טורינו - הנסיכה הסודית שלי - חלק א'

טורינו נוסדה ע"י הרומאים בשנת 26 לפנה"ס בשם אוגוסטה טאורינורום. העיר נקראת ע"ש שבט קלטי בשם טוריני שהיה באזור וסגד לשוורים המהווים עד היום סמל לעיר. עם איחוד איטליה בשנת 1861 הפכה העיר לבירתה של איטליה במשך 4 שנים עד שהתואר עבר לפירנצה ובהמשך לרומא. במלה"ע השנייה מילאה התעשייה המקומית תפקיד חשוב בשביתות הכלליות שסימלו את המאבק האנטי-פשיסטי שהלך והתרחב באזור כולו. אחרי המלחמה וההפצצות הרבות של העיר היא הפכה לסמל השיקום הכלכלי של איטליה. אלפי מהגרים מדרום המדינה נהרו לטורינו והציפו את המפעלים, בעיקר של יצרנית הרכב פיאט. היום טורינו היא בירת מחוז פיימונטה וגרים בה כמיליון תושבים. היא העיר הרביעית בגודלה באיטליה ונחשבת כמרכז כלכלי ופיננסי. בפוסט הזה ובפוסט הבא אתאר בשני חלקים טיול שעשיתי עם אחי (אני 34 הוא 21) בטורינו בחודש מאי 2019. מטרת הטיול הייתה לראות את רונלדו ולטעום אוכל מאיזור באיטליה שפחות מוכר למטייל הישראלי. חודש מאי הוא הגשום בשנה והזריחה בו בשעה 6 בבוקר והשקיעה בסביבות 21 בערב. הפרש השעות הינו שעה יותר מישראל.

אציין כי קשה למצוא חומר על טורינו ובטח בעברית ולכן ניתן לפנות אלי בשאלות למייל: [email protected].

1. יום ו' 17/5

יצאנו מהבית בשעה 11:30 ולקחנו אוטובוס ושני רכבות לנתב"ג. למרות ששדה התעופה נמצא 17 ק"מ מביתי בראשל"צ ההגעה בתחבורה ציבורית מסורבלת ולא כדאית אם יש לכם הרבה מזוודות. לנו היה תיק גב 60 ליטר ומזוודה 20 אינצ' אז היה אפשר לקפץ בין האוטובוסים לרכבות בקלות. סך הכל לקח לנו שעה להגיע ומספיק שבדרך היינו מפספסים אוטובוס או רכבת כלשהיא והזמן היה מתארך בחצי שעה נוספת.

טיסת ההלוך מס' FR2006 של ריינאייר המריאה בשעה 15:10 מטרמינל 1 באיחור קל ונחתה בשעה 18:00 בשדה התעופה Orio Al Serio הסמוך לעיר ברגאמו. מדובר בשדה תעופה קטן כאשר התורים לבדיקת הדרכונים היו ארוכים. בשעה 19:15 לקחנו אוריו שאטל שהוזמן מראש לתחנת הרכבת במילאנו צ'נטראלה כאשר בשעה 20:25 לקחנו רכבת של חברת איטאלו מס' 9946 לתחנת טורינו פורטה נובה הסמוכה לדירה בכתובת 24Via Vincenzo Gioberti . הדירה הזמנה כחודשיים מראש מבוקינג בעלות של 210 € לארבעה לילות ומאוד התאימה לנו מלבד המקלחת הקטנה. ניתן לקרוא טיפ שכתבתי על הדירה בקישור הבא.

לאחר ההתמקמות בדירה ושיחה עם בעלת הדירה הלכנו לסופר הפתוח 24 שעות (כתובת: Corso Filippo Turati, 29 D, ) כדי לקנות מצרכים לארוחות הערב והבוקר שלמחרת. לראשונה טעמנו את גבינת ה- Robiola di Roccaverano המפורסמת מדובר בגבינת עיזים טיפוסית של פיימונטה שאוכלים עם כמהין, ריבות ודבש.

להלן מספר תמונות להעברת חוויותינו מהיום הראשון:

1. יום ש' 18/5

שתינו קפה עם עוגיה ויצאנו בשעה 8:30 ולקחנו אוטובוס 52 מתחנת רה אומברטו וירדנו בתחנת סנטה קיארה שבקרבת קפה אל ביצ'רין המפורסם בו טעמנו את משקה הביצ'רין הייחודי לטורינו המבוסס על שוקולד נמס, קפה וחלב מוקצף.

מדובר בבית קפה עתיק שנפתח ב-1763 וכולל שמונה שולחנות משיש וקירות מעץ כהה. הוא היה הראשון להגיש את המשקה, שמשתלב היטב עם פרוסת עוגת אגוזים רטובה. אנחנו אכלנו בו סוג של קוראסון גבינה עם פירות שהיה טעים.

משם הלכנו מזרחה וניכנסנו לשוק הבינלאומי הגדול באירופה, פורטה פאלאצו (פתוח ב-ו 7-14, ש 7-23), כדי לרכוש ביגוד, גבינות, נקניק, פירות וירקות. השוק בחלקו חיצוני ובחלקו מקורה ומאוד מומלץ. המחירים זולים. באותו יום היה גשום מאוד וזה פגם לנו בהנאה. מהשוק חזרנו לדירה נחנו ואכלנו צהריים.

בשעה 14:00 יצאנו שוב מהדירה ולקחנו את אוטובוס 11 עד תחנת גאריבלדי הסמוכה לפיאצה קסטלו עליה חולשPalazzo Madama המרהיב. עדיין ירד גשם אך המשכנו לטייל עם מטריות ומעילי הגשם.

הכיכר נחשבת כמרכז העיר טורינו ומהווה כנקודת מפגש של הרחובות ויה פו, ויה רומא וויה גריבלדי. הכיכר נבנתה בשנת 1587 בהזמנת דוכס סבויה קרלו עמנואל הראשון והיא ניצבת סביב המבצר – "קסטלו" ששימש כשער העיר הרומית, כמבצר הגנה בימי הביניים וכארמון מגורים מפואר במאה ה-18 הנקראPalazzo Madama.

ארמון הגברות, עם החזית הברוקית מהמאה ה- 18, בעיצובו של פיליפו יובארה, היה מעונם של שתי השליטות לבית סבויה: כריסטין מרי מצרפת ומריה ג'ובאנה באטיסטה ומכאן שמו. כיום נמצא בארמון מוזיאון לאומנות עתיקה ואפשרות לעלות באמצעות מעלית או מדרגות למגדלי הארמון ולתצפת על מרכז טורינו.

בקרבת כיכר קסטלו נמצאת הכיכר המלכותית, פיאצה ריאלה, בה ניצב הארמון המלכותי (Palazzo Reale)

הארמון נבנה בשנת 1646 ושימש כמעונם של הדוכסים מבית סבויה עד איחוד איטליה בשנת 1861. כיום מכיל הארמון מוזיאון שמציג חדרים מלכותיים הכוללים עיצוב וריהוט מקורי, יצירות אומנות רבות ונשקיה מימי שושלת סבויה. מאחורי הארמון נמצאים חצר הארמון והגנים המלכותיים שהכניסה אליהם חינם.

מהכניסה הראשית לארמון מגיעים לחצר וממנה נכנסנו לגנים המלכותיים ((Giardini Reali. במקום נמצא בית הקפה המלכותי (Caffe Reale) ושירותים (בתשלום). פה כבר הגשם היה גורם מכריע עשינו סיבוב קצר בפארק היפה, צילמנו כמה תמונות ויצאנו. אציין גם שחלק מהפארק היה סגור לרגל שיפוצים.

תחילת בנייתם של הגנים המלכותיים החל כבר בתקופת עמנואלה פיליברטו די סבויה (1528-1580), כאשר במאה ה-17 ובשנת 1886 חלו שינויים חשובים בבנייתו. שטח הגן 70 קמ"ר.

להלן הסיור שרצינו לבצע בגן ולא יצא אל הפועל בשל מזג האויר:

• הגן הדוכסי- נכנסים בכניסה מצפון לארמון המלכותי.
• הבושטו- מזרחית לגן הדוכסי.
• בסטיון ורדה (Garittone)- צפונית לבושטו וממנו יוצאות חומות הגן העתיקות.
• גן האמנויות- דרומית לבושטו, מכיל בתוכו את מזרקת טריטון.

• אתר https://www.museireali.beniculturali.it/giardini-reali/. הכניסה חינם, סגור בשני.

לאחר הסיור חזרנו לכניסה הראשית בפיאצה ריאלה כאשר משמאל לכניסה הראשית ישנו מעבר מקורה המוביל אל הדואומו של טורינו – הקתדרלה. כשיוצאים מהמעבר רואים ממול את מגדל הפעמונים של הדואומו בו ניתן לעלות במדרגות למעלה לצפייה בנוף (3 €).

הדואומו נבנה בסוף המאה ה-15 והוא אחת הדוגמאות היחידות בעיר למבנה מתקופת הרנסאנס. בדואומו נמצא אחד השרידים הדתיים החשובים ביותר לעולם הנוצרי, הנקרא "תכריכי טורינו". לפי המסורת מדובר בשרידי הסדין שעטף את ישו לאחר צליבתו. התכריך נמצא בקפלה "דלה סאנטה סינדונה" (קאפלת התכריכים הקדושים), ומקורו אינו ברור. הוא הובא לטורינו מצרפת על ידי עמנואלה פיליברטו במאה ה-16, אך למרות שחוקרים בדקו את התכריך וקבעו שזמנו אינו יכול להיות מתוארך לתקופת חיי ישו, הוא מושך אליו מאמינים רבים. הקפלה בה נמצא התכריך נוספה למבנה המקורי של הדואומו במאה ה-17, תוכננה ועוצבה בסגנון הבארוק על ידי גוארינו גואריני. הקפלה וכיפת הדומו ניזוקו קשה בשריפה שהתרחשה במקום באפריל 1997 ושיפוצה הסתיים בשנת 2018.

משם הלכנו בדרך אבן עתיקה אל פורטה פלטינה והגן הארכיאולוגי המקיף אותו.

השער נבנה ע"י הקיסר אוגוסטוס במאה הראשונה לספירה והיה אחד מארבע הכניסות לעיר העתיקה. הוא פונה לחצר מרובעת שהייתה בתוך חומות העיר שאפיינה ערים רומיות בעבר. שרידים לחצר זו ניתן לראות במקום עד היום. המבנה מורכב מדלת מרכזית עם 2 כניסות למרכבות, 2 כניסות להולכי רגל ושני מגדלים עם חומות נוספות שנוספו בימי הביניים.

משם הלכנו מעט צפונה ולקחנו את טראם 16 לתחנת מולה אנטונליאנה הסמוכה לבניין המולה המפורסם משכן בתוכו את מוזיאון הקולנוע כאשר בו יש מעלית שהעלתה אותנו לתצפית 360 מעלות על מרכז טורינו.

המולה אנטונליאנה, שגובהו 167 מ' היוצר קו רקיע ייחודי למרכז העיר טורינו ונחשב לסמל העיר. הבניין נקרא ע"ש האדריכל אלסנדרו אנטונלי. הבניין נבנה בשנים 1863-1889 כבית כנסת עבור הקהילה היהודית של העיר אך בשל עלויות הבניה היקרות ומחלוקות עם האדריכל הוא נמכר לעירייה עוד בטרם הושלם. החל משנת 1908 שימש הבניין כמבנה ציבור במשך 30 שנה. כיום משמש הבניין כמוזיאון הלאומי לקולנוע. בשנת 1961 נבנתה מחדש כיפת המבנה במתכת ואבן לאחר שנפלה על ידי טורנדו בשנת 1953.

מוזיאון הקולנוע מומלץ לילדים, לחובבי קולנוע וקומיקס. חלקו מסביר על קולנוע איטלקי אבל לא כולו. במקום מעלית הלוקחת את המבקרים לתצפית יפה על טורינו וסביבותיה. מומלץ להזמין כרטיס מראש כי אנחנו חיכינו בתור כשעה בחודש מאי הגשום. אנו נהננו במוזיאון מאוד.

להלן מספר תמונות הממחישות את שאהבנו במוזיאון: