סיימנו את ביקורינו במונגוליה ואנו בדרך ליעד הבא שלנו , סין -; הארץ הגדולה .
.
הדבר הראשון שיש לעשות הוא , כמובן, לקנות כרטיסי רכבת. תחנת הרכבת ממוקמת במקום די מרכזי בעיר. בתחנה עצמה רק המקומיים יכולים לרכוש כרטיסים. התיירים קונים רק במקום מיוחד. סופסוף אנו תיירים ומקבלים יחס מיוחד. זהו בנין קטן בן שתי קומות הממוקם במרחק של 4-5 דקות מהתחנה עצמה. כל מקומי ידע להפנות אותך. קצת פנטומימה עוזרת תמיד.
הבנין עצמו נמצא ברחוב צדדי ושקט. חצר גדולה לא מטופחת מקבלת את פנינו. שעות הפתיחה מצוינות על שלט מוזהב בכניסה. השעות הן: 08:30-18:00 מעולה זה פתוח. נכנסים.
שומר הכניסה המנומנם פותח עין תורנית, מחליט שאיננו מזיקים ואינו מפריע לנו להיכנס. הבנין ממוזג, אך השילוט במונגולית מדוברת. מאחר וזו אינה השפה שאנו בקיאים בה , מתחילים לשוטט בין החדרים. החדרים חלקם הגדול סגור ואלו הפתוחים ריקים מאדם. פתאום רואים דלפק עם פקידים. יופי, מתברר שזה לא בשבילנו. אנו חייבים את חדר 109. מגיעים, בנימוס דופקים על הדלת, וכשאין מענה פותחים. הפתעה היא ריקה. חוזרים לשומר והוא מסביר שהפקידים במנוחת צהרים בת שעתיים שלוש. זאת אומרת בין 13:00-16:00 אין אפשרות לקנות כרטיסים.
הרי צריך לאכול ארוחת צהרים , נכון ?-כן
צריך לנוח אחר האוכל?- צריך.
זהו אנו מופנים לחדר עם כורסאות נוחות, טלויזיה פתוחה ובה סרט מדע בדיוני, חסר רק הקפה. השעה 13.30 זמנינו דוחק ובדיוק לזה מחכה סוכן התיירות ממול. שמה של הסוכנות: Mongol city tours . בחוץ שלט מאיר עיניים המודיע שהם מארגנים כרטיסי רכבת מאולאן בטאר לבייג'ין. נ ה ד ר
נכנסים. תמורת $ 94 הוא מוכר לנו עיסקת חבילה הכוללת :כרטיס רכבת בקרון שינה, מדריך סיני שיחכה לנו בתחנת הגבול המונגולית וכרטיס באוטובוס שינה לבייגין. נשמע טוב מאד. בארץ סיפרו לי על התלאות הרבות במעבר. על הצורך לקחת ג'יפ או מונית מתחנת הגבול המונגולית ועד הסינית. על רכבת מונגולית עמוסת נוסעים המתנפלת על הג'יפים שם. מאחר ואנו עמוסי ציוד, טוב שיהיה מי שיחכה לנו. מקבלים ממנו את שם הסוכן המקו מי הסיני ואת מספר הטלפון שלו . יש שתי תחנות מעבר ממונגוליה לסין.:
אחת ( שעבורינו הישראלים היא אסורה) -;היא רכבת היוצאת מאולאן בטאר עד בייגין.בתחנת הגבול מחליפים את גלגלי הרכבת בגלל השוני בפסי הרכבת.
השניה- שאנו עוברים בה -; היא רכבת עד תחנת הגבול. מעבר עצמאי ולקיחת אוטובוס לבייג'ין.
הרכבת יוצאת ב-20:00 מאולאן בטאר ואמורה להגיע ל- Erlene העיר הסינית ב- 11:00 למחרת. מיטות השינה מאד נוחות. כלי מיטה ארוזים מחולקים . מים חמים יש בקצה הקרון.
מגיעים לתחנה , השעה 10:15 . הרכבת עוצרת לפרק זמן ארוך. את הדרכונים אספו עוד קודם. פקידי מכס , פקידי משרד הפנים המונגולי עוברים ובודקים. הרכבת ארוכה והבדיקה הכללית לוקחת שעה ארוכה. הדרכונים מוחזרים חתומים .
אנו ממשיכים כ-20 דקות ומגיעים ל-Erlene .זהו אנו בסין. הנוסעים יורדים קרון אחר קרון ומוכנסים אל בנין המכס הסיני. זהו אנו בסין. בדיקת דרכונים, ואנו יוצאים החוצה.
ברחבה מוניות רבות הקוראות "בייג'ין." אך אנו מחפשים את הגבר או הבחורה שאמורים לחכות לנו. הרי בשביל זה שילמנו יותר. אין אף אחד עם שלט הנושא את שמינו.
התייאשנו והלכנו לחפש דובר אנגלית. הו! יופי ! יש בית מלון. נכנסים למלון , רק סינית. בעזרת פנטומימה מבקשים מפקיד הקבלה שיברר לאן נעלם מי שאמור לחכות לנו.
טלפון קצר מביא את הבשורה: עליכם לבוא לתחנת האוטובוס. מה? איך? למה? השפופרת נתרקת.
ממשיכים לבנק קרוב . הרי אין בידינו כסף סיני. משם לוקחים מונית ,ומגיעים.
זוהי חנות שכל תפקידה לקנות עבורינו כרטיס אוטובוס לבייג'ין. בעל הסוכנות באולאן בטאר הבטיח שיחכו לנו כרטיסים לאוטובוס היוצא בשלוש אחה"צ במציאות היא קנתה כרטיסים לאוטובוס של חמש אחה"צ . פשוט לא הוכנו כרטיסים מראש. למרות שידעה על בואינו.
המסקנה: הסוכנות Mongol city tours אינה אמינה.
ניתן בהחלט להסתדר לבד ולחסוך כסף.
האוטובוס הוא אוטובוס שינה ללא שירותים. יש עצירות בדרך לצורך חילוץ עצמות, קנית שתיה או אוכל ושירותים. זמן הנסיעה 12 שעות.
זהו אנו בביג'ין .
