הימאצ'ל פרדש נחשבת לפנינה של הודו. כפרים שלווים, נהרות ועמקים ירוקים למרגלות הרי ההימליה. והכרות עם הדת הסיקית במקדש הזהב שבעיר אמריצר. כללי
הודו היא ארץ מיוחדת שקשה לתאר. היא ארץ של שילובים וניגודים , צבעוניות ועוני, זיהום אוויר וטבע עוצמתי, שלווה וכאוס מוחלט.
מה שבטוח שאי אפשר להישאר אדישים אליה ואין אפשרות שהיא לא תשפיע עליך.
חמישה חודשים נפלאים בהודו - אני אחלק את הטיול שלנו לארבע פרקים :
חלק א - חודש וחצי במדינת ראג'סטאן - המדבר הכי צבעוני.
חלק ב - חודש וחצי מרישיקש השקטה לוראנסי המדהימה. לחוות את הודו דרך הטקסים והנוף האנושי
נפאל - יציאה חודש וחצי וחזרה .
חלק ג - חודש במדינת הימאצ'ל פרדש - כפרים שלווים, נהרות ועמקים ירוקים למרגלות הרי ההימליה. ומקדש הזהב של הסיקים בפנג'אב
חלק ד - חודש בלאדק - נופים עוצמתיים, פסגות מושלגות, אוכלוסיה טיבטית והכול מאד רגוע ושליו.
עונה מומלצת:
אפשר לטייל בהודו בכל זמן , מחודש אפריל החום במישורים מורגש, זו העונה לצפון הודו ועדיף לעלות להרים, שם נעים יותר. בהרי הצפון - החל ממרץ אפריל ועד אוקטובר מאוקטובר עד אפריל זה הזמן למרכז והדרום ללאדק העונה המומלצת היא מסוף יוני ועד אמצע ספטמבר. בכל יתר עונות השנה מעברי ההרים חסומים.
מקדש הזהב - אמריצר - מדינת פנג'ב
אמריצר היא מרכזם הרוחני של בני דת הסיקים, שהיא שילוב בין ההינדואיזם והאסלאם.
הסיקים מאמינים באל אחד, דוגלים בשוויון בין בני האדם ומאמינים בגלגול נשמות.
אין מקום יותר טוב מאמריצר כדי להכיר את דת הסיקים.
לפי המסורת סיקים מחויבים לחמישה דברים: לא להסתפר ולהתגלח כל חייהם, ללכת עם חרב או פגיון , צמיד ברזל, מסרק ולא להסתפר ותחתונים ארוכות ורחבות.
בנוסף לזה הם אנשים גדולי ממדים, הלובשים טורבאנים גדולים בשלל צבעים. הצעירים אוספים את השיער קדימה בתוך גולגול מצחיק.
הם ידועים כחכמים ובעלי חוש טכני טוב, הם מאד נחמדים ומכניסי אורחים.
מקדש הזהב:
ביקור במקדש הזהב שבאמריצר משאיר רושם רב.
המקדש המוזהב נמצא בלב בריכה, המים הכחולים וצבעוניות של האנשים יוצרים אווירה מהממת.
להסתובב בין הסיקים גדולי הממדים שלראשם טורבאנים בשלל צבעים וחרבות, כמו באגדות.
הולכים יחפים , את הנעליים משאירים בכניסה למתחם.
כל ערב וכל בוקר יש במקדש טקס מרשים של הוצאה והכנסת הספר שלהם. כדאי לבוא לראות את המקדש אחרי רדת החשיכה – מראה מאד יפה.
המקדש עצמו מאד נקי. יש חדר אוכל ענק, שמספק ארוחות ללא תשלום לכל האורחים 24 שעות ביממה, נכנסים ויושבים על הרצפה בשורות ארוכות בין כל הסיקים, ומתנדבים סיקים מחלקים צ'אפטי ודל (עדשים).
כל התפעול של המקום נעשה בהתנדבות ע"י עולי הרגל המבקרים - משטיפת כלים ונקיון רצפה ועד עבודות בניין .
הגעה:
אנחנו הגענו לאמריצר ברכבת לילה שיצאה מהרידואר (שליד רישיקש) (11 שעות, 2nd sleeper).
לינה:
יש מתחם חדרים גדול שמספק חדרים ללינה ללא תשלום לכל באי המקדש, בהחלט חוויה מומלצת.
אפשר גם לישון בגסטהאוסים קרוב למקדש ולא בתוכו.
מאמריצר אפשר לנסוע שעתיים לגבול עם פקיסטן שם מתקיים כל יום טקס החלפת משמרות לכל תשואות ההודים והפקיסטנים משני צידי הגבול, שמגיעים לעודד ולהריע לצד שלהם.
דארמסלה והאזור
מדינת הימצל-פארדש, אחת המדינות היפות בהודו ויחסית מהקטנות שבמדינות.
המקומות העיקריים בה הם דארמסלה, עמק פארווטי ומנאלי.
אחת הדרכים לטייל במדינה זו היא לשכור אופנוע הנפילנד ולהסתובב בכל האזור. אפשר לסכם איתם שמחזירים את האופנוע בכל עיר אחרת בתוך המדינה, בעל המוסך פשוט יבוא באוטובוס ויקח את האופנוע.
הגעה:
אנחנו הגענו מאמריצר באוטובוסים (6.5 שעות).
דארמסלה:
עיר הודית, אין יותר מידי מה לעשות שם. מוקד העניינים נמצא חצי שעה נסיעה מדארמסלה, בין ההרים שם נמצאת העיר מקלוד גאנג'.
מקלוד-גאנג':
עיר טיבטית, שוקקת חיים, נמצאת בגובה 2,080 מ' מוקפת בפסגות הרי ההמלאיה ונופים מהיפים והמרגיעים
בעיר שווקים יפים, מסעדות טובות, אוכל טיבטי, ערבוב של טיבטים והודים. מקדש הדאלאי-לאמה נמצא כאן ומקום מושבו. וביקור בו נותן הצצה לעולם הנזירים בגלימות הכתומות.
דרמקוט ובאגסו:
רוב התיירים נמצאים בשני כפרים מעל מקלוד-גאנג' שנקראים: דרמקוט ובאגסו. אלו 2 כפרים פסטורליים, נעימים עם אווירה טובה. רוגע ושלווה פסיכיים ואווירה קסומה.
יש כל מיני סדנאות וקורסים באזור: מדיטציה ויוגה, תיפוף, בישול, סריגה וכו'. וכל ערב פוגשים את כולם ומחליפים חוויות.
בדרמקוט נמצאת פיצרייה מעולה שעושה גם עוגות שוקולד חמות מצוינות.
טיולים באזור:
טיפוס לא קשה של 4 שעות למשטח דשא ענק על פסגת ההרים למקום בשם "טריון" נוף יפיפה. מומלץ לצאת מוקדם כי בשעות הצהרים מגיעים עננים. אפשר ללכת ולחזור באותו יום, או להישאר לישון שם באוהלים שנמצאים במקום. אפשר גם להמשיך לטפס עוד קצת לקו השלג. הנוף הנשקף עוצר נשימה כאשר כל הפסגות והעמקים פרושים מסביב.
טיול קצר למפלים של באגסו החביבים.
וטיול של שעה וחצי למפלים היפים יותר של דארמקוט.
מפה המשכנו לעמק פרוואטי (10 שעות).
הכפרים בעמק פרוואטי
הכפרים בעמק פרוואטי מוקפים בנוף עוצר נשימה, הרים מושלגים, הרבה ירוק ונחלים, שקט ושלווה. אחרי כל לילה גשום הפסגות מתכסות יותר לבן, ממש פסטורלי. אכסניות זולות והרבה שבילי הליכה לטייל באזור לכל מיני פינות חמד.
איך מגיעים :
הכניסה לעמק פרוואטי היא מעיר בשם בהונטר שבעמק קולו.
בעמק קולו אין משהו מיוחד, כביש ראשי שעובר בעמק, מלא חנויות הודיות ומחבר בין מאנדי למנאלי. בסביבת עמק קולו אפשר לטייל בעיר נגר שם יש טירה ישנה.
מבהונטר הכביש נכנס לתוך העמק ועובר במקומות הבאים: ג'ארי, קסול, מניקרן , בראשני ועוד.. וכל הזמן ממשיכים לסלול עוד כבישים לתוך העמק.
ג'ארי: מכאן יוצאת אחת הדרכים להגיע לכפר מלאנה שנרחיב עליו בהמשך.
קסול: רחוב וחצי של חנויות ומסעדות. מגיעים אליה בעיקר לסידורים ולהשתמש באינטרנט. שני כפרים נוספים שאפשר להגיע אליהם בהליכה מקסול הם ג'אלל ורשול.
מניקראן: עיירת אשרמים הודית, עם מעיינות חמים.
הכפרים בתוך העמק:
טוש:
כפר קטן ומקסים, אכסניות פשוטות מאד וזולות, שירותי שדה, מקלחות עם דלי חם ורוב הזמן אין חשמל. אכסניה חביבה: sun set g.h. שנמצאת בסוף הכפר. אנחנו חגגנו כאן את חג שבועות.
קלגה ופולגה:
2 כפרים צמודים, גסטהוסים ומסעדות בין השדות ושקיעות יפות.
קירגנגה:
על פסגות העמק נמצא כפר קטן. רק מספר מבנים שלצידם נמצאים מעיינות חמים הצופים אל הנוף. אווירה מדהימה ורגועה יש מקומות לישון ולאכול. כדאי להישאר יותר מלילה אחד ולקחת ציוד חם כי קר בלילה. אפשר להגיע גם מטוש (דרך הכפר נגתן) או לטפס מקלגה, 4 שעות הליכה (אין צורך במדריך, הדרך ברורה).
טיול באזור:
את הדרך חזרה מקירגנגה לקלגה אפשר לעשות גם בטיפוס שלוש שעות למקום בשם בומבונים. הליכה בנופים יפים בין ההרים, שדות מרעה של באפלויים, ומשם שעתיים ירידה קשה חזרה לקלגה. כדאי לקחת מדריך כי הדרך לא ברורה.
הכפר מאלנה:
הכפר מאלנה נמצא בתחילת העמק ושונה משאר הכפרים. כפר מאד יפה, אין כמעט תיירים, מאד שוקק חיים, ילדים נשים וגברים עם מראה שונה ומיוחד. רוב הנשים עם תינוק על הגב, ילדים מלוכלכים רצים בשבילים. תושבי מלאנה מאמינים שהם צאצאי אלכסנדר מוקדון ולכן אסור לגעת בם וברכושם. ומי שנוגע צפוי לקנס. כשמגיעים לכניסה לכפר צריך לחכות עד שמישהו יפנה אליך. שיטוט בשבילי הכפר הוא חוויה של ממש.
מלאנה ידועה בגידולים האיכותיים שלה, אבל מומלץ מאד גם למי שלא מעשן לבוא לראות את הכפר היפיפה הזה.
לינה והגעה למלאנה:
ישנים גסטהאוסים בצד הכפר. (יש גם גסטהאוס אחד בתוך הכפר אבל הוא יקר ללא סיבה).
אפשר להגיע למלאנה בשלוש דרכים:
אופציה ראשונה בטרק מהכפר נגר שבעמק קולו.
אופציה שניה היא בהליכה מקסול לרשול ומשם להמשיך (6 שעות) למלאנה.
אופציה שלישית זה להגיע לעיירה ג'ארי, ומשם לקחת מונית (250 רופי למונית) עד שהכביש נגמר, ומשם שעתיים טיפוס עד הכפר.
אפשר לשלב את האופציות לעלות מכיוון אחד ולרדת מכיוון אחר.
פרוואטי נמצאת בשליטה ישראלית והכל שם פונה לקהל הישראלי. וכל האזור מתפתח במהירות ומאבד מקיסמו.
מעמק פארווטי המשכנו למנאלי (4 שעות)
מנאלי
מנאלי נמצאת בסוף עמק קולו. עיירת נופש הודית, מלאה בתיירים הודיים ובמסעדות הודיות.
רוב התיירים (לא הודים) לא ישנים במנאלי אלא באולד-מנאלי או בכפר ואשישט שנמצא קרוב.
באולד-מנאלי ובואשישט יש הרבה מסעדות וחנויות עבור תיירים, והרבה ישראלים.
בואשישט יש מעיינות חמים אבל הם מפוצצים בתיירים הודיים ולא מומלץ.
נחמד להסתובב במנאלי, ולעשות קניות באולד-מנאלי.
טיול באזור:
שכרנו אופנוע ועלינו לרוטנג-פס שהוא הפס (מעבר הרים) הראשון בדרך ללאדק בגובה 4000 מ', ומפריד בין עמק קולו לעמק ספיטי.
טיפוס בכבישים המפותלים בין המשאיות ההודיות, לקראת הפס האזור מתכסה קרח, נהיה קר(ללבוש חם), והדרך פחות טובה אבל הנופים בפסגה שווים את ההשקעה. בהחלט חוויה.
