במסגרת הפוסטים לאחרונה, שהמכנה המשותף שלהם הינו שאי אפשר לטוס אליהם כרגע מסיבות קורונה, אני מפרסמת את הסיפור על תחנת הביניים בין הפנטנאל לפטגוניה- עצרנו בסאו פאולו לכמה שעות. רצינו לראות את העיר ולחוות קצת אורבניות טרם צאתנו לטבע העצום והגולמי שהיינו אמורים לפגוש כבר למחרת בבוקר (פטגוניה).
סיור סגרתי מראש עם אילן ויינפלד, ישראלי במקור שמשפחתו היגרה לברזיל, והוא רופא ומנתח במקצועו שנהנה גם להוביל טיולים למטיילים ישראליים ובכלל. הוא הומלץ באחד הטיפים בלמטייל. בחירה מצויינת ואיש מקסים ומשכיל מאד. הוא חיכה לנו ביציאה מהטרמינל ולקח אותנו כתחנה ראשונה לפארק בעיר, תוך כדי שעברנו ליד בתי מידות מפוארים. גם בסאו הקונטרסט בין העשירים ממש לעניים ממש אדיר. משם נסענו לגולת הכותרת- איזור הגרפיטי, סוג של סוהו, שנקרא סמטת באטמן. פרץ מטורף של מקוריות ויצירתיות, נעורים ועושר חזותי. אהבתי מאד את הציורים. לפי מה שהבנתי ראש העיר פחות בעניין וזו לדעתי טעות. אהבתי מאד את ציורי הכלבים בנוסח פרידה קאלו וואן גוך, כלב בנוסח הארי פוטר, תמונות בסגנון ואסילי קנדינסקי, מונה ליזה בערבוב וורהולי, הרקדניות של דגה, כלבי הביטלס בנוסח סרג'נט פפר, ואפילו המדרגות בנוסח אשר, פשוט תענוג.
כמו כן אהבתי מאד את הגלריות הקטנות, הצבעוניות והחן המקסים של המקום. משם המשכנו ברכב להכרות כללית עם העיר ואז חזרנו לשדה התעופה, לטיסה לסנטיאגו, צ'ילה, לתחנה הבאה במסלול המטורף שלנו בימים שאפשר היה לעשות את זה בלי מסכה על הפנים...
