יום 2 -; אתונה לחצי האי פליון
אתונה קידמה את פנינו בשמש נעימה ובהשכמה מאוחרת. אפילו ציפורי הבוקר הידועות נפלו בפח כשהשמש זרחה סביב 7 ולא התעוררו כהרגלם ב 5.
התארגנות יעילה, ארוחת בוקר במלון ואנו בדרכנו לתחנת המטרו syntagma לנסיעה לכיוון תחנת evangelismos לביקור במוזיאון המלחמה. רק מעט נוסעים היו איתנו בתחנה וגם הנסיעה במטרו בשעת בוקר זו של יום ראשון היתה ללא עומס.
בסמוך מאד לתחנת המטרו נמצא מוזיאון המלחמה. מבנה גדול בעל מספר קומות, המוזיאון עצמו בשלוש מהן. על המרפסת הגדולה מונחים תותים ושאר כלי מלחמה גדולים וברובם ניתן גם לנגוע. בחצר האחורית מספר מטוסים. במוזיאון עצמו מספר חללים ובו מוצגים מתקופות שונות מהעת העתיקה ועד ימנו אנו. בשביל חבורת הבנים שלנו המוזיאון היה מרתק ומלהיב! בקושי הצלחתי להוציאם משם אחרי כשעתיים.
חזרנו במטרו לתחנת syntagma ולבניין הפרלמנט שמעליה. בימי ראשון בשעה 11:00 מקיימים חיילי המשמר מצעד. הם לבושים בחציות ובגדי רקמה ועל רגליהם פונפונים. לאחר כמה צעדים מצחיקים מתחילה תהלוכה כשהתזמורת בראש. אני התרשמתי. הילדים ואביהם עוד היו עסוקים בכל מה שראו ושאולי לא הספיקו לראות במוזיאון המלחמה.
בהליכה קצרה למלון -; איסוף המזוודות לרכב ויציאה לנסיעה הארוכה לכיוון חצי האי פליון.
הנסיעה רובה בדרך האגרה המהירה (1) e75. בערך באמצע הדרך, כשלכולנו כבר נמאס לשבת באוטו, והים היה קרוב מאי פעם - ירדנו מהדרך המהירה ונסענו בדרכים צדדיות בחיפוש אחר מקום לעשות פיקניק. חלפנו על פני מטעי זיתים שלמרגלותיהם דשא רענן ופרחים קטנים במגוון צבעים וגדלים והגענו...לחוף הים! פרסנו שמיכה על החוף, הוצאנו את האוכל שקנינו באתונה (מיני לחמים וגבינות, ירקות וזיתים, מעדני חלב, בקלאווה ופירות) ונהננו עד מאד.
המלצת מסלול: לרדת מהדרך E75 ליד העיירה kamena voura לכיוון הכביש הצדדי הפונה לים. משם העלייה חזרה לכביש הראשי מעט מסובכת אבל בניווט של כיוונים והרבה רצון ניתן להסתדר. הGPS לא ממש התמצא בדרכים הצדדיות, לא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות אלא להביא גם מפה.
המשכנו בדרך המהירה עד volos ומשם לכפר afissos למלון קטיה. http://www.booking.com/hotel/gr/katia-afissos.html?aid=318324;label=postbooking_confemail
המלון נמצא מעל לכיכר המרכזית של הכפר. מלון קטן, 3 קומות של חדרים גדולים ויפים מאד. מוקמנו בקומה השלישית וזכינו למרפסת גדולה עם כסאות נצרים ונוף שאין אפילו בחלומות...בתי אבן עם גגות משופעים מאבן בהירה ומעבר להם הים. בעלי המלון (אשה מבוגרת לבבית במיוחד שאינה יודעת מילה בעברית אך לא ויתרה על ניהול שיחה ערה איתנו ובחור נחמד דובר אנגלית שוטפת) קבלו את פנינו עם מגש ועליו צלוחיות קטנות עם מיני ריבות וכמה כוסות עם מים. את המזוודות לחדרים לא הסכימו שנסבל לבד והביאו לנו אותן לחדר לאחר כמה דקות.
