יום מספר 25- 22.9
נסענו לכיוון ווליאמס בואך גרנד קניון. בחלק הזה של הטיול אנחנו פרי סטייל מבחינת הקמפים. סוגרים אותם מהיום למחר. יוצאים יחסית מאוחר לכיוון ההובר דאם. נסיעה של שעה מווגאס. אני עוצר בתחנה דלק ושם לב שיש נזילה מהצנרת של הביוב - איכס! מה עושים עכשיו איזה באסה. מתקשר לקרוז אמריקה בווגאס והם מנסים להפנות אותי לתמיכה 1800 שלהם. מנוסה, אני יודע שמהתמיכה הזו שוב דבר טוב לא יוצא. אני מתעקש ונוסעים חזרה לווגאס. מגיעים. הם עמוסים מאוד. מחפש ופונה למנהל. הוא רואה ישראלי עצבני - בטח לא בפעם הראשונה. הוא מסכים לטפל ברכב במיידי. טכנאי עובד כשעתיים על הרכב ומסדר אותו. איזה עיכוב - יוק!
יוצאים בשעה שתיים וחצי מווגאס. מסתובבים ציקצק בהובר דאם - לא הגרוס דאמציעה בכל מקרה. חם. חם מאוד כאן. 30 מעלות שמרגישים כמו 40. משפריצים על עצמנו מים להתרענן. הטמפרטורה עוד תשנה דרמתית בלילה, היא נופלת לכ- 8 מעלות. נוסעים לכיוון ויליאמס נסיעה של כ- 4 שעות. הנוף מזכיר לי את הסוואנה בקניה. יש כאן ערימות וגבעות של אבנים גדולות זיכרון לאירועים דרמתיים של וולקנו, רעידות אדמה וכדומה. כאן בקושי רואים חיות בדרך. הנסיעה ארוכה אבל ניכר שהתרגלנו לגמוע מרחקים. גם הילדים כבר פחות מנגזסים. כל הדרך יש עליות מתונות וחדות. עולים ועולים. מרגיש לי שלרוקיס עלינו פחות. השמש כאן שוקעת מהר יותר. הגרנד קרוב ליוטה ושם קו האורך משתנה ה טיים זון +1 . השקיעה כאן יפה אבל היא מאחורנו. אנחנו נוסעים כאמור מזרחה. ממול אנחנו רואים עננים בצבע תכלת. מרענן. עם כל הפסטורליה והטבע הפראי והבתולי הזה מגיעה הפתעה. 25 ק״מ לפני ווליאמס נדלק לי בדשבורד אייקון שלא ראיתי לעולם או שאולי משהו השתנה מאז שעשיתי תיאוריה לפני 23 שנים. אייקון ירוק בצורה של מפתח שבדי (שיחקו אותה השבדים וגם היפנים שיש על שמם סכים). אני אומר לענבל בטיפשות אבל כדי להרגיע אותה שהאייקון ירוק זה אומר שהמצב לא נורא כפי שהוא נראה. בחחח קשקוש. עכשיו כבר חושך מוחלט. הנווט מראה שיש עוד 15 דקות להגעה. אין כלב בחוץ גם לא מכוניות על הכביש הראשי. ענבל קוראת במדריך הרכב - בעיה שמעידה כל כל שהמנוע הפחית את פעילותו משמעותית - הטראבלשוטינג - תתקשר לתמיכה - פאק. אני אשכרה מרגיש שהוא לא נותן. מצמיד את דוושת הגז עד הוסף והוא לא בענין. נו מה עכשיו. מה יהיה עם היום הזה. בשלב הזה רוצים רק דבר אחד. להגיע לקמפ. מפסיקים את המזגן, מתנהגים אל הרכב יפה, מעודדים אותו בכל סיבוב ״יופי יופי״ ״ עוד קצת״. מגיעים לקמפ - יש! שואל איש מבוגר והוא נותן לי הסבר הזוי אבל בטון רשמי ומאשר שעובד - ״איפה השכרת את הרכב?״ עניתי ״בווגאס״ ״אז זה ברור הוא עונה״ ״מה ברור? שאלתי״ ״אתה נוסע במקום שהרכב לא מורגל אליו במקום גבוה וכאן יש פחות חמצן״ ״וואלה, באיזה גובה אנחנו?״ ״4500 פיט״
עכשיו רגועים יותר. מתמקמים ומדליקים מדורה. הילדים מדליקים אותו בעצמם, הם שוטפים ועוטפים באלומיניום. יצא טעים. לבריכה בקמפ כבר לא הספקנו להיכנס היום. ידחה למחר.
