ביטלס, כריסמס ומה שביניהם / לונדון בחמישה ימים

לפוסט הקודם

לפוסט הבא

את טיול בת-המצווה שערכנו בנובמבר 2010, אמא ובת, בחרנו בעקבות להקת הביטלס, האהובה על בתי עד מאוד: לונדון וליברפול.

העיתוי הספציפי נבחר מכמה סיבות:
 - הקרבה לתאריך בת המצווה (אמצע אוקטובר)
 - המחיר (חבילה של טיסת בריטיש ומלון PRESIDENT באיסתא יצאה משתלמת בהחלט- בהזמנה של חודשיים לפני הטיול)
 - הפסד מינימלי של ימי לימודים - נסיעה לסופ"ש ארוך
 - הקרבה (היחסית) לכריסמס - שהקנתה מבצעים נחמדים ברשתות הגדולות וקישוטים נהדרים לרוב. נעזרנו במדריך שיחור ללונדון ובמדריך הקטן של "העולם" (קרי לונלי פלנט). הראשון מומלץ מאוד, בגלל החלוקה לימים והפירוט הרב, וכמובן בגלל החוברת העדכנית לעונה. השני כולל מפה מתקפלת נוחה מאוד.



את כל התנועה בטיול ביצענו באמצעות התחבורה הציבורית הנהדרת של העיר. קווי הטיוב (UNDERGROUND TUBE) מגיעים לכל מקום אפשרי - מומלץ לרכוש כרטיס כמספר ימי הביקור בעיר (כרטיס נוער/ כרטיס אוייסטר/ כרטיס משולב אטרקציות - טראוול כארד) אנחנו רכשנו אויסטר כארד למבוגר וכרטיס נוער לארבעה ימים. רכבת בין עירוניות יוצאות מתחנות גדולות (כגון איסטון, ויקטוריה וכו', וניתן לרכוש כרטיסים במקום)

הטיול תוכנן לחמישה ימים, אך עם הגיענו לנתב"ג, שלוש שעות בדיוק לפני הטיסה – אנו מתבשרות כי הטיסה בוטלה. תקלה במטוס, כך אומרים נציגי החברה, זאת לאחר שכבר העבירו את המזוודות בידוק - מה שיגרור בעיות בהמשך

בריטיש הציעה לנו טיסה עם קונקשיין בפרנקפורט (אך עד שהסדרנו את העניין היא התמלאה) - ולבסוף סוכם על טיסה מוקדם מוקדם בבוקר שלמחרת, פלוס מלון ליאונרדו פלאזה בתל-אביב עם הסעות לנתב"ג ובחזרה. אמנם אנחנו גרות פחות מחצי שעה מנתב"ג, אבל החלטנו להתפנק; להיות קצת תיירות בבית מלון בתל-אביב... כמובן שלא בזבזנו שנייה ולאחר א. הערב המוקדמת במלון צעדנו ברחבי העיר כדי לבקר את אחי הצעיר בדירתו במרכז העיר

 וכך, לפנות בוקר מצאנו עצמנו בהסעה חזרה אל נתב"ג, כדי לגלות עוד שרשרת טעויות נוספת הקשורות בטיסה- עם המזוודות כמסופר מעלה, ועם הכרטוס של שתינו , וכפיצוי טסנו במחלקה ראשונה, ונכנסנו לטרקלין בנתב"ג. כך שבסופו של דבר- לא "סבלנו" מכל העסק. יום 1 ללונדון הגענו, בסופו של דבר, בסביבות עשר בבוקר (במקום בלילה שלפני כן). נסענו ב- underground למלון שהזמנו באזור כיכר ראסל russel square. ביציאה ראינו שהתור למעליות המעלות את נוסעי התחתית אל פני הקרקע עמוס והחלטנו לעלות עם המזוודה במדרגות. רק שלא שיערנו כמה הרבה מדרגות יש. כמו טיפוס במגדל כנסייה קטן.
אך לבסוף הגענו אל פני הרחוב ואל מלון president שהתגלה כבחירה מצוינת (וכמובן שהביטלס התארחו בו בשנות ה60). תחנת ה underground היא כמעט מול הלובי, מהחלונות יש נוף לכיכר, תחנת הרכבת ויקטוריה במרחק הליכה ברגל, החדר נוח, נקי, מרווח ונעים...וכל זה במחיר סביר למדי.

 לאחר התמקמות במלון צעדנו לנו לעבר תחנת איסטון ומשם נסענו, לבקשת החוגגת, אל מוזיאון מאדאם טוסו – מוזיאון השעווה המרשים מכולם. סיור במוזיאון על שלל אגפיו (כמובן שגם כאן יש ביטלס) ודונאטס בדוכן בחוץ עושים את שלהם ומכניסים אותנו לאווירת חו"ל ו-ממשיכים הלאה.
המשכנו משם בנסיעה בשילוב הליכה לאזור של רחוב 'אבי-רואד' המפורסם והאולפנים בהם הקליטו הביטלס את האלבום המפורסם "אבי רואד". האזור כולו הוא אזור של רחובות מגורים שקטים ונעימים, לא קר מדי עדיין (סוף נובמבר) ואנו בהחלט נהנות.






 נסענו שוב, הפעם אל רחוב אוקספורד במטרה להגיע למוזיאון הקטן המוכר כ'אוסף וואלאס'. מוזיאון אומנות לפי תקופות, מפואר ומקסים, שהומלץ לנו בארץ ע"י חברה טובה, "חולת לונדון" מבעוד מועד. המשכנו ברגל חזרה לרחוב אוקספורד (המקושט כבר לקראת הכריסטמס)




 עד לכיכר פיקדילי (שותפתי הצעירה אהבה, אני לא - גם בטיול לברלין ב2013 ניכר מי מתחברת לסגנון הקלאסי ומי למודרני)


משם - רגלית לאזור המלון. מצאנו באזור מסעדונת חביבה לארוחת ערב וגם מספר סופרמרקטים והלכנו 'רק להציץ' בהם. כמובן שמזכרות, גבינות ושטויות זולות נוספות עשו את שלהן ואנחנו חוזרות שמחות וטובות לב למלון.  ww.wallacecollection.org/
יום 2 לאחר ארוחת בוקר קונטיננטלית במלון נסענו לכיכר לסטר לצורך רכישת כרטיסים למחזמר. הכיכר דוממת ושקטה ואז, בבת אחת, נפתחות כל הקופות והכיכר מתמלאת חיים.

 מצוידות בכרטיסים להצגת הצהריים של גריז ומתודלקות בשוקו חם מבית קפה חמוד בכיכר, נסענו לעבר כיכר טרפלגר וקשת האדמירל. בדרכנו לשם נתקלנו לראשונה בתא טלפון לונדוני טיפוסי, שגרר סשן צילומים. אחרי עוד כמה בהמשך כבר התרגלנו והתעלמנו...




 משם צעדנו כמובן לעבר ארמון בקינגהאם וצפינו בשומרי המלכה בעת החלפת המשמרות.






 המשכנו דרך גני סט. ג'יימס והתלהבנו מחדש מכל סנאי שראינו ומהפארק בשלכת, הגענו לארמון הסוסים וחדרי המלחמה של צ'רצ'יל (לא נכנסנו) והגענו עד לביג-בן ובתי הפרלמנט. באזור היפה הזה שוטטנו ארוכות, חצינו את גשר ווסטמינסטר הלוך ושוב, התיישבנו למנוחה בפרלמנט פרק, נכנסנו לג'וול טאוור העתיק (לא מעניין במיוחד) וכמובן לקתדרלת ווסטמינסטר אבי המדהימה.









שעות הצהריים הגיעו ונסענו לכיכר פיקדילי לצפיה ב'גריז'. אמנם המחזה מוכר היטב מהסרט, אך החוויה של לראות מחזמר בתיאטרון לונדוני היא משהו מיוחד ומרשים...לא לוותר!

 אחרי המחזמר נסענו לרחוב אוקספורד, שוב שטפנו את העיניים ובעיקר חיפשנו מקום לאכול. משום מה שום מקום לא הניח את דעתנו ולכן התפשרנו על 'פיצה האט'. בסיום הערב כמובן ערכנו ביקור לילי בסופרמרקט שברחוב 'שלנו'... יום 3 היום הוחלט לבדוק מה כוללת ארוחת הבוקר הבריטית ה"אורגינלית" המוצעת גם היא במלון. שפע הנקניקים, התבשילים והשעועית לא עושה רושם עלי, אך יש מי שכן מתלהבת (בתקופה זו רק אני הייתי צמחונית - אצלה זה הגיע שנה אחר כך) ...שבעות ומרוצות חצינו את כיכר ראסל, ספרנו סנאים והלכנו לתחנת ויקטוריה ממנה נסענו ברכבת אל ליברפול – ערש הולדתה של להקת הביטלס!

הנסיעה ממושכת-שלוש שעות. כבר בתחנה אנחנו מגלות - שליברפול הרבה יותר קרה מלונדון! קפואות אנו חוצות את מרכז העיר לעבר מזח אלברט. הופתענו מאוד מליברפול, דמיינו אותה אפרורית ועגומה (עיר הפועלים הענייה כמו שהביטלס הכירוה), אך אזור המזח משופע בבניינים יפים ואינו אפרורי כלל וכלל . בהחלט היינו מבלות בה עוד.
עוד בארץ הדפסנו מפה של האזור אליו היו פנינו מועדות - המזח הנקרא "אלברט דוק".

 יעדנו העיקרי היה כמובן מוזיאון הביטלס – הביטלס סטורי, אותו חקרנו ביסודיות רבה;




המוזיאון הוא אינטראקטיבי ומושקע ועוקב אחרי פעילות הלהקה ונקודות ציון בתקופתה. אז "צפינו בהופעה" מ1962, טיילנו בין הצוללת הצהובה יחד עם סרג'נט פפר והתפעלנו מכמות הגיטרות של כל אחד מהנגנים ומהמוצגים במקום. המדריך הקולי מעצים את החוויה במוזיאון ומעריצת הביטלס הצעירה התמוגגה. גם אני מאוד נהניתי למרות שהלהקה לא מהאהובות עליי.
 לא לוותר אם מזדמנים לליברפול.



לאחר רכישת מזכרות מתבקשת בחנות המרצ'נדייז הרשמית והלא-זולה בכלל יצאנו שוב אל הקור וצעדנו לאורך המזח; הגענו למבנה ציורי שכנראה הוא כנסייה כלשהי אך ויתרנו על הכניסה והקפנו אותו מסביב.

 פגשנו את השלט החביב הזה ליד המזח:


כאמור, האזור מאוד יפה וביום נעים בוודאי היינו נשארות בו עוד שעה שעתיים אך הקור מכריע אותנו ואנו נמלטות אל תחנת הרכבת ונוסעות שוב שלוש שעות – בחזרה אל לונדון.

 לאחר שיחות עם חצי המשפחה שנותר בארץ יצאנו לתור אחר מסעדה לארוחת ערב, והנה הפתעה – ברחוב 'שלנו' יש מסעדה ים תיכונית המתהדרת במאכלים איטלקיים, יווניים ו...ישראלים. לצד תמונות וחפצים מאיטליה, יוון וסיציליה ניתן לראות גם אקורדיון וציור של חברים בקיבוץ רוקדים הורה..:) לא גורמה אך בהחלט מקום חביב להשביע את רעבוננו.


יום 4 ארזנו את החפצים והשארנו למשמורת במלון. נסענו אל קתדרלת סט. פול האדירה והמרשימה וכמובן שעלינו את כל 528 המדרגות עד לשיא גובה הכיפה המתנוססת מעל הכנסייה. קצת מאמץ שמשתלם בהחלט.







 תכננו לעלות גם לגלגל הענק המפורסם – הלונדון איי אך מפאת תורים עמוסים מאוד רק הצצנו עליו מלמטה. כדאי לברר מראש אם מעוניינים לבקר, ישנם כרטיסי הנחות שונים, כרטיסים משולבים עם מאדאם טוסו/ הלונדון דאנג'ן / שיט בתמזה/ הטאואר ברידג' וכו'. פשוט לשאול בקבלה של המלון.

 חצינו את התמזה על גבי גשר המילניום עד ל'טייט מודרן גלרי' ותיאטרון הגלוב השקספירי





 הצצנו לעבר ספינת שודדי הים של פרנסיס דרייק ושוטטנו בשוק בורו, ומשם לקתדרלת סאות'וורק הגותית.






 באזור שפע בתי קפה חביבים ולאחר שהפשרנו באחד מהם חיפשנו לשווא את מוזיאון התה והקפה שאמור להיות באזור זה. כמו רבים וטובים לפנינו, גם אנחנו לא מצאנו אותו לאכזבתנו, ולכן המשכנו לאורך הנהר לעבר גשר לונדון והמצודה(Tower of London). קפואות החלטנו לוותר על כניסה למצודה עצמה (אם כי הצטלמנו על רקעה וזו התמונה היחידה שיש לשתינו יחד מהטיול הזה)



 וחזרנו לרחוב אוקספורד ל'השלמות אחרונות', בדגש על אפל סטור (כדי לקנות אייפוד חדש לבתי ) וחנויות עיצוב, ולא על חנויות בגדים דווקא. בהחלטה של הרגע האחרון נרכש גם סט של 18 ספלי אספרסו עם צלחות תואמות (זה כבד, כבד מאוד) בהאביטאט שאותו ביקרנו בחנות כל פעם שעברנו באזור...







נסענו חזרה והספלים בידנו לעבר המלון לאסוף את המזוודות, רק כדי לגלות שתחנת התחתית הצמודה למלון סגורה עקב תקלה!!!!!

נסחבנו עם חבילות הספלים למלון ומשום מה החלטנו פשוט לאסוף את המזוודות וללכת איתן ועם חבילות הספלים ברגל עד התחנה הבאה.סוף סוף הגענו לתחתית ונסענו לעבר שדה התעופה. לספלים שלום והם משמשים אותנו בהצלחה לייעוד עבורו נרכשו: הגשת ספלוני מוס שוקולד (:

 הטיסה חזרה עוברת עלינו בנעימים (הפעם במחלקת תיירים)... ובשש בבוקר אנחנו כבר במיטה בבית.

לפוסט הקודם

לפוסט הבא