יום ד', 6 אוג' 2014, 22:00 – קרוואן – יש.
הבוקר מתחיל ב-6:00. התארגנות זריזה, ארוחת בוקר בשש וחצי, וב-7, ווין נהג המונית הגדולה, מעמיס אותנו ועוד מליוני תיקים בדרך להילטון בשדה התעופה. שם נאספים ע"י השאטל של “מוטוריס” – חברת השכרת הקרוואן. תוך 45 דק' מגיעים לאחר שעוד אספנו משפחה של זוג הורים ובת מגרמנייה.
בתחנה של מוטוריס – לוקח הרבה מידי זמן, סרט הדרכה, הסברים וטפסים. לבסוף יוצאים לרכב היפה שלנו. בדיקות פנים וחוץ לפי ההוראות המדוקדות של דוד פרנקל, התקנת/החלפת אופניים (רציתי יותר טובות ובסוף תפסנו זוגות של חבר'ה שוויצרים שבדיוק נכנסו להזדכויות. חתימה על וויתור כל זכויות האדם האפשרויות, ויוצאים לדרך. כחצי שעה אחרי – עצירה של כמעט שלוש שעות בוולמארט להצטידויות כולל שכפול מפתח (ערבה – הפעם זכרנו).
מעמיסים הכל לקרוואן – עכשיו הוא מפוצץ. כולל המקרר הגדול שעלה על גדותיו. 10 דק' לעצירה במקום יותר רציני מהוולמארט להשלמות סטייקים והמבורגרים (שבקושי נכנסו למקרר), וזזים צפונה לאורך כביש מס' 1 לכוון York.
מכיוון שמצפה לנו עוד ערב ארוך של פריקת כל הציודים וסידור בתוך הקרוואן, כולן רוצות להמשיך עד לקמפינג ללא עצירות. אנחנו עדיין מאד מאד עייפים. למורת רוחי, מחליטים לעצור רק ב Cape Neddick - Nubble Lighthouse, המיגדלור המפורסם של יורק. שם סופסופ רואים את האוקיינוס – יפה, הבנות מצטלמות בכל סלפי אפשרי.
ממהרים ועייפים, אז את Ogunquit, חוצים ללא עצירה – עיירה מאד יפה, כולם נראים בחופש, כל בית יותר יפה מהשני. חוצים את ווילס ומוצאים קמפינג מאד יפה בתוך היער. כולם רוצים לעצור, המחיר הגבוה כבר לא מונע מאיתנו לעגון. אנחנו הישראלים הראשונים כאן בהסטורייה, ולאות סולידריות מקבלים סייט עם כל החיבורים במחיר סייט פשוט ומשלמים רק על שתי בנות במקום שלוש. מייד מתחברים – לא שכחתי, כמו לרכב על אופניים. הבנות משתלטות על המזוודות ומתחילות לפרוק. 5 דק' עוברות וסופת רעמים נופלת עלינו. עוד 5 דק' וגשם זלעפות מתחיל – הלך ה BBQ להערב. מסתפקים בלחם, גבינות וירקות. לא נורא – קמפינג. שעה לאחר מכן, הקרוואן מוכן למסדר. רצף מקלחות ובעשר – כולן כבר ישנות. אני משלים קצת בבלוג ונרדם על הלפטופ. מספיק להיום.
