שכרנו רכב מחברת יורופקאר מהסניף בליסבון.
יצאנו מליסבון (יש בלוג נפרד - סופ״ש בליסבון) לכיוון העיירה Evora, הממוקמת כשעה ורבע נסיעה מזרחה מליסבון. העיר העתיקה של אבורה שמורה מאד, יושבת בתוך חומה ומאד כיף ללכת לאיבוד בסימטאותיה. לאחר מכן נכנסנו ל״קפלת העצמות״ (Capella dos Ossos) ושם מבחינתי היום נגמר! קפלת העצמות הינה קפלה שבמאה ה 17 שלושה נזירים החליטו לעשות לה דקורציה מחודשת והשתמשו בעצמות של כ 5000 בני אדם והדביקו אותם על הקירות, כמו קיר בריקים... כל ארבעת קירות הקפלה וכל עמודי התמיכה שלה מכוסים בעצמות אדם ובגולגולות. מראה מצמרר ומבחיל!!! שגרם לי פשוט לוותר על המשך הטיול בעיירה, למרות שהיא נחשבת לעיירה מעניינת שלא כדאי לפספס.
משם נסענו לסינטרה, בה נעביר את הלילה.
בבוקר קמנו למסלול האחוזות והארמונות של סינטרה. האזור ממוקם על רכס הרים מיוער ולכן יותר קר כאן. על הרכס פזורים מבצרים, אחוזות וארמונות. אפשר לבחור אתר אחד, לעמוד בתור לרכוש כרטיס ולהיכנס להתרשם. אנחנו ביקרנו במצודה המורית, הממוקמת גבוה וממנה נשקף נוף מדהים. המצודה מאד שמורה ומטופחת. יש עלייה מרובה במדרגות. נכבשה ע״י הנוצרים מהמורים ללא קרב. המורים פשוט נטשו.
למי שמגיע לסינטרה ברכבת, ללא רכב צמוד- מתחנת רכבת רוסיו Rossio בליסבון ניתן לקחת רכבת לסינטרה. הרכבת יוצאת כל חצי שעה, נסיעה של כ 45 דקות וניתן לרכוש כרטיס בקופה או במכונות האוטומטיות. כשמגיעים לתחנת הרכבת בסינטרה או מהמרכז ההיסטורי לתפוס טוקטוק שיסיע אותו למעלה לסיבוב בין הארמונות (סיבוב של שעה 40 יורו). הטוקטוק הוא רק טרמפ. הוא לא ממתין עד סוף הביקור בארמון/ אחוזה/ מצודה. את הדרך למטה אפשר לבצע במס׳ דרכים:
בקו אוטובוס שעובר בין התחנות השונות,
מהארמון האחרון יוצאים הטוקטוקים למטה, והם גובים 5 יורו מכל אדם שיורד.
ברגל - יש גם מסלולי הליכה בחיק הטבע, שאינם בדרך הראשית - כקילומטר וחצי הליכה במדרון.
מסינטרה המשכנו לקאבו דה רוקה (Cabo de roca) שהיא הנקודה הכי מערבית ביבשת אירופה. במצוק ליד המגדלור יש נקודת תצפית ממנה ניתן לצפות לעבר האוקיינוס האטלנטי .
מקאבו דה רוקה נסענו צפונה כשעתיים לכיוון העיירה אובידוש (Obidos). ניתן לקצר את הנסיעה לשעה וחצי, אם לוקחים את האוטוסטרדה, אבל אנחנו החלטנו לנסוע לאט בכבישים הכפריים ולהנות מהנוף בדרך.
אובידוש עיירה יפיפיה מתקופת ימי הביניים, מוקפת חומה שהוקמה בתקופת שלטון המורים. העיירה השתמרה בצורה מושלמת והיא מקום נהדר לעצירה בדרך לשיטוט בסמטאותיה. העיירה מתמחה בהכנת ליקר דובדבנים, אבל אנחנו לא טעמנו.
בשעות אחה״צ הגענו למלון שלנו. הפעם החלטנו לעשות הפוגה במלון ספא ולתת מנוח לרגלינו הכאובות. מלון ספא בפורטוגל זה דיל משתלם ביותר לתייר הישראלי, כי המחירים זולים בהרבה ממלונות מסוג זה בישראל. המלון שלנו (Your hotel & spa) ממוקם בעיירה אלקובסה (Alcobaca). בחלק ממלונות הספא בפורטוגל נדרש להזמין מראש זמן בספא ועליו משלמים בנפרד ממחיר המלון. לקחנו שעה בספא (בעלות של 15 יורו). מתחם הספא כולל שתי בריכות מחוממות, ג’קוזי וסאונות, בבריכות ניתן להפעיל באמצעות לחיצה על כפתורים זרמים שונים לעיסוי הגוף במים. כמו כן, ניתן להזמין טיפולי מסאז׳ שונים, בדומה למלונות מסוג זה בישראל (50-60 יורו). לשים לב - כולם נדרשים לשים כובע ים בבריכות(נשים וגברים), מי שמתכנן - לזכור להביא כובע ים מהבית, לנו לא היה ורכשנו בקבלה של הספא בעלות של 4 אירו לכל כובע ים מבד. זמן המנוחה וחילוץ העצמות בספא היה מצוין אחרי כל הצעידות של הימים האחרונים. בערב, יצאנו למסעדה טובה שהומלצה לנו ע״י איש הקבלה במלון ובאמת היה מצוין.
למחרת בבוקר נסענו כמה דקות לעיירה Nazare עלינו לצוק עם המגדלור (Farol da Nazare ) כדי לצפות באוקיינוס. במקום זה בדיוק יש את הגלים הגבוהים ביותר בעולם (עד כ 30 מטרים), עקב תופעה גיאולוגית - קיומו של קניון אוקייני במעמקי הים. המקום הפך לעיירת גולשי גלים ומכל העולם באים לגלוש על גלי ענק אלו. לצערנו, הריאות לא היתה טובה עקב הערפל הכבד.
החלטנו להמשיך לעיירה טומאר (Tomar) במרחק שעה נסיעה, ולחזור מאוחר יותר כשהערפל יפוג- העיירה טומאר היתה משעממת מאד, למעט אתר בית הכנסת העתיק ששוחזר וחודש וריגש אותנו מאד.
חזרנו לנזארה. הריאות עדיין לא היתה משהו…. אבל הצלחנו להתרשם מגובהם של הגלים.
סיימנו את היום בעיר קוימברה, בה העברנו את הלילה.
קוימברה עיר יפה, עם אווירה צעירה ותוססת (אולי בגלל קיומה של האוניברסיטה בשטחה) וממנה המשכנו להצפין לעיירה אוביירו (Oviero). עיירה של תעלות, המציעה שיט בסירות גונדולה. תיירותי מאד! בעיניי מיותר לשכור גונדולה. נחמד גם סתם לשוטט לאורך התעלות.
נסיעה של שעה מאוביירו והגענו לפורטו (Porto). היה כבר אחה״צ. טיילנו בעיר התחתית העתיקה (רובע ריביירה) עד לגדות נהר הדורו, חצינו אותו בגשר דום לואיס וישבנו לשתות כוס יין בגדה השניה, המהווה את שטחה המוניציפלי של העיר וילה נובה דה גאיה, הצופה לעבר העיר העתיקה של פורטו. בסיום לקחנו רכבל כדי לעלות לחלק העליון של העיר, נסיעה קצרה של כ 5 דקות. ניתן לחלופין לעלות במדרגות. משם לקחנו את קו המטרו הצהוב חזרה למרכז פורטו.
למחרת בבוקר יצאנו לסיבוב במדרחוב סנטה קתרינה (Santa Catarina). הוא מתחיל ממש ביציאה מהמטרו של תחנת Bolhao. במדרחוב יש את מגוון החנויות ורשתות האופנה הגדולות וחנויות מזכרות.
מהמדרחוב ירדנו ברגל לכיוון Palacio de bolsa - בניין מרשים מאד. המשכנו לרדת לכיוון כנסיית סנט פרנסיסקו Sao Francisco, הממוקמת קרוב לגדת נהר הדורו. מהכנסיה מתחיל קו הטראם מס׳ 1. הטראם מוביל מערבה לאורך גדת הנהר עד המוצא שלו לאוקיינוס האטלנטי. הנסיעה מאד נחמדה ב״טראם של פעם״ (בדומה לטראם מס׳ 28 בליסבון) לאורך הנהר מתפרסת טיילת נחמדה הכוללת מס׳ בתי קפה לאורכה ומצפור לציפורי מים שמקננות בנקודה מסוימת בנהר. (ניתן לעשות זאת גם בהליכה רגלית, אך יש לקחת בחשבון שזו טיילת ארוכה מאד). קו הטראם מס׳ 1 מסתיים בנקודת השפך, אך שווה להמשיך רגלית ולהנות מהפארק המטופח והטיילת היפה.
אפשר לרכוש כרטיס הלוך ושוב ולחזור עם הטראם למרכז. ניתן גם לחזור בקו טראם מס׳ 18, שממשיך ונכנס לתוך העיר העתיקה, אך כשאני ביקרתי הוא היה מושבת זמנית עקב שיפוצים בחלק מהדרך. שווה לבצע את הטיול הנ״ל בעת השקיעה, הטיילת פונה לכיוון מערב. ובכל מקרה שווה להמשיך קצת על הטיילת ולהגיע ל״טיילת של המקומיים״.
למחרת יצאנו עם רכב שכור לכיוון עמק הדורו Douro, המקום בו מגדלים גפנים ומייצרים את יין הפורט המפורסם של פורטוגל.
הדרך מתחילה כ״הדרך הרומית״ Rota do romanic וממשיכה כ״דרך היין״ Rota do Vinho .
יוצאים מהעיר פורטו אל העיירה אמרנטה (Amarante). בעיירה אמרנטה שווה לעצור לקפה בכיכר הכנסיה ליד הגשר ולהנות מהמראה הציורי. מהעיירה אמרנטה סעו בעקבות השלטים החומים בהתחלה עם הכיתוב Rota do Romanic ולאחר מכן עם הכיתוב Rota Do Vinho.
כשתגיעו לעיירה אמרנטה, שימו בתוכנת ניווט את העיירות הבאות ובחרו בדרך ללא כבישי אגרה וללא אוטוסטרדות (יש לבחור את הדרך הלא ראשית). הנסיעה בין העיירות שלהלן מכסה את הדרך הרומית ואח״כ את דרך היין:
מסאו פריו Mesao frio
פסו דה רגואה peso de Regua
פינהאו Pinhao
תצפית הקדוש סלבדור Miradouro de Sao salvador
וילה נובה דה פוז קואה Vila nova de foz coa
זה לא שיש משהו מיוחד לראות במקומות הנ״ל, הן בסה״כ נקודות ציון לאורך הדרך. הנסיעה עצמה מנקודה לנקודה היא הטיול וצריך רק להנות מהנוף המרשים, הנהר שזורם לצד הדרך, הטרסות המשתפלות בצידי הכביש והגשרים המיוחדים.
כשמסתיימת הדרך הרומית ומתחילה דרך היין יתחילו הטראסות להתמלא בכרמים. בדרך יש מלא יקבים משפחתיים, שמייצרים את יין הפורט וניתן לבחור אחד ולהיכנס לסיור ולטעימות. בעקרון, בכל מקום בו יש שלט …Quinta do… זה סימן שזה יקב וניתן להיכנס לבקר בו. ישנם יקבים שמבקשים להזמין מקום מראש.
אנחנו בחרנו לבקר ביקב ״סאו לואיז״ (Quinta do Sao Luiz ) וזו היתה בחירה מצויינת. קבלנו הסברים וטעימות של 4 סוגי יינות פורט שונים, וניתן להזמין גם פלטה המכילה מס׳ סוגי גבינות, אגוזים וקרקרים. חוויה נחמדה וממלאת בטן. יקב סאו לואיז בנוי על גבעה נישאה וממנה נשקף נוף מקסים של עיקול הנהר, הטראסות עמוסות הגפנים והעמק.
אנחנו נשארנו ללון בעמק הדורו. לחלק מהיקבים יש B&B.
למחרת בבוקר נסענו צפונה אל העיר גימרייש Guimaraes ,אחת הערים העתיקות בפורטוגל, שיש לה מרכז עתיק מאד יפה ומטופח.
משם הצפננו לתחנה האחרונה בפורטוגל - העיירה ויאנה דה קסטלו (Viana de Castelo). הערב נחזיר את האוטו בסניף יורופקר בעיירה ומחר בבוקר נעלה על רכבת לכיוון העיר ויגו (Vigo) בספרד.
לסיכום:
שלושה לילות בליסבון - יציאה לקראת הצהריים לכיוון אבורה. משם המשכנו ללינה בסינטרה. טיול ערב ברובע ההיסטורי של סינטרה.
לילה בסינטרה - בבוקר טיול בארמונות ברכס העליון, נסיעה לקאבו דה רוקה ולעיירה אובידוש, לינה באלקובאסה.
שני לילות באלקובאסה - רק מכיוון שלקחנו יום מנוחה בספא. מי שלא מתכוון לנוח, מספיק לילה אחד.
שני לילות בפורטו - בסיומם יוצאים בבוקר לעמק הדורו
לילה בעמק הדורו אחרי טיול וביקור ביקב בעמק
לילה בויאנה דה קסטלו - אחרי קימה בעמק הדורו ויציאה לגימארייש ולויאנה דה קסטלו.
