אין כמו יפו בלילות אבל גם לא בימים . עשרות שנות היסטוריה הטביעו חותמם עליה . שרידים מכל התקופות , מאנדרומדה דרך רעמסס ואפילו נפוליאון עשה עליה סיבוב חפוז של שלושה חודשים הרסניים . ידעתם כי יש בה חפיר? . כל נקודה במסלול הזה מובילה לנקודה הבאה , אז בואו נצא לסיור כייפי ביפו העתיקה.
מגדל השעון ביפו מגדל השעון נבנה בשנת 1903 בכיכר המרכזית של יפו ביוזמתו של יהודי יפואי בשם מוריץ שיינברג , שהיה שען וצורף שחי ביפו מגדל השעון ביפו הוא אחד מששה מגדלי שעון שנבנו בארץ ישראל וממאה מגדלי שעון שנבנו ברחבי האמפריה העות'מאנית במלאת 25 שנה לשלטון הסולטן הטורקי עבדול חמיד ה-2. המגדלים נבנו כחלק מהרפורמות המודרניות שהנהיג הסולטן על מנת להתאים את חיי התושבים לזמנים מערביים יותר.מספרים שהוא הוקם בתרומה כספית של כל תושבי יפו , ערבים ויהודים , ובעיקר בזכות תרומתו הגדולה של יוסף מויאל, מעשירי יפו. יוסף רצה בכך יותר מכל כי רצה לחסוך את הטרדות שהיו מטרידים אותו עוברים ושבים שהיו נכנסים לחנותו כדי לברר את השעה, בדרכם לתחנת הרכבת.במגדל הותקנו ארבעה שעונים: שניים מהם הראו את השעה ביבשת אירופה ושניים את השעה בישראל.
בית הסראייה בית הסראייה הוא בנין ששירת את השלטון הטורקי . הבנין נבנה בשנת 1897 מתרומות של תושבי יפו ועשיריה . בסמוך ל1948 התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית שהיוותה כמפקדת הכוחות הערבים בעיר, והיא היתה הגורם המתכן והמוציא לפועל של פעולות יירי על העיר תל אביב . הסיפור היפהב1948 החליטו בלח"י לפוצץ את הבניין , הם החנו משאית עמוסה בחומר נפץ למול הסראייה , הם נתבקשו ע"י השומר לפנותה ואמרו לו שהם ניגשים "רק לרגע" לבית קפה. לאחר 8כ- 2 דקות נשמע פיצוץ עז שהרס את הסראייה והרג עשרות .
הקישלא – מלון סטאי ממול לשרידי הסראיה נמצא הקישלא הצבא העות'מאני למגורי חיילים עבור שומרי העיר ובהמשך כבית מעצר . משמעות השם בטורקית היא "אפוא ". האגדה מספרת שהחיילים נהגו לצעוק במהלך ההפגנות : "קישְלָה! קישְלָה!", כלומר: "התפזרו מיד, לפני שניקח אתכם לבית המעצר" ומזה נולדה המילה "קישטה!"יש האומרים כי המילה ״קישלה״ באה מארמית ,״קשלה״ שפירושה בית ממשל הבנין נרכש ע"י האחים נקש שהפכו אותו למלון יוקרתי .
שער ירושלים וסיפורו של "אבו נבוט"מוחמד אגא אשמי או בכינויו - אבו נבוט היה מושל יפו בשנים 1807-1818 , הוא נהג להסתובב כשבידו אלה. האגדה מספרת שהוא נתן הוראה לסגור את השערים לפני החשיכה כדי למנוע מגנבים להכנס . יום אחד הוא יצא לטייל מחוץ לחומות ןלא שם לב שהשמש החלה לשקוע .הוא הגיע אל השער והשער כמובן נעול כמצוותו.דפק בחוזקה בנבוט על גבי השער וביקש שיפתחו את השער. השומרים צעקו ממרומי המגדל שאין לפתוח את השער עם רדת החשכה לפי פקודתו המפורשת של מחמוד אבו נבוט.הוא החל לצעוק "אני המושל" אך מעבר לחומה נשמעו רק צחוקם של השומרים .אבו נבוט נאלץ לישון ליד השער .המושל כינס את כל תושבי יפו .תחילה שיבח את השומרים שלא פתחו את השער, אך ציווה לתלותם מיד משום שקראו לו בשם גנאי. "אבו נבוט" .בנוסף אמר להם לתושבים "ארור בן ארור מי שייקח לבנו כלה מילדי יפו".לאחר ימים אחדים כאשר נזכר שכל הלילה היה בחוץ ליד השער וכאשר היה צמא לא היה לו מה ואיפה לשתות קצת מים. בנה מיד סביל גדול ויפה ותלה עליו שלט ועליו את הציווי החדש שלו. "ארור בן ארור"מסגד מחמודיה שממול לשער ירושלים ביפו נקרא על שמו של המושל מוחמד אגאג אשמי
סביל אבו נבוט ב'הסביל הוא מתקן מים לשתיה ורחצה . אותו בנה מושל יפו – "אבו נבוט" בתחילת המאה ה-19 . הסביל המקורי ממוקם מול שער ירושלים , שהיה שער הכניסה לעיר .
גן הפסגה גן הפסגה ממוקם על גבעת יפו . הוא מכונה גם גן "אברשה" ע"ש אברהם קראוון שהיה הגנן הראשון של עיריית ת"א . .בגן ניטעה צמחיה רבה שתואמת לרוחות הים המלוחות . בראש הגבעה מוקמה רחבת תצפית, ממנה ניתן לצפון ל-3 כיוונים (למעט לכיוון דרום). במרכז רחבה זו הוצבה היצירה "שער האמונה".
סיפורם של האיים מול חופי יפו -סיפורה של אנדרומדה במיתולוגיה היוונית מספרים שיום אחד התפארה המלכה שהיא יפה יותר מבנותיו של פוסידון אל הים. האל התכעס מאוד בשל יוהרה זו, ובזעמו הציף את חופי הממלכה ושלח מפלצת איומה להעניש את בני האדם. הדרך היחידה בה יכלו המלך והמלכה להציל עמם, היא מתן הבת אנדרומדה כטרף. כבל המלך האתיופי את בתו לסלע אשר על חוף הים, מתוך כוונה להקריבה למפלצת. פרסאוס, בנו של זאוס אבי האלים, חלף במקום, ראה את אנדרומדה הכפותה ולבו הלם בחוזקה והתאהב. הוא נלחם במפלצת והפך אותה לאבן, שיחרר את אנדרומדה ונשאה לאישה. בחוף הים על יד נמל יפו אפשר לראות עד היום את "סלע אנדרומדה" אליו נכבלה הנסיכה.
פסל שער האמונה הפסל דניאל כפרי יצר פסל המתאר 3 אירועים מהתנ"ך הקשורים במוטיב האמונה ובהבטחת הארץ ל-3 האבות. העמוד הראשון מייצג את עקדת יצחק , העמוד השני האחר את חלום יעקב , הקורה העליונה את כיבוש יריחו . הפסל נבנה מאבן גלילית .
גשר המשאלות על מעקה גשר העץ שמחבר את גן הפיסגה עם כיכר קדומים, מוצבים פסלי ברונזה של שנים עשר המזלות. ברחבת הכניסה לגשר פרוס פסיפס אבן של גלגל המזלות. האגדה מספרת שמי ששם את ידו על המזל שלו ומבקש משאלה משאלתו מתגשמת .
כנסיית פטרוס הקדוש בנקודה אסטרטגית מאוד נמצאת כנסיה קתולית שבנויה בסגנון הבארוק. היא נבנתה מתחת לכנסיה ולצידה מצויים שרידי מבצר צלבני. לפי הסיפור המקובל התארח במקום נפוליאון כאשר שהה ביפו בעת מסעו בארץ ישראל בשנת 1799. לאחר שנהרסה היא נבנתה שוב בראשית המאה ה-20 . יחודה הוא שבניגוד לכל הכנסיות שפונות מזרחה, כנסיית פטרוס הקדוש פונה מערבה, לכיוון הים, שם התרחש חלומו המפורסם של פטרוס, ואל רומא, לשם נשלח. בחזית הכנסיה נראה המלאך מיכאל שנגלה לפטרוס בחלום.
מוזיאון לאומנויות תימניות בן ציון דוד, מזל דגים 3, תל אביבמוזיאון וחנות לאומנויות תימניות (מאז 1984) האומן בן ציון דוד, מהמעטים המשמרים את שיטת הצורפות התימנית המסורתית. המותג מיוצר בישראל ומשווק בכל העולם פרטי יודאיקה ותכשיטי כסף וזהב, בשילוב אבני חן ויהלומים. עבודות של בן ציון מוצגות אפילו בארמון בקינגהם.הוא משתף פעולה עם מעצבים, אומנים ובית האופנה "משכית"
פסל - עץ התפוז התלוי, הצורפים 8, תל אביב בין סמטאות העיר יפו העתיקה נראה את פסלו של רן מורין "עץ תפוז מרחף", 1993. זהו עץ תפוז קטן, שאינו מחובר לקרקע, אלא תלוי בתוך כד חרס גדול הנאחז בשרשראות מתכת לקירות הבתים. העץ כמו "בוקע" מתוך הכד ומנסה לשבור אותו. גם כאן ביקש מורין להדגיש את הניתוק העולם וגובר בין האדם לטבע, בבחינת "יצורים שגדלים במכלים". . התפוז הוא תפוז שמוטי שאותו מיצאים מנמל יפו
שוק הפשפשים נסיים בשיטוט בין דוכני השוק הססגוניים
