17.4.17 פנדה ואמי שאן
הבוקר קמנו מוקדם ארזנו אתמול תיק קטן לנסיעה להרים והשארנו את המזוודות במלון שנחזור אליו מחר בערב.
ארוחת הבוקר היתה מפנקת מגוונת ויותר מערבית ועל השולחנות היה סכין ומזלג שזה הישג כי בדרך כלל היה רק צופסטיקס במסעדות ובמלון הקודם היתה עמדה צדדית של מזלגות.
כאן היה סכין, מזלג, יוגורט, חביתה לבקשתי, קראוסון ,לחם !!! ירקות, פרות וכל טוב.
יצאנו בשעה 8 מהמלון חצי שעה נסיעה והיינו במרכז לחקר הפנדות כ-60 יואן כרטיס ו-15 יואן לאוטובוס הפנימי.
באוטובוס הפנימי אפשר לנסוע רק פעמיים. והתור כמו בסין וזה היה יום שני ,שהתור קצר יחסית.
הקלנועית/אוטובוס הביאה אותנו לתחנה שבה ירדנו והתקדמנו בשביל עד שראינו את הפנדות הקטנות בני חצי שנה משתובבות ביחד מטפסות ומשחקות. אכן חוייה !!! צילמנו , הסרטנו שעה והמשכנו.
ראינו פנדות בני 3 מתגוששים. הם נחשבים נערים אז הם עדיין ביחד ומסתדרים אבל עם התבגרותם, הם הופכים להיות טריטוראליסטיים כמו דובים, ומפרידים ביניהם, ולכל אחד שטח משלו ואז הם הופכים להיות עצלנים ומשועממים. צלמנו גם בוגרים.
לאחר מכן המשכנו לראות פנדה אדומה שזה לא באמת פנדה אלא שייך למשפחת הרקון אבל נקרא פנדה קטנה. לשמחתנו היא יצאה מהמרחב והסתובבה ביננו. ברור שצריך להזהר כי הם עלולים לתקוף ולשרוט ויש להם טלפיים חדות ושיניים חדות עשינו סרטןן ותמונות.
לאחר שהרגשנו שמיצינו עלינו על האוטובוס/ קלנועית חזרה ליציאה ומשם נאספנו ע”י הנהג לנסיעה של 3 שעות להרים לראות את הבודהה.
נסענו בדרך המהירה האוטוסטרדה שלהם שמדהימה!!! מרווחת כמו כביש 6 רק עם יותר מחלפים והסתעפויות. הדרך הפכה כפרית יותר ויותר ראינו גידולי אורז ,קנולה, בוטנים ועוד .
האיכרים עשירים מאד בסין מאז שמאו הכריז שייתן את האדמה לאיכרים אם יתמכו בו וכך זכה בשלטון.
רבים מהאיכרים מכרו אדמותיהם לממשל ועברו לעיר והם נחשבים אמידים מאד. בדרך ראינו משמאלנו עיר חדשה נבנת שאן שמה או משהו כזה ומתגוררים בה איכרים שעברו לעיר.
הגענו לעיר בה נמצא הבודהה החצוב באבן הכי גדול בעולם.
הבודהה שחציבתו לקחה 100 שנים ונעשתה מתרומות של אנשים אכן מרהיב עיין.
ניתן לעשות מסלול רגלי ולעלות עד למעלה בהליכה של שעתיים ולהגיע ליד הראש שלו ומשם לרדת במדרגות. או לעשות שייט ולראות אותו ממרחק יחסית קרוב.
אנחנו בחרנו כמובן באופציה הקלה יותר פחות הליכה ויותר נוחות. שטנו על הנהר לכיוון הבודהה
הצטלמנו וחזרנו. סימנו וי והמשכנו הלאה. אפשר כעקרון לוותר.
משם נסענו כשעה לעיר להשאן שם יש את שמורת אמי שאן בה ההרים מעל לעננים. הגענו לעיר והלכנו לראות את המקדשים.
ישנה הליכה במעלה הר למקדש הראשון שכולל כ-4 מבנים וכמובן מדרגות ומדרגות…
המקום יפה כמסורת המקדשים בסין. כאלה שמיצינו מספיק בטיולינו בבייגין לפני 5 שנים. נהננו הצטלמנו ומיצינו.
לאחר ביקור במקדש הראשון הרגשנו שמיצינו וגם הרגליים עוד כאבו לנו מההליכה והחלטנו למורת רוחו של המדריך לוותר למחרת על העלייה לשמורת אמי שאן. היה מדובר בנסיעה באוטובוס של כשעתיים ואחר כך מסלול עליה ברגל של כ40 דקות ואחר כך עוד רכבל קצר ושוב הליכה, אחרי זנזגזיזייה היינו בטוחים שהנוף ההליכה והמאמץ לא יצדיק והחלטנו לוותר.
המדריך נדרש למצוא רעיון אחר לביקור למחרת.
הוריד אותנו במלון שהיה המפואר מבין המלונות שישנו בהם עד כה, למרות שהעיר יחסית קטנה. המלון נקרא CENTURY SUNSHINE HOTEL המלון מעולה מפנק והמנהל אישית נתן לנו את כרטיס ביקור עם הפרטים שלו ואמר שנפנה אליו אישית בכל שאלה. ישר שאלנו איפה יש KFC הוא כתב לנו על דף בסינית KFC מה שעזר לנו בהמשך הערב. השוער במלון אמר שזה 15 דקות הליכה מהמלון ממש קרוב.
כבר למדנו שהמרחקים שהסינים אומרים זה לא לקצב הליכה שלנו אבל החלטנו ללכת ברגל כדי להרגיש את המקום.
יצאנו מהמלון והלכנו ישר בדרך ראינו את תנופת הבנייה וסלילת הכבישים. הלכנו הלכנו הלכנו וכבר חשבנו שטעינו אבל הראנו לסיני את מה שכתוב בסינית והוא סין לנו להמשיך ישר ואכן הגענו לקיי אף סי. ברור זה ממש לא כמו בארץ הטעמים שונים. ישבנו לארוחת ערב והיינו המערביים היחידים. היו שם סינים רבים למרות שהארוחה אינה זולה כלל אבל זה חלק מהתהליך של הרצון להיות מערביים של הסינים הצעירים. ברור שאנחנו ממשיכים למשוך מבטים ולהוות אטרקציה.
לגבי החזור היה ברור לנו שנחזור במונית או בריקשה אופני מונית. ובסוף מצאנו ליד קיי אף סי נהג אופניים מונית שלקח אותנו למלון. הנסיעה היתה חויתית והיינו בהלם מאיך שהוא פידל כל הדרך וסח אותנו בכל זאת 2 מערביים ששוקלים כ-150 קג…
זו היתה חוייה מיוחדת במינה וחזרנו למלון במהירות יחסית התקשורת איתו היתה בסינית הראנו לו את כרטיס המלון ושאלנו בשפת הסימנים כמה והוא אמר משהו כמו 8 יואן פחות מ-5 שח!!! נתנו לו 10 יואן ושישאיר את העודף. הוא היה מרוצה מאד ורכב לדרכו.
