הגסטהאוס של מוני ”הגסטהאוס של מוני“

אנחנו לא עם דרישות גבוהות ולא מרבים להתלונן, אבל... אנחנו בטוחים שזה היה המקום הגרוע ביותר בטיול של חודש בסרי לנקה. בעל המקום, סאטש, אומנם נחמד מאוד וסך הכל לוקח מחירים הוגנים וזולים (לינה או ארוחות), אבל המקום עצמו פשוט גרוע ולא שווה את הכסף. ניתן לנו חדר עם דליפה, שבמשך כל הלילה נזלו שם מים והיה צריך לבקש עוד מגבות לספוג. זה היה קצת מצחיק, אבל גם צמחו פטריות שם באותו לילה!
 יכול להיות שזה משהו חד פעמי, בגלל הגשם הפתאומי, אבל הטיפול בבעיה לא היה טוב. לשם השוואה, לילה לפני כן בפולונרווה הייתה בעיה זהה, העבירו אותנו לחדר אחר, וגם הורידו את מחיר הלינה בלי שבכלל ביקשנו.

זוגתי לא הסכימה להתקלח, בצדק, בגלל ריח חריף של דגים ואצות. אפשר לראות את האצות יוצאות משפופרת המקלחת. כמובן שאין נייר טואלט או מגבות, אבל זה בסדר. בטריפאדוויזר, לונלי פלנט ומקומות אחרים – מהללים את האוכל במקום. עם כל הכבוד לאותם אנשים, האוכל מאוד ממוצע. הדבר היחיד שטוב, הוא שפירות הים הם טריים וזולים. אבל באמת, להוריד ציפיות, ומי שאוהב טעמים חריפים או חזקים כדאי לומר מראש, כי נראה שמבשלים לחך אשכנזי. גם מיץ האננס הדליל שהזמנו (בזול יש לומר) כנראה נחתך בסכין הבצל, שכן לא מצאנו הסבר אחר למיץ אננס בניחוח בצל.

נאמר שיש אינטרנט במקום, אבל הוא לא עבד כשהיינו ולא נראה שנעשה משהו בשביל לטפל בבעיה. מצד שני, סאטש מצא פיתרון ושלח אותנו למלון ליד, שנשתמש בו שם, זה היה פיתרון כלשהו.

סך הכל, החוויה אצל מוני הבריחה אותנו מפסיקודה בכלל, למרות חופי הים המדהימים שיש שם! לא מומלץ בכלל.

נ.ב.

בסמוך למוני יש מסעדה מקומית פשוטה בבקתה, שאנחנו גם לא ממליצים על ארוחה בה – תמורה דלה ומחיר גבוה יחסית למסעדה פשוטה. די התאכזבנו.