מאי 2015 – אני נתקל בפייסבוק בתמונות מאתר ספא בצפון איטליה . מראה לאישתי שמייד מסכמת , לשם אני רוצה להגיע ומשאירה לי את המשימה שאני כל כך אוהב ותכנן טיולים בעולם .
לאחר בירור ברשת מסתבר שהמקום הוא עיירת סקי בשם בורמיו שנמצאת בסמוך לגבול עם שוויץ ובמקום יש אתרי ספא עוד מהתקופה הרומית , הדרך אל בורמיו עוברת בעמק וולטולינה Valtellina שבאלפים , שהגבינה המקומית היא Casera ."פיצוקרי", זוהי פסטה מקומית כהה עשויה מקמח כוסמת בתוספת תפוחי אדמה, מנגולד, גבינת קסרה מקומית (Casera) והמון חמאה. למעשה זהו החמין האיטלקי, טעים מאד, כבד ועתיר קלוריות
אחרי שהיעד ברור אני מתחיל להרחיב את הטיול לעוד כמה מקומות .
מאי – 2017 , מחליטים לנצל את חג שבועות וסוף השבוע שלאחר מכן , מצרפים זוג חברים, כרטיסי טיסה ורכב הוזמנו כחצי שנה קודם ויוצאים לדרך .
נוחתים בשדה התעופה של מילנו בערב ונוסעים למלון Idea Hotel Milano Malpensa שהוזמן מראש . המלון מציע הסעה בשאטל כל כחצי שעה שאוסף מיציאה 16 בטרמינל 1 או ליד בית המרקחת בטרמינל 2 .
בהמלצת האיש בקבלה של המלון יוצאים לאכול ארוחת ערב בשכונה ליד המלון במסעדה איטלקית מקומית ששמה Samarcanda -מומלץ
למחרת בבוקר יוצאים בשאטל ( להזמין בקבלה ) לשדה התעופה לצורך איסוף הרכב מחברת באדג'ט . ( הרכב הוזמן דרך Rentalcars.com שלושה ימים לפני הנסיעה החלפתי את ספק הרכב דרך האתר של . Rentalcars ונעזרתי בשיחה בעברית עם הנציג החברה מסתבר שהוא יושב במנצסטר . סה”כ שרות מאוד טוב של Rentalcars ומחיר הוגן . )
היעד הראשון היה ורונה –
ניווט – למרות שהיה ברכב מסך ניווט מתברר שלנווט עם Waze המוכרת הרבה יותר ברור ונוח Waze יותר מעודכנת במהירויות הנסיעה המותרות ביחס למה שהתוכנה ברכב מציגה ובהתראה על מצלמות . בשל מיעוט המשתמשים בWaze עומסי התנועה שהמערכת מציגה פחות מדויקים .
כבישי אגרה – המפגש הראשון שלי מסתבר היה ביציאה מכביש אגרה . ציפיתי למשוך כרטיס כניסה אך הנסיעה משדה התעופה לורונה עוברת בקטע שיש עליו תשלום רק ביציאה ללא כרטיס . מהמכשיר בקע קול באיטלקית ומאחר ולא הבנתי מה בדיוק צריך לעשות יצאה קבלת מהמכונה והשער נפתח ליציאה . מסתבר שזה שובר תשלום שניתן לשלם באינטרנט תוך 15 יום ( רק מהיום למחרת ) שולם בהמשך .
לנוסעים על האוטוסטרדות (ורוצים לעצור לקפה, מנוחה ונשנוש): כאשר אתם רואים תמרור ועליו מצוירת כוס קפה מעיד הדבר על מזנון קטן, כשנוסף ציור עם 2 מזלגות זה כבר מעיד על מסעדה עם מקום לשבת וחנות מתנות גדולה לצידה לקניות ששכחתם
מגיעים אל ורונה ללא בעיות לחניון Parcheggio Arena במרכז העיר ( 15 יורו ל 5 שעות ) הליכה רגלית לכיוון הקולוסאום ומשם דרך מדרחוב Via Giuseppe Mazzini למרפסת של יוליה .
ורונה די קטנה אבל מספקת חוויה מראות צלילים וטעמים של עיר איטלקית ממש כמו בסרטים ובסוף מאי העיר לא צפופה .
עוצרים לגלידה בקצה בכיכר Amorino Gelateria ( שירותים בקומה למטה )
וממשיכים לכיוון הנהר בדרך רחובות מקסימים כנסיות מרשימות ואווירה מאוד שקטה
עוצרים למנוחה מול הנהר וממשיכים לטירת קסטלוציו ולגשר המרשים שלצידה
עייפים מהחום הלא צפוי נוסעים למלון בקצה העיר שהוזמן מראש Hotel Gardenia Verona ( מומלץ נקי נוח ומגיש ארוחת בוקר טובה ) למנוחה קצרה ובערב יוצאים לארוחת ערב . חיפשנו ירקות לאחר ימים של אוכל בשדות תעופה פסטות ופיצות רצינו סלט כמו בבית . סמוך למלון הייתה מעדניה La Contadina כזאת שמוכרת גבינות נקניקים וגם אנטי פסטי אבל גם יש לה שולחנות קטנים בחוץ . בעל המקום לא כל כך הבין מה אנו רוצים אבל גילה יוזמה איטלקית ואנו זרמנו איתו הוא הגיש לנו סלט ירקות שמורכב מעלי ביבי , חסה , צנוניות וגזר . צלחת אנטי פסטי ופלטת גבינות והדריך אותנו באיזה סדר לאכול את הגבינות . במרכז המגש הייתה גבינה רכה שמזכירה קוטג' אך עם פתיתים גדולים של משהוא שמזכיר מוצרלה ולנו זה היה מעדן אמיתי אם הבנתי נכון לגבינה קוראים סטרטצ'לה .
ונציה – למחרת נוסעים לוונציה מחנים את הרכב Mestre Parcheggio Stazione
14 יורו לכל היום ועולים על רכבת לונציה ( 1.5 יורו ) לנסיעה קצרה של 10 דקות
מכיוון שכמעט כל הרכבות מגיעות אל או מ ונציה ויש הרבה רציפים ויש להתעדכן במסכים מאיזה רציף יוצאת הרכבת הקרובה יש לנסוע אל תחנת Santa Lucia.
ביציאה מתחנת הרכבת ונציה מביטה אלנו באופן ישיר התעלה , הסירות הסבלים שמתרוצצים עם עגלות משא המבנים לאורך התעלה והגשר שמוביל אותנו פנימה אל העיר
בעזרת השלטים על קירות הבתים שנותנים הכוונה הגענו לאט לאט אל כיכר סאן מרקו דרך רחובות צרים , גשרונים שחוצים תעלות וחניות שמציעות כל טוב איטליה וונציה .
את עושרם הוניצינים עשו במסחר עם המזרח תבלינים בשמים ומשי , זה היה השער של המזרח לעולם האירופי כל זאת עד לגילוי אמריקה . העושר הרב שצברו משפחות הסוחרים הספיק גם לשנים שלאחר מכן וכך הפכה ונציה למקום בו הנשפים והקרנבל אינו נפסק .
כיכר סאן מרקו מרשימה מאוד , שם גם הבנו את משמעות העושר של תושבי ונציה. מקוצר זמן החלטנו שלא להכנס לכנסיה ולארמון הדוג'ים ולהסתפק בעליה למגדל לתצפית על הסביבה לא לפני האכלת יונים מסורתית בשיטה מקורית ( גילוי נאות – אני רק הצלם )
הכל יסופר בחלק הבא … .
