רשמי מסע ממונגוליה

יום ד' 11-07

Moron city-Nadaam Festival -העיר מורון -; פסטיבל הנאאדאם

הגיע זמן פסטיבל הנאדאם. זהו פסטיבל בן 3 ימים הנחוג בכל ערי המדינה ובכפריה. מטבע הדברים בעיר נחוג הפסטיבל יומים או שלוושה ובכפר הוא נחוג יום אחד. הכל בהתאם לגודלו של הכפר או גודלה של העיר.
בעיר מורון הוא נחוג יומים. זהו היום הראשון שלו.

המילה"נאדאם" פירושה משחקים. אך זה הרבה יותר מכך. זוהי הזדמנות מצוינת לכל האנשים הגרים בגרים המרוחקים להגיע ולפגוש את קרוביהם וחבריהם או סתם לחגוג. אכן, בעיר הוכנו עבורם מחנה אוהלים הלוא הוא מחנה הגרים שאגב כולם לבנים. המחנה נמצא בכניסה לאיצטדיון. אנשים במיטב מחלצותיהם מתייצבים למשחקים. חלקם לבושים את בגדיה הלאומיים של מונגוליה. רובם לבושים במעיל ארוך חגיגי עם אבנט צבעוני. הגברים כולם חובשים מגבעות עשויות לבד -; כמו במערב הפרוע , כמובן שמקום מגפי העור השחורים לא נשכח. נזכרתי בימיה הראשונים של המדינה - אז כולם הלכו במגפיים שחורים עשויים גומי של "המגפר"....

גם מקום הסעודה אינו נפקד. כל פגישה עם חברים או מכרים מצריכה הרמת כוסית וודקה אחת לפחות ואכילת פנקיקיים ממולאים בשר הקרויים " קושהור Khuushuur "

הפתיחה החגיגית של הפסטיבל נקבעה לשעה 10:00 , מהר מאד גילינו שהשעון אינו הצד החזק שלהם. נוח יותר לעבוד לפי לוח שנתי..מה בוער? בפרט כשהמנחה היפה עצמה מאחרת, ונותנת לראש העיר לחכות.
הטקס נפתח בשירת מקהלה. שירה גרונית בקול חזק וגבוה, על רקע דברי זוג מנחים, המפארים את תולדות מונגוליה. גם נאומים ,כמובן, יש. ראש העיר מורון , ועוד כמה מכובדים עולים לנאום על במה לבנה קטנה. ..קצת משעמם. הקהל מאחורי מתחיל לגלות קוצר רוח. מחיאות כפיים נשמעות, אך הן מעטות וכמובן שאינן גורמות לנואמים לקצר בדבריהם. נשמע מוכר....

לאחר סיום הנואמים מתחיל טקס הצבת הנסים. 10 שוטרים נעמדים בשורה ליד הדגל, שלידו יש מעין במה עגולה קטנה. אז נכנסים לרחבה 10 פרשי משטרה נושאי הנסים, עשויים מוט ארוך, שבראשו עיגול עליו תלויים שערות זנב סוס. הפרשים נעמדים עם סוסיהם מול שורת השוטרים העומדים, ומעבירים להם את הניסים. הם צועדים לקול שירת המקהלה - שאגב אינה נראית - והתזמורת לעבר במת הנסים. כל שוטר שם נס בחור המתאים -; 9 נסים מקיפים נס מרכזי . בסיום התקנת הנסים, צועדים השוטרים חזרה למקומם ליד הדגל. הפרשים עולים על סוסיהם, וכולם חוזרים למקומם אל המסדר הערוך על הרחבה.

עכשיו עובר כל המסדר בסך כשהוא מקיף את הרחבה, תוך הצדעה לראש העיר כשעוברים מולו. בסוף המצעד צועדת תזמורת צבאית -; כלי נשיפה ותופים. כמו במסדר יום העצמאות אצלנו -; רק שכאן אין מתקני תאורה שנופלים ...

כמו בכל טקס מוכר מופיעות כמה להקות מחול מקומיות. את מירב תשומת הלב מושך ילד קטן כבן 4 הרוקד אף הוא. הוא משתדל לרקוד בתיאום עם הגדולים, אבל כאשר זה לא מצליח לו -; הוא מאלתר משהו משלו. הקהל אוהב, ומוחא כפיים לכל אילתור חמוד.

עכשיו מגיע המופע של הצבא, המדגים קרב פנים אל פנים. תחילה עם הרובים, תוך שימוש לפעמים בירי [ סרק, סרק ], אח"כ הם מניחים את הנשק בצד, ומדגימים לחימה בידיים חשופות, תוך חיסול ה"אויב" במכת קרטה. לבסוף מגיעה משאית, והחיילים יורים עליה. לאחר מכן מודגם קרב בו החיילים מתקדמים תוך ירי לצד המשאית, המשמשת להם מחסה.
בסיום הטקס הרשמי המכובד, חלק מן הקהל עוזב את המקום.



המשחקים מתחילים.

הראשון שבהם הוא ההאבקות.
על המגרש מתאבקים 2 קבוצות: כחול ואדום. לבושים בגד ים ועליונית בצבע המתאים, צבעוני מאד. לכל זוג שופט משלו. אין כלל שוויון במשקל בין המתאבקים. בהחלט נראה מתאבק רחב כתפיים, בעל משקל כבד שממולו צנום בעל משקל קל. אין שוויון כוחות. הקרב הוא כמו בג'ודו -; צריך להפיל את היריב לאדמה. המנצח הולך מסביב לבמה עם הניסים תוך נפנופי ידיים כנשר. המדריכה מסבירה כי מי שניצח יותר מ-5 יריבים מקבל אות "פיל", ומי שניצח 10 -; מקבל אות "אריה", אסלן.

במקביל במגרש אחר מתרחשת קליעה למטרה בעזרת חץ וקשת. הקשת מאד פרימטיבית וכך גם החיצים. המטרה נמצאת במרחק של 100 מ' לגברים. הנשים מקבלות הנחה: רק 90 מ'. [ כייף להיות אשה ]. המטרה עשויה קופסאות שימורים קטנות -; כמו של תירס בואקום. 2 קופסאות ועל גבן קופסה נוספת צבועות אדום במרכז, וסביבם בכל צד עוד 10 קופסאות, המסודרות אף הן ב-2 קומות-; צבועות בשחור. על המשתתף לקלוע ולהעיף את אחת הקופסאות לפחות. קליעה מוצלחת- מלווה הרמת ידיים למעלה של השופטים. קליעה מפוספסת- הרמת ידיים לצדדים או כלפי מטה.: "המטרה היא שם -; לא במקום שפגעת!".

את תור המשחקים מסיים קליעה באבן. אילו הם אבנים העשוייות מעצם. על הקולע לקלוע במטרה שהיא 2 אבנים ולהעיפם. מאד דומה לקליעה ברוגטקה אלא שכאן משתמשים בלוח החלקה מתאים ובעזרת האמה מעיפים את האבן לעבר המטרה.

כך עבר לו היום בנעימים. עוברים ממקום למקום מסתכלים במשחקים ובקהל המעודד. חוויה נחמדה.
בחוץ השוק פורח..משחקי הימורי קלפים, זריקת חצים במטריצת בלונים על מנת לפוצצם. רכיבה על סוס וכו'. אפילו יש שם גלגל ענק -; טוב, לא כל כך ענק...

לאט לאט מגיע ערב וחלק מהאנשים עוזבים את המקום. שקיעת השמש כאן מאוחרת . לא לפני 22:00
למחרת נועד המשך מירוצי הסוסים. לפני תחילת משחקי האיצטדיון נערך משחק רכיבה על סוסים במתחם אחר, מיוחד לכך. הרוכבים הם נערים ונערות בני 4-9 . במונגוליה כולם רוכבים על סוסים. אין זה מפליא לראות ילד קטן הרוכב על סוס בדהרה.
 כאמור אנו ראינו רק מירוץ אחד. המשך המירוצים נועד ליום חמישי אך עלינו היה לעזוב את העיר ולהמשיך צפונה לעבר אגם חופסגול.