היום הראשון- מערות פוסטוינה
הגענו לסלובניה. את פנינו קיבל גשם זלעפות. החלטנו שביום כזה עדיף למצוא מקום מקורה ולכן נסענו אל מערות פוסטוינה (Postojna Caves) בדרום מערב סלובניה. החנינו את המכונית במגרש החנייה הלא גדול שהיה מלא כמעט עד אפס מקום. יצאנו מהמכונית עם מטריות והלכנו אל הקופות ומדובר בהליכה של כעשר דקות. לאחר בירור גילינו שכל חצי שעה יוצא סיור מודרך. קנינו שני כרטיסים לסיור באנגלית של השעה 12:30 ושילמנו 47 יורו כולל חנייה.
הגענו לנקודת הפתיחה של הסיור והמדריך שלנו הזהיר אותנו שהטמפרטורות במערה נמוכות עד כדי 12 מעלות וכדאי להצטייד במעילים. מי שהגיע ללא מעיל יכול לשכור מעיל. עלינו על קרונית פתוחה, אחת משרשרת קרוניות מחוברות, והוסענו לאורך מנהרה ארוכה וחשוכה בדרך כלל, עד שהגענו לנקודת היציאה של המסלול הרגלי. משם התחלנו לטפס ברגל וצפינו בנטיפים וזקיפים מוארים (H069) (H063) (H065). המדריך חזר וביקש לא לצלם עם פלאש. צילמנו במסרטת וידיאו ללא פלאש כך שלא היתה לנו בעיה. הסיור נמשך בערך שעה וחצי. בהחלט חוויה מהנה ומומלצת.
בתום הסיור חזרנו למכונית. למזלנו הגשם פסק. מפוסטוינה נסענו את כל הדרך הארוכה אל קרואטיה. בעוד שבסלובניה רכשנו מדבקה שאפשרה לנו לנסוע בכל הכבישים המהירים, הרי שבכל פעם שנסענו בכביש מהיר בקרואטיה, שילמנו בנפרד עבור הנסיעה באותו כביש. בחלק האחרון של הנסיעה מהעיר קרלובץ' נסענו דרומה בכביש מספר 1 שהיה צר ולא נוח לנהיגה, עד שהגענו אל העיירה סלוני (Slunj). בעיירה כבר חיכה לנו צימר במעונות לוצ'יה (apartment Lucija) שהזמנו מראש במחיר נמוך (32 יורו ללילה לזוג, לא כולל ארוחת בוקר). בדיעבד הגענו למסקנה שזו היתה טעות, כי הצימר נמצא כחצי קילומטר מצפון לסלוני, מחוץ לעיירה. היה עדיף בהחלט להזמין צימר בחלק הצפוני של סלוני במקום שנקרא ראסטוקה (Rastoke). ממה שהצלחנו לראות כשהשקפנו מהכביש אל ראסטוקה, שכל הבתים בה מוקפים חצרות בהם זורמים נחלים ומפלים (H207). מחוסר זמן ובגלל הגשם שהתחדש, לא התאפשר לנו לטייל בראסטוקה. המארחים שלנו הסבירו לנו שהשנה היתה שנה גשומה במיוחד ובקיץ ירדו ממטרים בלתי פוסקים שפגעו גם בתיירות
