מה עשית בחופש הגדול? או: הולנד תשע"ג
אני לא יודע אם עדיין נהוג לבקש מהילדים לכתוב חיבור בתחילת שנת הלימודים, כשנושא החיבור "מה עשית בחופש הגדול?", אבל הנה החיבור שלי. "מה עשינו בחופש הגדול" או "הולנד תשע"ג":
הסיפור שלנו מתחיל קצת אחרי פסח, כשאשתי זורקת לי "אולי ניסע עם הילדים ליורודיסני השנה" . אני מנסה לדחות אותה ולומר שזה יקר, והילדים לא מספיק גדולים ועוד שלל תירוצים. אשתי מתחילה לברר כמה עולה טיסה, כניסה ליורודיסני וכו', ואז אחותה מתקשרת ואומרת שהם חשבו לטוס להולנד בקיץ עם הילדים. אני הייתי בהולנד עם חבר לפני עשרים שנה, ולא התלהבתי, אז אמרתי לאשתי "סבבה, אפשר לטוס מראשון עד חמישי. נראה לי שזה זמן מספיק למצות את הולנד...". אשתי אמרה שזה קצר מדי, וסיכמנו על שבוע – ראשון עד ראשון.
הכרטיסים נקנו (טיסת שכר בסאן דור), רכב הושכר (רכב 9 מקומות בשלמה סיקסט) ודירות הוזמנו. את הדירות הזמנו דרך אתר sababa.nl ששמו מרמז עליו – זה אתר של ישראלים שגרים בהולנד, ומתאמים דירות נופש ברחבי הולנד. אני ממליץ עליהם בחום. הם עזרו לנו מאד, בשתי הדירות ששכרנו. פירוט בהמשך...
אז נכנסתי לפורום והתחלתי לקרוא סיפורי טיול וטיפים על הולנד. הבנתי שגם בשבועיים לא נמצה את הולנד... תודה רבה לכל כותבי הטיפים והסיפורים לאורך ההיסטוריה.
טוב, הטיסה הלוך היתה ביום ראשון ב5 בבוקר. אמרתי לילדים שהם צריכים ללכת לישון מוקדם, כי נעיר אותם באמצע הלילה והם יהיו עייפים בטיסה וביום הראשון של הטיול. לדעתכם הם נרדמו בשש בערב כמו שרציתי? הצחקתם אותם. אמנם הקטנה (בת 4) נרדמה, ולהפתעתי גם הגדול (בן 12) הלך לישון די בקלות, אבל שלוש האחרות (בנות 10, 7, 6) התרגשו כל כך שלא נרדמו עד עשר בלילה ….
אני מסדר דברים אחרונים, מעמיס את המזוודות על הרכב, וכבר הגיע חצות. נמנום של שעה ואני מעיר את כולם. נוסעים לנתב"ג לחניון ארוך טווח, ופה מחכה לנו הפתעה – החניון מלא! מה עושים? אין בעיה, אומר השומר, אתה מקבל כרטיס, חונה בחניון טווח קצר ליד טרמינל 3, והתשלום כמו בחניון ארוך טווח – 40 ₪ ליום. אחלה.
צ'ק אין, המתנה קצרה ואנחנו על המטוס. טיסה סבירה, אך בלי שום תוספת – לא ארוחה, לא אוזניות. הכל בתשלום. אפילו שמיכות אין מספיק...
לא משנה, העיקר שאחרי קרוב לחמש שעות אנחנו בהולנד. ניגשים לדלפק של סיקסט, ופה מתחילות הבעיות. הפקיד אומר לי, שהרכב הוזמן לחמישה ימים, ואני אומר לו שיסתכל בוואוצ'ר, כתוב שמונה ימים. כמה בירורים, והפקיד משנה את החוזה לשמונה ימים. הוא נותן לי לחתום, ואומר לי "בבקשה, מר ניר", אבל אני קוראים לי איתן. עוד כמה בירורים וסליחות, והפקיד משנה את השם על החוזה. אני מקבל את החוזה, ויורד לקומה -1 לקבל את הרכב. בדרך אני מסתכל על הפתק ורואה שכתוב אופל קורסה. אני מתפלא, כי לפי מה שאני מכיר מהארץ זה לא בדיוק רכב ל9 אנשים... אבל אני אופטימי, וחושב הרי באירופה יש להם דגמים שונים ממה שיש בארץ, אז אולי זה גם המצב פה. זהו שלא! אני מקבל את המפתחות מהפקידה שבחניה, ניגש לחניה מס' 629, ושם שוכנת לה אופל קורסה קטנה וקומפקטית. אני חוזר לפקידה, מסביר את הבעיה, והיא טוענת שרשום לה בהזמנה רכב קומפקטי. אני מתעקש, ואחרי כמה דקות של מתח היא מתנצלת, מסבירה שהיו שתי הזמנות עם אותו מספר ולכן כל הטעויות. היא נותנת לי מפתחות של פורד טרנזיט (להלן המיניבוס ), ידנית, דיזל, ואנחנו יוצאים לדרך. איך שאני לוקח את הסיבוב הראשון לצאת מהחניה – בום! צד ימין של הרכב משפשף את אחד העמודים שתומכים את התקרה. למזלי ההשכרה כללה ביטול השתתפות עצמית, אחרת הנזק היה כמה מאות אירו.
את פנינו מקבל גשם קל, לא משהו שיפריע לנו ליעד הראשון – טירת מיודן. המיניבוס שלנו כולל GPS מובנה, ומיד מוזן אליו רחוב maxisweg כפי שפורסם באחד הטיפים של irpa. תוך חצי שעה אנחנו שם, ובינתיים השמים התבהרו לגמרי. מתאים מאד להליכה נעימה לעבר הטירה. בכניסה לטירה אנחנו מעבירים את כרטיס המוזאונים ונכנסים.
אם הזכרתי את כרטיס המוזאונים, כדאי לספר איך התגלגלו לידי 7 כרטיסים. כמה שבועות לפני הטיסה אני מקבל מייל פה באתר מחגית שכותבת לי שהיא חוזרת באמצע אוגוסט מהולנד, ותשמח למכור לי את כרטיס המוזיאונים בחצי מחיר. אחלה. שבוע לפני הטיסה אני מקבל עוד פנייה מקרן שכבר חזרה מהולנד ויש לה 2 כרטיסי מבוגרים ו2 כרטיסי ילדים למסירה ללא תמורה! יש אנשים נחמדים . עוד שלושה כרטיסים נקנו מחגית ואנחנו מסודרים.
טירת מיודן מקסימה, וכולם נהינו. מפאת עייפות היום הראשון טיילנו רק בטירה וויתרנו על הגנים מסביב. יצאנו בשעה שלוש לעבר Langeraar לחווה של יוס ון-קלינק שכינויו בפינו הוא יוסק'ה. בחווה מספר צימרים מקסימים, מרווחים ומצוידים בכל טוב. בחווה גם סוסים, פרות, תרנגולות ומשחקים לילדים – טרמפולינות, טרקטורים ועוד. אחלה מקום לדעתנו. התמונות בקישור לא מראות את כל הטוב שבמקום.
אחרי שפרקנו את המזוודות, נסעתי לסניף ah הקרוב, מעין רמי לוי ההולנדי. בימי ראשון הסניף פתוח מארבע עד שמונה. אני מתחיל בפירות וירקות. פלפלים במחיר 0.79 סנט ומלפפונים במחיר 0.69 סנט (כ3.5 ₪) נראים לי עסקה טובה, ואני ממלא שקית במספר מלפפונים ועוד שקית עם פלפלים. רק כשאני מגיע לקופה אני מגלה שהמחיר הוא לא לקילו, אלא ליחידה... לא נורא, מה לא עושים בשביל סלט ירקות הגון.
יום שני – אוטרכט.
התכנון המקורי היה להגיע לפני עשר למוזיאון הרכבות, ולהספיק גם את מוזיאון תיבות הנגינה. בפועל, עד שהילדים קמו ועד שהתארגנו, הגענו רק קרוב ל11 למוזיאון. המוזיאון עצמו יפה מאד וחוויתי. מלא ישראלים. בכלל נראה בכל מקום כמעט (ובמיוחד באפטלינג) שחצי מהאנשים מקומיים, והחצי השני ישראלים .
למי שלא מכיר את הולנד, ונרתע אולי לקחת ילדים למוזיאון, צריך להבהיר שמוזיאון בהולנד לא אומר שרק עוברים בין חדרים ורואים מוצגים שונים, שתלויים על הקירות או בתוך קופסאות. מוזיאון בהולנד זה משהו בין זה לבין פארק הרפתקאות. הכל מאד ידידותי לילדים, ומלא הפעלות וחוויות. לדוגמא במוזיאון הרכבות, נוסעים ברכבת שהיא חצי רכבת הרים לעיירת כורים בתחילת המאה ה19 או ברכבת לעתיד. יש גם מתקני משחקים לילדים בחוץ כמו מגלשות ועוד. בקיצור, מומלץ. נשארנו שם עד ארבע וחצי, כולל ארוחת צהריים, כך שלא היה טעם ללכת למוזיאון תיבות הנגינה, אז החלטנו להסתובב קצת באוטרכט. שמנו בגוגל מפות את הכתובת של המדרחוב באוטרכט, מרחק של 15 דקות הליכה, והתחלנו לצעוד. אוטרכט יפה מאד, וכיף להסתובב בה. הנשים נכנסו לכמה חנויות, אבל כמו בכל הולנד המחירים יקרים מאד.
יום שלישי – אפטלינג.
אחד מהימים המוצלחים שלנו בהולנד. מזג האוויר האיר לנו פנים, והיה אביבי ונעים מאד. יצאנו מוקדם לנסיעה של שעה ורבע דרומה. כשהגענו הופנינו בזכות המיניבוס שלו לחניית הקראוונים שנמצאת ממש קרוב לכניסה, וחסכנו כמה דקות הליכה לקופות. החניה עולה 10 אירו, כאילו לא שלמנו מספיק עבור כרטיסי כניסה. הכרטיסים הוזמנו מראש מהארץ והודפסו, כך שגם לא עמדנו בקופות, ומיד נכנסנו. אחרי הכניסה עמדות חלוקה של מפת הפארק, וכאן הפתעה – רק בהולנדית. זה קרה לנו עוד מספר פעמים בהולנד, שההסברים היו רק בהולנדית, ולא ממש מסבירי פנים לתיירים אפשר להסתדר גם עם המפה בהולנדית אבל למזלי, הדפסתי עוד בארץ מפה של אפטלינג מהאתר באנגלית, כך שיכולנו להסתדר יותר בקלות.
עברנו לנו בנחת בין המתקנים, ומה שאהבנו (כמו האבובים) עשינו פעמיים. לא הספקנו אפילו חצי מהמתקנים בפארק אבל היה כיף מאד.
צריך לשים לב, שלמופע הדרקונים Raveleijn צריך להזמין כרטיסים (בחינם) כדי לשריין מקום בשעה שמתאימה לכם.
יום רביעי – הולנד ה"היסטורית"
התכנון ליום זה – שוק הגבינות באדם, וולנדם, והמוזיאון הפתוח באנקהויזן.
גם היום מזג האוויר מעולה – נעים עד חם. נוסעים לאדם, וחונים שוב באיזור הקראוונים. חמישה אירו לרכב, ומשם ברגל כעשר דקות עד לשוק עצמו, הכניסה חינם. שוק הגבינות עניין יותר את המבוגרים. הילדים ראו חמש דקות וזה הספיק להם. מסביב לשוק הרבה דוכנים עם מזכרות זולות. משם נסיעה קצרה לוולנדם. האמת, אנחנו לא הבנו מה יש לחפש שם, חוץ מחנויות מזכרות זולות יחסית (בדגש על יחסית, כי גם שם לא זול במיוחד, אבל בשאר הולנד יותר יקר). מלא מלא ישראלים מסתובבים, ואני פוגש מישהו מהעבודה, וגם מנהל מסעדה שאני אוכל בה ארוחת צהריים מדי פעם. הילדים קונים כמה מזכרות – נעלי בית בצורת קבקבים הולנדיים, עגילים בסגנון חרסינה כחולה מדלפט וכד'.
עד שסיימנו כבר צהריים, ושמנו את פעמינו לאנקהויזן. חנינו בחניה של המוזיאון (שוב בתשלום) ומשם במעבורת שיט נחמד למוזיאון עצמו. המוזיאון מקסים לדעתי ולדעת הילדים, למרות שאשתי לא אהבה להיכנס לבתים שהריחו לה מעובש. במוזיאון שוב נתקלנו בחוסר מחשבה על תיירים – חלק מהעובדות, שמחופשות להולנדיות "מפעם" לא יודעות מילה באנגלית, והיינו צריכים להיעזר בעוד מטיילת שהסבירה לנו מה ה"תפקיד" של העובדת המחופשת. במוזיאון פעילויות שונות לילדים (חלק בתשלום של אירו-שני אירו) כמו שזירת חבל או הכנת קבקב עץ, וכן מתחם משחקים של פעם, כמו אופניים בסגנון עתיק ועוד. בסה"כ כיף גדול.
יום חמישי – קניות, מטוסים ואופניים
ביום חמישי התחלנו לדאוג שעדיין לא מצאנו שום דבר לקנות לילדים. לא בגדים ולא צעצועים. מתייעצים עם יוסק'ה, והוא שולח אותנו למרכז קניות שנקרא Herenhof ב alphen aan den rijn. מקום נחמד כשחלק מהחנויות יחסית זולות. האיכות לא מדהימה. שורפים שם את הבוקר, ובצהריים נוסעים ל Lelystad שם אנחנו מתפצלים – הנשים הולכות לאאוטלט Batavia והגברים עם הילדים למוזיאון התעופה. בשתי הגזרות נרשמה אכזבה – באאוטלט לא נמצא משהו שווה לקנות, ומוזיאון התעופה אכזב אותנו.
כך הגיע אחה"צ כשבינתיים היום לא היה מדהים, אבל אז נסענו להוחה פלואה, פארק האופניים. הגענו בשעות אחה"צ המאוחרות, והפארק היה כמעט ריק (הפארק פתוח עד 21:00). רכבנו להנאתנו ומאד מאד נהננו. הרכיבה הזו בתוך יער אמיתי גרמה לנו להבין את סיפור כיפה אדומה
יום שישי – תהלוכת פרחים ואמסטרדם
יום שישי הוא יום עזיבת החווה של יוס. אורזים, ומתחילים להעמיס את המזוודות על הרכב. כל הזמן אנחנו רואים אנשים וילדים מגיעים עם אופניים מקושטות ועגלות עם פרחים ומתרכזים באיזה האנגר בחווה. יוס מגיע לסגור חשבון ולהחזיר את הפקדון, ואומר לנו שכדאי לעזוב מהר, כי עוד מעט מתחילה תהלוכה שתעכב אותנו כשעה. מתברר שיש שם מעין תהלוכת פרחים מקומית של הכפר. אנחנו דווקא מתלהבים. שמנו לב שיש להולנדים חוש אסטטי מפותח, והעגלות והאופניים פשוט מקסימים. אחרי הרבה צילומים אנחנו נפרדים מיוס, ויוצאים לעבר אמסטרדם.
הדירה שלנו ממוקמת ממש במרכז – מונפליין 7, מול שוק הפרחים הצף. בדירה מחכה לנו ניית' בעל הדירה, כשביום ראשון בבוקר (אחרי שכל הזמן אני קורא לו ניית') מתברר שקוראים לו דידו... אנחנו פורקים את הציוד ואני יוצא לחנות ב P+R Olympisch Stadion. בכניסה יש תור של כחצי שעה, אבל נשארתי לחכות. לפני הטיסה קצת חששתי מכל הפרוצדורה, אבל זה פשוט מאד. חונים, מקבלים כרטיס לטראם לנסיעה הלוך ונסיעה חזור, שצריך להחזיר בסוף לחניון, וזה הכל. משם נסיעה קצרה בטראם למרכז, ואנחנו יוצאים לטייל קצת בשוק אלברט קויפ. בדרך אנחנו עוברים ליד קופי שופ, והבן שלי שואל מה זה הריח המוזר הזה... אני מסביר לו שכאן לא מוכרים קפה. מגיעים לשוק אך השוק מתברר כאכזבה רבתי. חוץ מאננס טרי ענק באירו אחד, הסחורה גרועה (ברמה של שוק רמלה-לוד או פחות, בלי לפגוע בשוק רמלה-לוד) ודוכנים שחוזרים על עצמם.
אנחנו מחליטים לסיים את היום, ולהתכונן לשבת. אני הולך עם הבן שלי לבית הכנסת הפורטוגזי כשבע דקות הליכה. בערב מתפללים באולם הקטן הצמוד לבית הכנסת. לחזן ולגבאי יש כובע צילינדר מיוחד, והתפילה בנוסח ייחודי. לי זה עשה משהו להתפלל בבית כנסת שעומד יותר מ330 שנה בקהילה של יותר מ500 שנה.
שבת – אמסטרדם
יום שבת יום מנוחה. שוב אני הולך לבית הכנסת הפורטוגזי, והיום מתפללים בבית הכנסת הגדול והמרשים. אחרי התפילה קידוש צנוע תרומת הקהילה. מפאת קדושת השבת אנחנו לא נכנסים למוזיאונים באמסטרדם, אלא מטיילים ברחובות – כיכר דאם וכד'.
בסה"כ האווירה באמסטרדם לא כל כך התאימה לנו. נראה שהיא מתאימה יותר לחבר'ה בני 20-30 שרוצים להתפרק.
ראשון – חזרה לארץ.
השכמה מוקדמת ונסיעה קצרה לסכיפהול. בהחזרת הרכב אין בעיות. מיכל הדלק מולא אמש, וביטול ההשתתפות העצמית הוכיח את עצמו.
לסיכום, הולנד מדהימה, ירוקה ושליווה. היה כיף גדול.
