בריאות בפרו

מי שחווה אי פעם מחלת גבהים יודע שזה מייגע אפילו יותר מקריאת טיפים לפני טיול. ביליתי בפרו חודש מדהים וכמו כל הישראלים החלטתי להציץ בכמה (מליון) טיפים לפני הנסיעה בנוגע למחלות גבהים. היו לי חששות ברורות ממחלת גבהים, ולא מצאתי טיפ שעזר לי במיוחד למקד את דרך ההסתגלות שלי, אלא רק טיפים שהסבירו כמה זה אינדיבידואלי.

קצת עליי כדי לקבל מושג “אינדיבידואלי”: שלושה חברים בני 27, אחרי תואר. גובה: 183, משקל 80. לפני הטיול התאמנתי הרבה והגעתי בכושר טוב מאוד.

בניגוד לרוב הישראלים החלטנו להתחיל את הטיול דווקא מקוסקו, בגובה 3,300. טסנו ישר מלימה ואחרי כמה שעות התחלנו כבר להתנשף במדרגות בהוסטל. בקוסקו הסתובבנו הרבה וטיפסנו במעלה המדרגות כל ערב חזרה להוסטל. כשעברו הימים ההתנשפויות פסקו ובעצם התרגלנו לגובה. נשארנו בקוסקו שלושה לילות לפני שיצאנו לסלקנטיי, כשאנחנו מרגישים בנוח עם הגובה. הסלקנטיי מגיע לגובה של 4,700 ביום השני. כל שאר הטרק הוא מתחת לגובה של 3,000 מטרים, ככה שהיה לנו נוח להתרגל לגובה.ח שוב לי להגיד שלאחר הפס של ה-4,700 הרגשנו כאבי ראש חזקים מאוד שנפתרו בעזרת אדוויל ושתיה מרובה עוד יותר של מים.

מקוסקו טסנו ללימה ונסענו לווארז (3,100). בילינו בווארז שלושה לילות ובאגם ווינקאקוצ'ה (3,700) ובלגונה 69 (4,700). הרגשנו בנוח עם הגובה ורק לאחר מכן יצאנו לוואי-ווש. רוב הטרק מעל גובה 4,100 והלינה בגבהים כאלו גם כן. לכן החלטנו לקחת כדורים למשך שלושה ימים. סיימנו את הטרק עם אפס תלונות על כאבי ראש או תסמינים של מחלות גובה.

לסיכום, אני ממליץ לקחת את הזמן ולא להתנפל בווארז על הקרחון ולצאת מהר לוואי-ווש. גם אחרי טרק בקוסקו, הרגשנו את הצורך לקחת כדורים למניעת מחלת גבהים בימים הראשונים, כדי לא לסבול מכאבי הראש.

תשמרו על עצמכם ותיהנו.

טיילנו בספטמבר ואוקטובר בפרו (לימה, הוארז, וואקצ'ינה וקוסקו)' היינו חולים ישר בתחילת הטיול ובמהלכו (אולי ממישהו מהמטוס' או מחילופי מזג האויר לעומת ישראל/ בפרו קר בייחוד במקומות גבוהים).

המלצה שלנו להביא את התרופות הבאות: כדורים לצינון, לכאבי גרון והשתעלויות, מכיון שבפרו אם הולכים לבית מרקחת, הם בקושי יודעים אנגלית וקשה להסביר להם מה כואב לך, והם נותנים לך כדורים שאנחנו לא מכירים כי לא משתמשים בהם בארץ .

בקרב הנוסעים לדרום אמריקה ישנם ויכוחים אם ליטול את הכדורים נגד מחלת הגבהים. אני רוצה לייעץ לכם ליטול את הכדורים, תחסכו לעצמכם הרגשת עייפות וכאבי ראש. מדובר כמובן על אזור קוסקו והרי האנדים בפרו, בוליביה, מקסיקו, אקוודור וכל מקום גבוה מ-2700 מטר. הסיכוי להיות מושפע מתופעות לוואי הוא מינימלי.

אני ממליץ להביא ציוד עזרה ראשונה לא משנה איזה טיול אתם עושים. חוץ מזה, בעיקר לתרמילאים, עדיף להביא גם תרופות מהבית, כמו כדורים נגד בחילות, קל-בטן, משחות אנטיביוטיות ועוד. זה יעזור לכם גם אם פתאום תפצעו ולא יהיה קרוב אליכם בית חולים וזה ברמה שאתם יכולים לטפל בעצמכם וגם בטרקים תמיד נפצעים ולא יזיק איזה פלסטר או כמה חבישות. למרות שהחברה גם מביאה עזרה ראשונה, אבל אני סמכתי על עצמי יותר מאשר על המדריכים שלא נראה כאילו הם מומחים בטיפול בפציעות או שעוברים רענונים כל כמה שנים. תמיד גם במדינות העניות כמו פרו ובוליביה אנשים נהיים חולים בגלל חוסר ההגיינה או האוכל המקולקל והכדורים שלנו יועילו יותר מהטיפול של המקומיים.

איך מטהרים מים? ראשית, לפני שעושים זאת יש להיוועץ עם המקומיים של אותו איזור. אם יתברר כי הנחל או המעיין הוא יחסית נקי (לא זורמים אליו מי ביוב או דברים מסוכנים אחרים) אז אפשר לטהר את המים בכדורי כלור מיוחדים שקונים בכל חנות מטיילים. 

הוראות של טיהור המים רשומות על האריזה אך חשוב להדגיש מספר דברים: 

1. יש לסנן את המים עם פיסת בד מכל מיני ליכלוכים שנראים בעין כמו ירוקת,חרקים וכו... 

2. רצוי לקחת את המים לטיהור ממקום של מים זורמים ולא ממקום של מים עומדים. 

למי שמתקשה לשתות את "מי הבריכה" שהתקבלו לאחר הטיהור: ניתן להמתיק את המים ולהוסיף להם טעם על ידי אבקת מיץ (כמו אבקת זיפ שהיינו קטנים ) ובכך מנטרלים את טעם הכלור. 

לרוויה, אלרן

כידוע האוכל והשתיה לא תמיד הדבר הסטרילי ביותר בדרום אמריקה, המים בטרקים- הרבה פעמים צריכים למלא מים מהנהר ולשים כדורי טיהור (גם כן- לא לשכוח לקחת מהארץ..) אך קורה שתוקפות אמבות בקיבה - הסימנים לכך ברורים ביותר (אם זה יקרה לכם לא תפספסו את הסימנים) :ותסלחו לי על התיאור הלא מנומס אבל מי מכם עוד יודה לי-גאזים ושיהוקים עם ריח של ביצה סרוחה (בדיוק), חום גבוה, כאבי בטן.

מה עושים? יש כדורים מ-ע-ו-ל-י-ם שפותרים את הבעיה תוך יומיים שלושה, קוראים להם: פלאג`יל (Flagyl). אם אפשר- כדאי לקנות עוד בארץ- אם לא, אנו קנינו אותם בפרו (בקוסקו). **את ההמלצה עליהם קבלנו עוד מחבר בארץ שהזהיר אותנו מראש בסיפורי אמבות לא נעימים. זה ממש לא קורה לכל אחד אבל לבעלי זה קרה- והכדורים הצילו אותנו! תרגישו טוב ותהנו :-)

במהלך טרק שיצא מקוסקו, ביתי וחברתה הטובה שותפתה למסע לא מרחו על עצמן מקדם הגנה. ההרים היו מושלגים והקרינה היתה קשה. הן מצאו עצמן בטרק של כמה ימים עם כוויות שמש קשות על הפנים, מלוות בשלפוחיות והתנפחות עד לבלי הכר (לא סוג כוויות רגיל המוכר לנו מהשתזפות בחופי הארץ). 

אנא מרחו על עצמכם/ן מקדם הגנה, חיבשו משקפי שמש וכובע כשאתם יוצאים לטרק לא חשוב מה העונה בשנה.