הטיול שלנו הפעם לא היה מאד מוצלח, כי אנחנו אנשים של לו"ז ושל הספקים, וכאשר הגשם והערפל משבשים ומחייבים שינויים זה עושה לנו פחות נעים.
עם זאת, אלתרנו והיה בסדר.
יום א' 27/8 -
טסנו אלעל ב6:40 בבוקר אך היה עיכוב של שעה. היינו ארבעה מבוגרים. בווינה לקחנו רכב מחברת השכרה סלובקית שמביאה לך את הרכב ליציאה מהטרמינל. קיבלנו קיה סיד סטיישן שהספיקה לחמש מזוודות מאחורה ויצאנו לדרך.
התחנה הראשונה הייתה העיירה דורנשטיין (Durnstein) כשעה נסיעה משדה"ת של וינה. מדובר בעיירה שיושבת על גדות הדנובה באזור עמוס כרמים וטירות עתיקות שחלקן חרבות. מחנים את הרכב בכניסה לעיירה בחניון בתשלום וצועדים פנימה. העיירה מציעה יין ייחודי למקום אך אנחנו אוכלים כשר. הדנובה אפורה ולא כחולה, ועל הטיפוס לטירה העתיקה שמעל העירה ויתרנו, אך המזג והחוויה נעימים.
כעשרים דקות נסיעה מדורנשטיין מגיעים לטירת אגשטיין (Aggstein Castel). הטירה חולשת על הדנובה מלמעלה, ובניגוד לחורבה בדורנשטיין אליה יש לטפס רגלית, כאן ניתן להגיע עם הרכב. החניה חינם. הכניסה 8.5 אירו למבוגר. בשטח הטירה ישנה מסעדה. מקום מאד נחמד עם נוף שווה:
משם המשכנו כחצי שעה נוספת לכיוון מלק, ובחרנו בסיור בטירת שאלאבורג (Schallaburg castel). הטירה נמצאת למעשה מחוץ לעמק הווכאו (Wachau). כיום יש בה גנים מפוסלים, מתקנים לילדים, מסעדה, ומוזיאון לילדים. הבעיה היא שהמוזיאון בגרמנית, כך ש14 אירו דמי כניסה למבוגר לא ממש הצדיקו את המאמץ. המקום גדול ונעים, מצוי בחלקו בשיפוצים, ומי שאוהב גנים גזורים היטב מוזמן בשמחה:
בסיום הביקור לטירה יצאנו לדרך של שעתיים וחצי לצימר (Sonnenalm Mountain Lodge) בעיירה גרובמינג (Grobming), שנמצאת בגבול שבין סטיריה לחבל זלצבורג, לא רחוק משלדמינג ופלכאו. הפעם נבחרו צימרים שנמצאים גבוה בהרים כדי לקבל נוף דה-לוקס, והצימר הזה מדהים ומומלץ! לגרובמינג הגענו בשקיעה והייתה מעט עננות, אך למחרת בבוקר הכל היה ירוק ואוסטרי, כך שלמרות העננות התחושה הייתה טובה:
יום ב' 28/8 -
יום פחות מוצלח בעליל.
נסענו כחצי שעה למסלול בשם דונרסבאך (Donnersbachklamm), אך כעבור כעשר דקות הליכה בערוץ הנחל הגיע זוג שבישר לנו את מה שבעצם היה רשום על המפה הגדולה בכניסה: המסלול סגור!
משם המשכנו לאגם קטן בשם אוקסנאלם (Oxenalm) אך התברר לנו שצריך רכב 4X4 כדי להגיע אליו.
משם המשכנו כשעה לאגם ומפל בשם סטיירישר בודנסי (Steirischer Bodensee). בתחילת המסלול טיפטף, וכעבור כמד דקות זה הפך לגשם זלעפות. קשה לתאר את החוויה. היינו ספוגים הרבה מעבר לשד עצמותינו. ניכר כי מדובר במקום מדהים ביופיו. מחנים ללא עלות בכניסה. צועדים על שביל סלול כרבע שעה לאגם, ומשם עוד 45 דקות לתחתית המפל המאד גבוה. אך כאמור החוויה שלנו לא הייתה מוצלחת בלשון המעטה.
את המשך היום בילינו בחדר בניסיון להתייבש. בעל הצימר, גרמני מאזור פרנקפורט שטייל רבות בישראל ודובר אנגלית טובה, הפעיל עבורנו את החימום. יש גם סאונה בתוספת 6 אירו לאדם.
יום ג' 29/8 -
גם היום מעונן, קר וגשום. החלטנו שלא נאבקים במזג ויוצאים לקניות בזלצבורג כשעה וחצי נסיעה. כשהתקרבנו התבהר מעט ובהחלטה של רגע נכנסנו למפלי גולינג. זה אמנם פעם שלישית במפלים אבל החוויה טובה בכל פעם מחדש. יש המון ישראלים בגולינג ונעים להתעדכן מכולם שהמזג לא מסתדר הפעם...
בהמשך הלכנו לקניון בזלצבורג (Europark). ישראלים שימו לב, אין שם פרימרק. פרימארק יש במינכן, באינסברוק, ובתגלית הנעימה של הטיול הזה - בקניון (Plus City) בלינץ.
אחרי קניות בסי אנד איי ובנעלי דייצ'מן, יצאנו לצימר הבא בעיירה מילבאך (Mulbach). גם כאן בחרנו צימר עם נוף מהסרטים, וגם כאן קיבלנו עננים מהסרטים... הצימר הספציפי נמצא במלונית נעימה במעלה ההר שמעל מילבאך וקוראים לו Sonnhof am Hochkonig. הצוות נחמד אך הווייפיי והראות פחות, ולמחרת בבוקר אנחנו עוזבים למרות שלקחנו לשתי לילות. יש שם סאונה חינמית.
יום ד' 30/8 -
יצאנו לכיוון וינה, לאזורים החמים יותר של אוסטריה.
בדרך עצרנו בנקיק לאמר, בו היינו לפני שנתיים וכל שהשתנה בו הוא עלות הכניסה (מ6 ל8 יורו לאדם).
ניסינו ללכת על המגלשות באבטנאו אך הן היו סגורות עקב מזג האוויר.
בהאלשטט היפיפיה היה קשה למצוא חנייה כמובן אך אם עושים פרסה בשלב מסוים וחוזרים לעיירה ניתן למצוא חניה בטרסה שמעל העיירה בסמוך למפל.
עצרנו לאחר מכן באגם טראון לארוחת צהריים, ומשם לקניון בלינץ (פרימארק!). מדובר בקניון חדיש וענק, ומפאת העיפות לא סיירנו בכולו. אין שם כמעט ישראלים עדיין...
בערב הגענו לווינה ולקחנו חדר זול במלון לאונארדו.
יום ה' 31/8 -
התחלנו את היום הקייצי והנאה הזה בנסיעה בת שעה למפלי מירה (Myrafalle) שהיו לטעמי הפתעת הטיול. מדובר במפלים שיורדים בתוך יער עם גשרונים מסודרים, ומתנקזים לאגמון קטן מדהים ביופיו ובזכות מימיו. הכניסה 5 יורו לאדם והמקום מומלץ. למעלה, מחוץ למסלול, ניתן להמשיך הלאה ביער לכיוון אגם קטן נוסף, אך אנחנו ויתרנו. יש שם מסעדה ומתקנים לילדים.
והכל מתנקז לאגם מדהים ביופיו. שימו לב:
אחר כך טיילנו במדרחוב בווינה ואכלנו במסעדה הבוכרית הכשרה "בחור טוב" שנמצאת כעשרים דקות הליכה מהמדרחוב, ומשם לטיסת חזור באל על.
להתראות, במזג מוצלח יותר...
