אז אחרי שנחתנו, הגענו לצימר והתאקלמנו, יוצאים לטייל.
פתחנו את היום ביקיצה טבעית. תענוג.
מתארגנים, אוכלים ארוחת בוקר בצימר ויוצאים לדרך.
נסענו לטיטיזי ללשכת התיירות המקומית, קנינו את כרטיס היער השחור השחור כולל פארק אירופה (222 אירו) והתחלנו לטפס צפונה לכיוון טריברג.
בדרך עצרנו במוזיאון השעונים http://www.deutsches-uhrenmuseum.de/ בFURTWANGEN.
נחמד מאוד. תצוגה גדולה ועשירה של שעונים עתיקים. יש משחק הפעלה לילדים שנהנו גם הם מהביקור. שעה -שעה וחצי וממשיכים הלאה.
משם המשכנו לאורך דרך השעונים. עצרנו בשונאך לבקר בבית שהוא כולו שעון קוקייה. נחמד, גם לילדים. עלות סמלית עם הסבר קצרצר ונכנסים לתוך השעון עצמו. הכל עשוי מעץ.
משם המשכנו למפלי טריברג. חנייה בחניון תת קרקעי, גלידה טעימה ליד החניון והתחלנו לטפס למפלים. נכנסנו בכניסה הראשית דרך העיירה. עלייה רגלית של חצי שעה בחום כבד הביאה אותנו למפלים יפים. היה חם מאוד באותו יום. המשכנו לטפס עד לשביל שמוביל לפארק החבלים. בחרנו לוותר עליו וירדנו חזרה לעיירה דרך אגמון חמוד שלצידו גן שעשועים. החום הכבד השפיע וגרם לטיול הרגלי להיות לא קל. הבוטנים שקנינו לסנאים היו טעימים. סנאים לא ראינו...
לא נורא.. הגענו לרכב והמשכנו בנסיעה לכיוון גוטאך, למוזיאון הפתוח.
החום הכבד השפיע עלינו ולא ממש נהנינו מהסיור במקום. אולי במזג אוויר אחר היינו נהנים. מיצינו אחרי עשרים דקות והמשכנו למגלשות ההרים הסמוכות.
המבוגרים עשו פעם אחת כדי להבין מה זה. תענוג. הילדים עשו עוד 3 פעמים כל אחד ונהנו מאוד.
משם המשכנו לשביל החושים. הגענו בשעה 18:00 (פתוח עד 19:00 לפי מה שקראנו).הקופאית עמדה בחוץ ונראה היה לי שהיא חיכתה לנו..
שילמנו ונכנסנו. בשלב זה הקופאית נעלה את הקופה והלכה. כנראה שהיא לא קראה בפורום של למטייל עד מתי פתוח…
היינו לבד לגמרי לאורך השביל שזה נחמד. זה בעצם הדבר היחיד שהיה נחמד שם…
הבוץ היה יבש ולא מהנה להליכה ברגליים יחפות. עדיין היה חם מאוד למרות שהשעה הייתה אחרי 6 בערב. היו המון זבובים מציקים ואף עוקצים. חיות אחרות לא פגשנו. לא נורא. מסלול מעגלי של שעה ולאוטו הממוזג.
עייפים ותשושים התחלנו לחזור לכיוון פלדברג.
בדרך החלטנו לחנוך את פארק המים באדפרדייז. מה אני אגיד לכם? כיף אחד גדול.
גם המבוגרים וגם הילדים נהנים מאוד. אפשר בהחלט להינות שעה וחצי החינמיות של הכרטיס האדום.
במיוחד אם מגיעים עוד פעמים. היינו 5 או 6 פעמים שם…
התהליך מאוד יעיל ומתוקתק.
מגיעים לקופה, מציגים את הכרטיס האדום. מקבלים צמידים. את הצמידים של הילדים שמנו בתיק, הם לא צריכים אותם.
מהקופה נכנסים לכיוון הלוקרים דרך תאי הלבשה אישיים, מחליפים לבגד ים, זורקים הכל בלוקר (שנפתח וננעל על ידי הצמיד) ומתקדמים עוד 20 מטר דרך המקלחות ישר למגלשות. אולם ענק ומקורה עם המון מגלשות מכל מיני סוגים. לא היו תורים בכלל.
שעה ורבע של אקשן בלתי פוסק. מסביב כולם מדברים עברית…. גם במגלשות וגם בכיסאות יושבים עשרות אנשים שבידיהם הספר של המשפחה המטיילת. קטע מטורף.
אחרי שעה ורבע, חוזרים ללוקר, מחליפים בגדים ויוצאים לקופה להחזיר את הצמידים. אין חיוב כלל וחוזרים לכיוון הצימר.
בדרך עצרנו במסעדה איטלקית, מין פיצריה חמודה שכזו בפלדברג (מול סופמרקט לידל). טעים ונחמד. גם פה ישבו סביבנו כמה משפחות ישראליות… על הקיר מתנוסס בגאווה צעיף של מכבי תל אביב.
עייפים ומותשים הגענו לצימר, מקלחת ולישון. מחר יום שבת ונוסעים לפרייבורג.
דרך אגב, אני שמח שאנשים קוראים את מה שאני כותב.
חלק מהקוראים גם פונים אלי בשאלות בהודעות פרטיות. אני יותר משמח לענות אולם מעדיף שהשאלות תשאלנה כתגובה לפוסטים על מנת שכולם יוכלו לראות אותן ואת התשובות (במידה ויש לי..). זה יחסוך שאלות שחוזרות על עצמן. תודה :)
