יצאתי בבוקר מ- Rifugio Rivetti המוצלח ליום אחרון שלי על ה- GTA (לשנה זו 😉).
השביל הוביל אותי בירידה, בשיפוע משמעותי אך בשבילים טובים, לכיוון עמק Cervo.
צעדתי תחילה במדרון עשבוני פתוח, חלפתי ע״פ כמה בקתות רועים, ובהמשך נכנסתי עם השביל ליער.
ההליכה היתה מהנה מאוד, בנוף יפה אבל קשה היה להתעלם מכמות היתושים, בעיקר מאז שנכנסתי ליער. זה יהפוך לקשה בהרבה בהמשך...
צעדתי דרך צבר קטן של בתי אבן, עם גינות פרחוניות, מוקפים ביער - עד שהגעתי לכפר הראשון: Piedicavallo. הכפר, בגובה סביב 1500 מ׳, בנוי על מדרון. ניכר שהוא נמצא בתנופת שיפוץ/בנייה, והוא כבר עכשיו כפר אמיתי, חמוד ומעניין.
מ- Piedicavallo יש לבחור באחת משתי אופציות:
״רישמית״, ה- GTA חוצה את הנהר - מטפס על המדרון המיוער מצידו השני של העמק ואז יורד ביער לכפר Rosazza.
האופציה השנייה היא להמשיך בעמק, מכפר לכפר. הדרך הזו היא שילוב של שבילים ובעיקר כבישים אבל אלו שקטים ונעימים ומדובר בקצת יותר מ- 3 ק״מ קלילים בסה״כ.
בחרתי לצעוד בעמק - יערות יהיו לי בחלק השני של היום.
אחרי שהסתובבתי מעט בסמטאות האבן של Piedicavallo, יצאתי לדרך, ביקרתי בכנסייה בכפר קטן ובבתי הקברות שליד. לא משהו מסעיר אבל מאוד אהבתי את האווירה המקומית.
חציתי את הנהר ב- Ponte Pinchiolo ומשם המשכתי ל- Rosazza (גובה 895 מ׳). וואו איזה כפר מקסים! יש לכפר היסטוריה די ייחודית (לא אפרט אבל אפשר למצוא) ובהתאם לא מעט מבנים עתיקים מעניינים. ממש כיף להסתובב בו.
נראה שיש ב- Rosazza מעט תיירות מקומית אבל האווירה עדיין מאוד local. נראה שכל מי שהולך ברחוב מכיר את כל מי שבא מולו ואת מי שיושב במרפסת של בית וכו׳
השעה היתה בערך 10:30 וזה לא כפר שעוזבים כל כך בקלות. התיישבתי בקפה מאוד מקומי במרכז הכפר, ליד שולחן קטן בחוץ - לקפה וקצת people watching.
אחר כך ניגשתי למכולת הקטנטנה וקניתי גוש גדולה של גבינת Toma ופרוסת לחם - לארוחת צהריים.
ויצאתי שוב לדרך.
המקטע האחרון של ה- GTA שלי לשנת 2026 יוביל אותי לשני מנזרים.
הראשון - Santuario San Giovanni.
השביל ביער היה מקסים ! בעלייה אבל נוחה כל הזמן. היער היה רענן ולא צפוף, עם מטפסים ושרכים וקצת טחב על הסלעים. השביל היה לעיתים בנוי מדרגות אבן. העמק מלא (!) כפרי אבן קטנים צפופים ומקסימים. הם מפוזרים פה ושם למטה, ליד הנהר. או על המדרון ממול.
אבל עם החזרה ליער - הופיעו שוב היתושים.
לא היה איתי תרסיס, לא חשבתי לקנות במכולת ברוסזה, לצערי. עד כה בשביל לא היתה שום בעיית יתושים.
מצאתי עצמי צועדת בקצב מהיר כשאני מנופפת בידיים פה ושם, מעיפה מעלי יתושה שהתיישבה על אחת הידיים או העורף. זה נמשיך ונמשך ונמשך והיה די מציק, והגרוע עוד יבוא...
בסביבות 12 הגעתי למנזר San Giovanni (גובה 1020 מ׳).
המקום יפה! ונעים. היה די מרגש להסתובב שם. אספתי מים במזרקה ברחבה הגדולה שבחצר המנזר והתיישבתי לנוח. את רוב המנוחה ביליתי בשיחה עם דימטרי. בחור מבלרוס (במקום אוקראיני) שהולך מסלול כלשהו שהוא בנה לעצמו.
במקביל, הזמנתי לי מקום לינה במנזר Oropa.
ברגע שיצאתי מהיער אל המנזר קצת שכחתי מנושא היתושים ולא חשבתי ללבוש גופייה ארוכה... טעות!.
השביל מכאן חוצה שוב ושוב את הכביש הקטן שמתפתל במעלה ההר.
הדרך ממשיכה להציע נופים יפים, בעיקר אל העמק והכפרים שעל מדרונותיו, והיא חולפת ע״פ שניים או שלושה כפרים קטנטנים, חמודים. מנומנמים לגמרי.
אבל מכיוון שרוב הזמן אני ביער - אני נאכלת ע״י היתושים. זה היה המקטע הכי רגוע. זה הופך לטורדני כל כך עד שלבסוף אני מוותרת על ההליכה ביער וממשיכה לצעוד בכביש. זה מאריך את הדרך אבל עדיף. בהרבה! מחוץ ליער יש הרבה פחות יתושים.
הנופים לכל Valle Cervo טובים מאוד מהכביש.
לבסוף הגעתי לפיצול השביל ל- Colle della Colma.
אפשר להמשיך על הכביש ולקצר איתו דרך מנהרה (שניתן ללכת בה גם רגלית, לפי מה שהבנתי; לא בדקתי) - או לטפס למעבר ההרים ולרדת משם ל- Santuario di Oropa.
החלטתי לא לוותר על העלייה למעבר ההרים מכיוון שזה מעבר ההרים האחרון שלי.
בגובה 1620 מ׳ מעבר ההרים הזה לא ממש גבוה אבל עדיין העלייה אליו מהכביש היא על מדרון פתוח עם מעט מאוד עצים. אז גם מצב היתושים השתפר במידת מה.
השמים האפירו מאוד בינתיים והנוף - אף כי היה מאוד פתוח בכל מקטע העלייה ל- colle לא היה צלול כלל, אך עדיין הצליח להרשים. מהמקטע הזה רואים, גם ביום עם ראות לא מושלמת, את עמק פו הרחב!
בערך ב- 2 הגעתי לראש הרכס.
ויתרתי על הפסקת הצהריים שתכננתי פה, בגלל היתושים ומכיוון שהיה ברור שיתחיל עוד מעט גשם.
את היעד שלי - Santuario di Oropa כבר רואים מלמעלה.
אני רק צריכה לרדת כ- 440 מ׳ ביער כשלהקת יתושות חמומות מוח בעקבותיי.
את הדרך אני עושה כמעט בריצה...
אני מודה: בשעה האחרונה שלי על ה- GTA במסע הזה בעיקר רציתי כבר להגיע.
Santuario di Oropa (גובה 1180 מ׳) הוא מקום מאוד ראוי לסיים בו מסע. הוא ממש מיוחד.
מדובר בקומפלקס עצום שבליבו כנסייה גדולה ומנזר גדול.
יש בו מלון ולא מעט מסעדות וכמה חנויות ומוזיאונים וכו׳
הגעתי למתחם בערך ב- 2:50, כשכבר ירד גשם קל. עד שהגעתי לקבלה של המלון - בחלק התחתון המרוחק של המתחם, הגשם התחזק. מיהרתי להבלע אל תוך הבניין ויצאתי לתור את המתחם רק כעבור כשעתיים (אחרי מקלחת, כביסה וצהריים בחדר) כשהגשם פסק.
ההליכה בין ובתוך המבנים אפשרה לי לחשוב קצת על המסע שלי שהסתיים למעשה (משהו שלא הצלחתי לעשות במהלך ההליכה היום). אני לא בעלת אמונה דתית כלשהי, אבל לפעמים במקומות רוחניים כאלו קל לי יותר להתחבר לצד הרוחני, גם אם חילוני לגמרי, שלי.
היה לי קצת קשה ומוזר לחשוב שזהו - אני מפסיקה ללכת, עוד לא באמצע ה- GTA, ובדיוק כשאני כבר ממש בכושר שביל ויכולה להתמודד בכיף עם כל מה שהוא צריך ממני. גם להקות של יתושות צמאות דם (ספרתי 25 !!! עקיצות; אין מה לומר - יתושות מאוד אוהבות אותי).
הרגשתי שזה היה מסע מספק מאוד. הרגשתי שהיו לי בו לא מעט הישגים. הרגשתי שזכיתי להרבה גיוון. הרגשתי שמעט הקשיים שחוויתי לא פגמו במכלול.
אהבתי מאוד את האגמים המופלאים.
אהבתי את העמקים האדירים, המיוערים.
אהבתי את בקתות הרועים וה- Alpes.
אהבתי כל כך את שפע המים, הפרפרים והפרחים המשגעים, את כיסי השלג הקטנים.
אהבתי את כפרי האבן שהזמן עצר בהם מלכת.
אני אתגעגע למעברי ההרים שמגלים לי בכל יום, לפעמים גם כמה פעמים, עולם מלהיב חדש.
א׳ ידידי שלח אותי למסע שהתאים לי בול, העשיר אותי, איתגר אותי במידה ומילא אותי באור.
יאן ההולנדי הגיע סחוט במים שעה וחצי או שעתיים אחרי. נפגשנו לארוחת ערב אחרונה בהחלט שלי על ה- GTA (לו יש חופש עד סוף אוגוסט).
למחרת בבוקר עזבתי באוטובוס לעיר Biella, בה בילית כמה שעות לפני שעזבתי ברכבת למילנו (עם החלפה בנוברה).
עזבתי עם שאלה פתוחה בראש: מתי אחזור?
סיכום יומי.
התחלה: Rifugio Rivetti.
סיום: Santuario di Oropa.
לינה: Santuario di Oropa. חדר טוב מאוד. הבחורות בקבלה סופר-יעילות ונכונות לסייע. אפשר לוותר על הארוחות שבאות עם הלינה וללכת למסעדה אחרת במתחם. האוכל היה מאכזב. סה״כ מקום ראוי ללילה אחרון.
מרחק: כ- 18.5 ק״מ.
עלייה מצטברת: 770 מ׳.
ירידה מצטברת: 1825 מ׳.
גובה מירבי: 2200 מ׳.
גובה מינימלי: 880 מ׳.
יום מהנה מאוד עם נופים טובים מאוד לעמק ירוק מרובה כפרי אבן קטנים מקסימים.
Rosazza כפר מיוחד מאוד ! גם Piedicavallo שווה ממש שוטטות קצרה.
תביאו ספריי נגד יתושים ותלבשו שרוולים ארוכים! 🦟
Santuario di Oropa הוא מקום ייחודי והוא מתאים מאוד כנקודת סיום לשביל. לא כדאי לפספס גם ביקור במנזר San Giovanni.
אם הולכים בדרך העמק זה יום די קל. גם הניווט מאוד קל. יש שילוט טוב לשני המנזרים.
שפע תודות לכל מי שעקב, הגיב, סימן לייק, שאל.
תמצאו את הדרך שלכם - ותלכו. לא משנה איפה איך כמה ולאן.
ענבר
