אנסי הדובדבן שבקצפת, הקינוח של יום הטיול האחרון שלנו. עיר בדרום מזרח צרפת, ״הפנינה של האלפים״ מקום מושבם של רוזני ז'נבה, אין ספק שיש להם טעם טוב. העיר היפיפה מציעה אטרקציות רבות ואנחנו נשארנו עם טעם של עוד.. יש בה עיר עתיקה, גשר אוהבים, אוכל טעים ושופינג. אנו שמנו פעמינו לעבר אגם אנסי, האגם הנקי ביותר באירופה ואחד הגדולים בצרפת. ברור שהמיים הכחולים והצלולים יהיו קרים גם ביום שמש חם, אבל אחרי הטבילה בטיול ״קניוניג״ בכלל לא מצמצנו.
השכרנו אופניים ROUL'Ma POULE תקשרו באנגלית וציידו אותנו באופניי עיר ואופניים חשמליות. והתחלנו במסע של 11 ק״מ לחוף אגם אנסי.
המסלול היה בחלקו מישורי, ובחלקו עליות קטנות ובינוניות שגרמו לי לפדל במרץ רב ולהיוותר ללא נשימה, אולי זאת הסיבה שהאופנים החשמליות שעקפו אותי שאלו אותי כל הזמן אם אני בסדר...חלק מהמסלול היו בכבישי אופניים יעודיים וחלק קטן גם בכביש.
ממש לקראת האגם התחלנו לרדת בירדית סללום חדה, הזדקקתי לשני הברקסים שלי כדי להגיעה לסופה בשלום. מה שגרם לי לחשוב על הדרך חזרה. כל ירידה בהלוך....המחשבה הזו השתכחה מליבי כשראיתי את חוף האגם. Plage Municiplale de Talloires. רשת כדורעף במגרש חולי, דשא ירוק רחב ידיים, בקתת בית קפה וכמובן במלוא תפארתו אגם אנסי כחול,כחול וכחול. מוקף הרים. האגם מציע ספורט ימי מגוון כמו:סירות פדלים, צלילה, השכרת יאכטות או קטמארן.
אחרי מנוחה קצרה, שחייה, קפיצה וכמובן נשנושים התחלקנו לקבוצות. קבוצה אחת חזרה על עקבותיה לעבר חנות האופניים. קבוצה שנייה גם היא חזרה והגיעה לראש העלייה החדה (זוכרים זאת שהייתה הירידה...) ומשם נאספה לפסגת הר שממנו יוצאים למצנחי רחיפה. אנחנו הזמנו אצל החברה הזו. ניתן לתאם ולהזמין מתקשרים באנגלית.
Les Passagers du vent mail: [email protected]
עלויות 30-40 דקות 115 יורו. 25 יורו נוספים לוידיאו ותמונות מגו פרו שהמדריך מצלם.
אני הצטרפתי לקבוצה שהחליטה להקיף את האגם, המשמעות היא 29 קילומטרים נוספים של רכיבה. המסלול היה מישורי לחלוטין בכביש ייעודי לאופניים. היו מקומות רבים בדרך שבהם היה ניתן לעצור להתרעננות, לקפה , למשחק כדורעף, היו גם אפשרויות לינה נוספות. היינו קצת קצרים בזמן כי היה עלינו להחזיר את האופניים לחנות ההשכרה לפני שזו תסגר. אז היה קצב, נלקחו זמנים ..הדרך המרשימה בהחלט התארכה לה והתארכה, סוף המסלול בסוף הגיע..(מפתיע). הרגשנו ישר את העיר והצפיפות ככל שהתקרבנו ליעד. הטוסיק קיבל צורה של מושב אופניים בקושי התיישרתי, הצרפתים הנחמדים קיבלו את האופניים שלהם חזרה וציחקקו בהנאה למראה הפרצוף המיוסר שלי, לא נזדקקו לשום הסבר נוסף באף שפה.
יאללה לעיר.. לאכול משהו וזהו סיימנו להיום את השאר נשאיר לפעם הבאה.
