טיבט והרמה הטיבטית : བོད་

חלק II יוצאים מלהסה .


המרחקים המרחקים הם ככ עצומים! נוסעים בדרך כלל על כבישים מעולים , מרחוק מסילת הברזל של רכבת "השמיים",
בדרך ל GYANTSE. ביקור במנזר PALKHOR CHODE , בעל המבנה המיוחד שלו.
 9 ריבועים הבנויים אחד על השני. המוני צליינים - טאשי דלק, וחיוכים כל הזמן.



הנופים שוב מזכירים לי את לאדאק אבל כמובן במימדים הרבה יותר גדולים.
אני חייבת כאן לגעת בנושא השירותים - כבר טיילתי וטירקתי 7 שנים בהרי ההימליה, אבל כאן בטיבט זו פעם ראשונה- שיכולתי, אם רציתי, לנהל שיחת חולין עם שכנותי בזמן שלמעשה הייתי אמורה להיות עם עצמי לבד!

 חורים במשטח בטון, קיר נמוך בגובה מותניים- והיתר פתוח ל 4 רוחות השמיים! לא צילמתי- רק מיהרתי לצאת ......

בדרך נעצרנו מספר פעמים לצלם. אגם YAMDRUK TSO היה אחד המקומות. אגם מרהיב ביופיו ברקע ההרים המפודרים בשלג. מעבר ההרים ממנו צופים על האגם גובהו 4794 מ'.
הגברת , כמו אחרים עם מסטיף טיבטי 5 RMB לצילום :)
בהמשך נצפה קרחון KAROLA. כמו רוב הקרחונים- מצטמק.

המשכנו הלאה לכיוון SHIGATSE . נסיעות ארוכות מאד ומעייפות למרות שהרכב היה ג'יפ טיוטה חדיש.
הרחוב הראשי בשיגטצה- כמעט מדרחוד מוביל אל המנזר TASHILUMPO , מקום מושבו בעבר של ה PANCHEN LAMA. העיר השניה בגודלה בטיבט.
נכנסו למסעדה מקומית- בה הייתי האטרקציה-
עשינו קורה קטנה בתוך חצר המנזר, ופגשנו בין הצליינים , טיבטי לבוש צ'ובה לבנה- הוכחה לגילו המופלג- מעל 80, מלווה בבנו בן ה 60.
 בגד הצ'ובה- ציור של ירח ושמש הנמצאים בראש כל צ'ורטן.

ביקשתי את הסכמתו לצלם, ובתמורה נתתי לו חטיף אנרגיה .
אישורים לכל מקום ולכל איזור, דמי כניסה שלצערי אינם הכנסה למנזרים אלא לממשל ברובם.
חיילים ושוטרים סינים בכל מקום בכל פינה. בדיקת ניירת של הרכב והנהג.
בקטעים של הדרך יש לעצור- השוטר ממלא פתק עם זמן הנסיעה שעל הנהג לבצע. במידה והוא נסע מהר מדי, מה שקורה בדרך כלל, עוצרים לפני נקודת הבדיקה הבאה עד לזמן המצויין בפתק, וממשיכים!!
 הזוי! כולם נוסעים מהר יותר מן המאושר, וכולם נעצרים לפני נקודת הבדיקה הבאה. בכלל נהיגה בכל טיבט וסין היא מופרעת לגמרי! הכלל היחיד - אין כללים! ואין חוקים!


 מעל המנזר גלגלי תפילה ודגלים- לא נכנסתי למנזר כי היו המון צליינים- הייתי ב 24.5, שיא הסגאהדווה לא רציתי להדחף, זה חג של הטיבטים ולא של תיירים. את המייטראה- הבודהה של העתיד- ראיתי גם בלאדאק.

למרות הרבה מודרניזציה- ויש הרבה טרקטורים- היאק עדיין שימושי ונפוץ לא רק אצל הנוודים.
היום 25.5. EBC . מן הצד הנפאלי חוויתי אותו בטרק ב 2008. הנסיעות הארוכות הרבה יותר קשות עבורי, ומעייפות ,מאשר טרק רגלי ארוך וקשה.
לנו באוהל ענק במחנה שממנו אמור לצאת האוטובוס לבסיס ההר- וויתרתי.
 לי היו שתי נקודות ענין - הזריחה בבוקר, ומנזר RONGPHU אחר כך.

 הדרך ארוכה היא ורבה ......

אבל שווה , שווה ....

 בעיירה XEGAR יש לשלם עבור הכרטיסים- כניסה לאתר האוורסט. כ 3 ש' של נסיעה קשה על דרך איומה שהזכירה לי את הדרך מלה בלאדאק להימצ'אל בהודו.

 לפני הזריחה מחנה גדול של אוהלים, 4X4 וסינים.....

 ההימליה אוורסט = Chomolungma ודגלי תפילה!! נהדר- ואפילו לא היה קר במיוחד, למרות שבלילה ישנתי עם מעיל הפוך שלי!

 הגענו למנזר רונגפו כאשר הוא מלא מאמינים המחכים ל CHAAM ריקודים דתיים - לחגיגות הסגאהדווה.


 בהגיעי למנזר נתתי דגלי תפילה לצליינית שטיפסה במעלה ההר- ולתלותם עבור Nawag Gombu שהיה במזר זה, וברח אחרי מספר שנים לכפר THAME בנפאל, אחיינו של טנזינג שרפה, וברבות הימים האדם הראשון להגיע לפיסגת האוורסט פעמיים מצפון ומדרום. הוא נפטר לפני שנתיים מסרטן בדרג'ילינג. תמך ועזר הרבה לעמותת השרפה.

 כמנהגי היתה לי חבילת בלונים עבור הילדים. התחלתי לחלקם כאשר הייתה התנפלות של עשרות ילדים מכל הגילים, חטיפת בלונים מן היד, חיטוט בכיסי הצד של התרמיל;

 בקשתי מדולקאר לומר להם להרגע לשבת ואני אחלק. זה עבד בדיוק דקה, ואז שוב התנפלות! לבסוף אחרי עוד מספר נסיונות , לצערי הרב עזבנו מבלי לחזות ב CHAAM.

 חזרנו ללון בשיגצה ולמחרת חזרה ללהסה. נסיעה בחלקה לאורך נהר YARLUNG ZANGPO .



 שמו המוכר יותר- נהר הברהמהפוטרה.

 לחלקו השלישי של הבלוג >>