אני כבר לא זוכר כמה פעמים אני הגעתי למקום הזה שנקרא סופיה בולגריה.
המקום הזה עושה לי משהו וקסם בלב שלא יודע להסביר,אולי בגלל זה שאני קשור לבולגריה בגלל קשר משפחתי או שזה בגלל הקסם הבולגרי של הפשטות כמו של פעם כאילו שהזמן לא זז ונעצר מלכת.
הולך לי ברחובות מריה לואיזה הרחוב הראשי בסופיה ברחוב הזה ניתן ללכת להמשיך ישר בהליכה רגלית ולהגיע עד לשדרות ויטושה המפורסמת בסופיה לא לפני אני קופץ לשוק הנשים מסתובב קצת בין הדוכנים מריח את הפירות והירקות הטריים עגבניות אדומות אדומות עם ריח משכר ופירות יער טריים במחירים שלא מכירים בישראל בעבר היו קוראים לשוק הזה שוק הנשים כי הוא היה ברובו בנשים מה שגם היום יש דוכנים של נשים אבל היום זה מאוד מגוון ולא רק של נשים הולך לדוכן שנמצא בקצה של השוק דוכן של מקיצה זה סוג של סופגניה שטוחה בולגרית תדמיינו ספינג' מרוקאי אבל טעים נורא יש במגוון מילוים אני לקחתי את הקלאסי עם אבקת סוכר מעל אבל יש גם עם ריבה או שמנת חמוצה.. ישר יצא מהשמן ממש טעים פשוט לשבת בספסל ממול ולהנות מהשמש עם המקיצה ביד אחת תענוג אמיתי
משם ממשיך רגלית לכיון בית הכנסת היהודי בסופיה בית כנסת פשוט מרהיב אין פעם שלא מגיע לסופיה ולא הולך לרחוב שהוא נמצא כזה יפה לראות בית כנסת כזה מרשים ושמור עדות לקהילה היהודית שהייתה קיימת פה בעבר בסופיה ניתן להיכנס פנימה בתשלום הפעם לא נכנסתי.
הולך עוד קצת ברגל לכיון שדרות ויטושה השדרה הזאת כול כך יפה פשוט ללכת מגוון של חנויות,בתי קפה מסעדות להנות מהדרך עד שמגיע לסוף שדרות ויטושה ומתחבר לארמון התרבות הלאומי (NDK)
מזכרות יפות גינה יפה וספסלים פשוט לשבת להנות שם וסתם לטייל ממזג אוויר שמשי ויפה
שוב ושוב חוזר לפה מאמין שאחזור שוב המקום הזה פשוט לא נמאס למי שמחובר במיוחד לשורשים הבולגרים.. כמו שהבולגרים אומרים היידה עד לפעם הבאה
