קר. טיילנו מעט, אכלנו גלידה וארוחת ערב וחזרנו למלון.
