שכירת רכבי 4X4 באיי יוון
מדי פעם אני מקבל שאילתות בנושאים הקשורים למקומות עליהם כתבתי. ומשמח אותי לדעת שהקוראים מתעניינים בכתובים. למקרא חלק מהשאילתות, שזה לא המקום לצטט בהרחבה את תכנן, עלתה בי התובנה שיש כמה נושאים שכישראלים עלינו עדיין (למרבה הצער) להפנים, ובחרתי באחת הנקודות שצפות ועולות בתכיפות ותוצאותיה כבר פוגעות בנו התיירים הישראלים לא מעט.
אחת השאלות הנפוצות שאני מקבל וקורא עליהן באתרים ופורומים הוא נושא שכירת רכבי שטח בחו"ל (מה שקרוי בעגה "רכבי 4X4") ובעיקר באיי יוון, שבהם השכרות של ג'יפונים קטנים שניתן להסיר מהם את כיסוי הגג בקלות - מאד נפוץ. ההשכרה באיים נעשות לרוב מחברות קטנות ופרטיות ולא מהחברות הרב-לאומיות הגדולות.
הסיבה להתפתחות חברות ההשכרה הפרטיות הקטנטנות הללו היא שבאיים לרוב ניתן לשרת די בקלות צי רכב קטן בנושא תקלות דרך בגלל גודלם הגיאוגרפי של האיים וקלות ההגעה לרכבים הנזקקים. וברוב המקרים תמצאו בחוזה ההשכרה, סעיף האוסר על הוצאת הרכבים מהאי (במעבורות או בכלל). הסיבה להיותם של הג'יפונים בעלי הגג הניתן להסרה נפוצים כל כך באיים היא כמובן העובדה שבמחיר שווה לכל נפש ניתן להוריד גג ולהרגיש כמו מיליון דולר עם רכב קבריולט בשמש.
מקרה אמיתי: לפני כ-20 שנה נסענו אשתי ואנכי לסופ"ש ארוך בקפריסין ב"דיל" נחמד שכלל ג'יפון סוזוקי, במסלול טיול מוכן מראש וחדרי מלון מוזמנים ביעדים שונים. "גילינו את אמריקה (סליחה, קפריסין)"... היה כיף בלתי רגיל בנסיעה הזו, קפריסין היתה עדיין תמימה ומתוקה, נטולת אוליגרכים ומהגרי עבודה ממזרח אירופה ומהמזרח הקרוב, ובעלי וילות בריטיים אדומים כעגבניות בשלות היו רק מעטים. חלק מהכיף היה לנסוע בג'יפון שניתן להסיר את גג האברזין שלו בקלות ולהרגיש קרוב לטבע בנהיגה רגועה בכבישי ושבילי האי המתוק הזה, חשופים לשמש של אמצע מאי ורוח נעימה בשערותינו. חוויה נפלאה שהבטחתי לעצמי שאחלק עם חברים קרובים ומשפחה בהזדמנות הקרובה.
בשנה שלאחר מכן תכננתי טיול נחמד של כמה ימים לקפריסין עם חברים קרובים, וכמובן שניסיתי לשחזר את החוויה עם הג'יפונים אבל למרבה ההפתעה לאחר מספר שיחות שבהן נתקלתי בסירוב מנומס (כבר לפני 20 שנה...) להשכיר לי ג'יפונים ביקשתי לשוחח עם הבעלים של סוכנות ההשכרה הקטנה שמחייתו נשענה על השכרות רכבים כאלו לתיירים. ונדהמתי לשמוע ממנו מה הוא חושב עלינו...
המשפט הראשון היה: "אתה משכיר לישראלים רכב 4X4, ומקבל בחזרה חצי ממנו לאחר מספר ימים"...
המשפט השני: "הישראלים לא מכבדים רכוש פרטי ונכנסים לכל שביל שהם רואים רק בגלל שהם נוהגים ברכב 4X4"...
ומשפט לסיום: "אני מעדיף לא להשכיר בכלל לישראלים מאשר לספוג עלויות תיקונים וגם תלונות מכל השכנים והחברים באי"...
אז זהו, ההקדמה הארוכה הזו היא על מנת לחדד כמה נקודות שקשה לנו כישראלים להבין ולהפנים.
כאנשים שגדלו במדינה בה רוב האדמות הן ציבוריות ושייכות למדינה, ורוב החופים בה ציבוריים קשה לנו לתפוס שהמצב בעולם שמחוץ לישראל (בעיקר באירופה ובמיוחד באיי יוון) שונה לחלוטין.
באירופה כמעט ואין בכלל אדמות ציבוריות (למעט פארקים לאומיים), והאיים היווניים מאוכלסים ברציפות כבר אלפי שנים והמשפחות מעורות האחת בחיי השנייה ובגדול "כולם מכירים היטב את כולם". לאורך ההיסטוריה נקבעה בדרך זו או אחרת בעלות על האדמות כולן ואין טעם להיכנס במאמר הקצר הזה לגורמים ההיסטוריים והגיאופוליטיים שגרמו לכך, פשוט קבלו זאת כעובדה.
משכך צריך להפנים כמה דברים ולנהוג בהתאם כדי לשמור על המקומות הללו גם לישראלים אחרים, וגם כדי להימנע מעלבונות מיותרים (שאת חלקם הרווחנו כישראלים ביושר):
- זכרו שהמקומיים (בעיקר באיי יוון) מתפרנסים מתיירות ואוהבים תיירים. האדיבות היא חלק מהחינוך וה-DNA שלהם. אותנו הישראלים אוהבים במיוחד בשל הפתיחות שלנו, העליצות שבנו ורוחב היד שלנו. אל תספקו סיבות לשנות את היחס הזה, לפעמים מספיקה טעות אחת לגרום לכולנו להיראות רע.
- רכבי 4X4 להשכרה באיים נועדו לנהיגת נופש רגועה ולא למסעות מחקר לכיבוש חופים פרטיים ופסגות הרים באיים או להרפתקאות אקסטרים שאיננו יכולים להרשות לעצמנו בבית. עיקר ייעודם הוא העצמת הרגשת החופש. יש לשמור עליהם כפי שיש לשמור על כל רכב השכרה אחר.
- לא כל שביל שרואים במפה או חוף שגילינו במפות הלוויין של גוגל הוא ציבורי, נהפוך הוא, ככל שיהיה קשה להגיע אליו והוא פחות מפותח, הסיבה היא שהוא בבעלות פרטית של איכר זקן או משפחה ותיקה שלא חפצה בפיתוחו. בדקו לפני שאתם חודרים לפרטיותו של האחר. יש מספיק חופים נהדרים שניתן להגיע אליהם בכל מקום.
- כבדו את רכושו של האחר, בין באם זה רכב 4X4 שכור המפתה להתנסות בחוויות חדשות במחיר שווה לכל נפש, ובין באם זו אדמתו והחוף השייכים לאיכר מזדקן כזה או אחר. בדקו היטב "המלצות" של גולשים אחרים לחופים מבודדים שניתן להגיע אליהם רק עם רכבי שטח. לפעמים יש סיבה טובה להימצאותם כך.
- באם ביליתם בחוף ציבורי שומם ונהדר, איספו את האשפה אחריכם ואל תשאירו אותה בשטח, באיים אין פועלי קק"ל שיבוא לנקות אחריכם.
- החשיבו כל אחד ואחד מכם כשגריר של כולנו בחו"ל והשאירו רושם טוב למען הבאים אחריכם.
סעו, בלו, נוחו ושובו בשלום
