אחרי האכלת הבוקר וההסברים הכלליים על הפילים בעמדת הלימוד אנחנו עוברים לפעילות הבאה:
ליד הנהר חלק א
לוקחים את הפילים ליד הנהר, גם שם יש כמובן עמדת האכלה. מגישים להם אבטיחים, אננס וכו.
פילים אוכלים ביום עשרה אחוז ממשקלם. יש להם ארבע שיניים טוחנות, משקל כל שן 2.5 קג. לא במפתיע, שמונה עשרה שעות ביום הם מעבירים בלעיסה.
זכרים אגרסיביים ומופרדים מהאם, נקבות נשארות עם האם כל החיים.
משך הריון - שנה וחצי, בסופו תינוק נולד במשקל מאה קג. ההתפתחות מהירה - אחרי שעתים קם על הרגליים, אחרי שלושה ימים הולך.
אנחנו פוגשים שם את Medo - פילה שעבדה בתעשיית ה logging ושברה ירך לאחר ריבוי של נסיונות הרבעה שלא צלחו. ניצלה על ידי הפארק ב 2006. השבר בירך עדיין ניכר והיא נראית כאילו רגל אחת שלה קצה יותר.
אנחנו מלווים יחד איתה גם חברה טובה שלה - mae-lena (אמא לאנה – על שם ממלכת תאילנד הקדומה). "אמא לאנה" מגינה על מדו הפצועה, הן מסתובבות הרבה יחד.
לאחר הפעילות ליד הנהר אנחנו צופים בסרט שמסביר בין היתר על שיטות האילוף המסורתיות של המהוט" שכוללות הרבה מאוד התעללות. קשה לצפייה אבל חשוב מאוד. לאורך כל היום מסבירים על הפילוסופיה של המקום – כל הטיפול נעשה באהבה. באים עם ידים נקיות והרבה חום וסבלנות – אף אחד שם לא מחזיק ביד את הדוקרנים הארוכים שרואים בפארקים האחרים.
קצת על שבירת הרוח של הפילים לצרכי עבודות שונות – עבודות משא ועבודות תיירותיות - אפשר לראות בסרט הזה והזה.
בערך ב 11-12 ארוחת צהרים למבקרים – צמחונית, טעימה ועשירה מאוד.
בהמשך אנחנו לומדים להכיר את Petch. נולדה בצ'אנג מאי, חיתה הרבה את הטבע שמסביב עד שנישאה לקנדי, חיתה בקנדה עשר שנים עד שהחליטה לממש את חלומה ולבוא לעבוד בפארק הזה.
ליד הנהר חלק ב : אמבטיה לפילים – נהדר.
אנחנו עושים אמבטיה לעוד שתי חברות טובות:
mae-perm אימצה את jokia כשבאה לחווה
Jokia (eye from heaven) נולדה 1960, עברה התעללות קשה שעת שעבדה בתעשיית ה logging. לאחר שנפגעה וסרבה לעבוד ה mahut שלה התרגז ועיוור את שתי עיניה. מתפקדת היטב בפארק בעיקר בסיועה של Mae Perm.
פעילות האמבטיה מהנה מאוד, הזדמנות קצת להשתולל, להירטב. הפילים אוהבים מאוד את הפעילות הזו, ונראה אפילו צל של חיוך על פרצופם (יכול להיות שזה נדמה לי). יש להם סטייה מוזרה: תוך כדי אמבטיה הם אוהבים....לאכול.
