שבועיים מרתקים עם ילדים בדרום אפריקה

באוקטובר 2016 מימשתי חלום ישן לבקר בדרום אפריקה. יצאנו 2 משפחות (ילדים בגילאי תיכון) ל-15 יום מרתקים באחת המדינות המגוונות ביותר בעולם אליהם צרפנו 6 ימים נוספים בנמיביה. מז”א בדרא”פ היה מעולה (לעיתים קצת קריר) ובנמיביה חם.

תכנון הטיול ארך 10 חודשים ולהלן תאור כללי של החוויות שעברנו וטיפים אישיים:

1. זמן אפריקה – תשכחו ממה שאתם מכירים. לאפריקה קצב משלה. עם הנחיתה ביוהנסבורג המתנו שעתיים עד שעברנו את ביקורת הדרכונים ! השירות הוא בסה”כ טוב אם כי איטי. ההגשה במסעדות היא איטית יחסית אך לא כפי שקראנו בכתבות כאן.
2. ספארי – זוהי המדינה הרביעית שבה אנו עושים ספארי (קניה, הודו וקוסטה ריקה). מי שמתכנן לראות כאן עדרים של חיות, מוטב שינמיך ציפיות או שיסע לקניה/טנזניה. קרוגר אינו משתווה בשום פרמטר לפארקים במדינות אלה. הסיבה לכך היא שרובו מכוסה ב-bush האפריקאי ולא שטחי עשב, בהם מתרכזים אוכלי העשב. אין שום צורך ברכב 4 על 4. מלאריה ? לא לקחנו כדורים וכששאלנו את המקומיים הם גיחכו...
3. תשתיות – מעולות. הלוואי עלינו. תחזוקה מצויינת. מטופח מאוד (במקומות שהיינו).
4. אכיפת מהירות – בכל מקום יש מכמונות וניידות שאוכפות מהירות, כולל במקומות הנידחים ביותר.
5. פשע – לפחות במקומות שבהם הסתובבנו חשנו מאוד בטוחים. נהג מונית סיפר לי שבשנתיים האחרונות מורגשת ירידה בפשע ביוהנסבורג בעיקר על רקע הגברת הנוכחות המשטרתית.
6. אוכל – מעולה (בעיקר בשר) וזול. אין לי המלצות מיוחדות, הכל היה טוב.
7. אנשים – נחמדים מאוד, פתוחים ומסבירי פנים (במרבית המקומות שבהם היינו).
8. מחירים – זול אך לא כפי שניתן היה לחשוב מהכתבות כאן. נכון לזמן כתיבת הפוסט הדולר עומד על כ-14 ראנד.
9. Wild Card – משום מה אף אחד לא הזכיר כאן את הכרטיס המצויין הזה שחסך לנו אלפי ראנדים. הציעו לנו לרכוש אותו בקרוגר. הכרטיס עלה לנו 3,600 ראנד כשהכניסה לקרוגר לבדה היתה אמורה לעלות לנו 4,200 ראנד (ליומיים + שני חצאי ימים). הכרטיס איפשר כניסה חינם לכל הפארקים והשמורות שלאורך נתיב הגנים ואלה סביב קייפטאון.
10. טיסות הפנים הן זולות מאוד. בדיעבד היה עדיף לטוס לאיזור קרוגר, להשכיר שם רכב ולחזור ליוהנסבורג בטיסה. הדרך היתה ארוכה והנסיעה די מתישה. אמנם היה עולה יקר יותר אך היינו מרוויחים חצי יום לפחות ומוציאים פחות עצבים בדרך.
11. תעודות לידה של ילדים עד גיל 18 – כבר בנתב”ג ביקשו מאיתנו. תקפידו.
12. שעות פעילות – בדרא”פ המקומות נסגרים יחסית מוקדם (לעיתים אפילו ב-4 וחצי). כמו בכל מקום, עדיף להגיע לאתרים מוקדם ולהמנע מהתורים (לעץ הגדול בצ'יצ'יקמה הגענו ב-9 בבוקר ולא היה שם איש...).
13. כסף – במקומות להחלפת מט”ח גובים עמלות רבות ומשונות. כך למשל, למרות ששער הדולר עמד על כ-13.5-14 ראנד, לעיתים קיבלנו רק 12 ראנד לדולר בניכוי אותן עמלות. לפיכך, השתמשנו הרבה בכרטיס אשראי ולא ראינו הבדל משמעותי ביחס ההמרה.

רשמים

1. קרוגר – הקדשנו לפארק 3 ימים. האיזור סובל מבצורת מזה כמה שנים, עובדה הניכרת היטב על הפארק. רובו יבש (הגענו באביב) כולל רוב הנחלים שבו. קשה להבין כיצד מתקיימות שם החיות. כמות ומגוון החיות שראינו היתה נמוכה מאוד ביחס לקניה למשל. האיזור הטוב ביותר לצפות בחיות (והיפה ביותר) הוא הכבישים סביב Lower Sabie, בעיקר בציר ממנו למחנה Skukuza (ראינו נמרים ב-5 הזדמנויות שונות על הציר הזה !). כל השאר די מיותר. לצערנו לא היה מקום ב-Lower Sabie אז הצפנו ל– Skukuza (מומלץ להזמין מקום שנה מראש !). מדובר במחנות ספארי מתוקתקים ונוחים, כולל אפשרויות להכין ארוחות ואפילו למנגל. בשניהם יש מסעדה וקפיטריה הצופות לנהר שורץ חיות (היפופוטמים, חזירי בר, אימפלות, פילים ועוד). נוף מהמם ! לעיתים נידמה שאין מה לצאת לדרכים ונעים יותר לצפות בחיות תוך לגימת קפה. לא מעט מהתיירים האירופאים בילו כך את היום. מנסיוננו, אין מה לחפש בדרכים הלא סלולות. כל הנסיעות בהן איכזבו ולא ראינו כמעט כלום. המלצה נוספת – וותרו על הספארי המאורגן של המחנה. אין בו שום ערך מוסף על הספארי העצמאי (חוץ מזה שבערב היה ממש קר). במחנות ישנה מפה של הפארק ובה מציינים מיקום של חיות מיוחדות שניצפו באותו בוקר. המלצתי בנוגע לכמות החיות היא להנמיך ציפיות. מאידך, החוויה הכוללת של הפארק היתה מדהימה ולכן אל תוותרו עליו.
2. הדרך הפנורמית – נופים עוצרי נשימה. עם זאת, לאור הבצורת המתמשכת, המפלים הם לא יותר מזרזיף מים וכך גם הנחלים. באיזור רואים יערות אורן רבים שנשתלו כדי לכרות אותם 20 שנה מאוחר יותר עבור תעשיית הנייר. דרא”פ היא חלוצה בנושא זה. במרכז המסלול נמצאת העיירה הנעימה חראסקופ (Graskop) עם הנדנדה האקסטרימית שבה. לדעתי שווה להשקיע באיזור בין חצי יום ליום שלם.
3. דרך הגנים – גולת הכותרת של דרא”פ ומהמקומות המרהיבים ביותר שראיתי. רצועה העוברת לאורך כ-160 ק”מ שבהם שפע של פארקים, יערות, ספורט אתגרי, חופים, נופים, מפרצים, שמורות טבע, חוות חיות, ספארי, עיירות מטופחות – אין סוף למה שניתן לעשות שם. לדעתי שווה 5 ימים מינימום. הכי אהבנו את פארק צ'יצ'יקמה, שמורת ויילדרנס (יש אפשרות לשכור בונגלו בתוך שתי השמורות הללו אך צריך להזמין מראש) והעיירה היפה נייזנה (נקודות התצפית מה”ראש” המזרחי מרהיבות והמרכז שליד הנמל הקטן כייפי בכל שעה). גם הכפר הקטן סטורם ריבר יפה וכיפי. שמורת רוברג קצת איכזבה (היא נועדה בעיקר למיטיבי לכת). המלצה חמה – מספר ק”מ לפני ההגעה לצ'צ'יקמה (מכיוון פורט אליזבת) ישנה תחנת דלק עם מרכז מבקרים גדול שם ניתן לקבל מידע מקיף על כל האפשרויות באיזור. הם גם יכולים לבצע הזמנה של מלונות וטיולים. מבחינת ספורט אתגרי, הילדים צנחו ממטוס (היציאה משדה התעופה של פלטנברג ביי – 2,650 ראנד לאדם, כולל וידאו – האפשרות הזולה ביותר), הגדול קפץ בנג'י (850 ראנד כולל וידאו) וכולנו עשינו אומגות בצ'יצ'יקמה (750 ראנד לאדם). המלצה חמה – הליכה עם אריות בחוות זורפונטיין. חווייה יקרה מעט (720 ראנד לאדם ל-45 דקות) אך מרגשת ומיוחדת במינה. לווייתנים לא ראינו בהרמנוס (ראינו שניים בנייזנה) משום שהשנה הם הגיעו לצד השני של המפרץ ובשל מז”א אפרורי וקר ויתרנו על הנסיעה (ממילא ראינו כאלה במקומות אחרים). אגב, חלקה השני של הנסיעה הארוכה להרמנוס עובר בנופים מרהיבים. לינה – לילה ראשון בצ'יצ'יקמה, 2 הלילות הבאים בנייזנה והלילה ה-4 בהרמנוס. לא הזמנו מראש משום שלא היינו סגורים על המקומות שבהם נבקר. בדיעבד, הייתי מוסיף בנייזנה לילה נוסף – האפשרויות באיזור הן רבות.
4. קייפטאון – עיר יפה בעיקר בזכות הטופוגרפיה שלה – הר השולחן. זכינו למז”א מושלם שהעצים את חוויית העליה להר והטיול בו (כשעתיים וחצי בסה”כ). המלצה חמה, בכפוף למז”א, אל תמהרו לעלות להר בבוקר. המשפחה שהיתה איתנו בילתה שעתיים בתור ! אנחנו הגענו אחה”צ ולא היה תור בכלל. קחו בחשבון את הרוחות העזות והקרות הנושבות למעלה (1,050 מטר מעל העיר). כמו כן, כפי שהמליצו באתר כאן, אל תחנו לפני הכניסה לאתר. תעברו אותה ותמצאו חניה קרובה יותר. המקום היפה ביותר בעיר הוא לדעתנו רציפי הנמל של ויקטוריה ואלפרד, המספקים חויית קניות, בילוי וקולינריה. יש שם גם הופעות רחוב, שוק אוכל מקורה (לא משתווה לשרונה), מוזיאונים, גלגל ענק, נמל ונוף מדהים על הר השולחן. האוירה במקום היא של חופש ובכל שעות היממה. מקום נוסף שבו בילינו כמעט יום שלם היה Kamps Bay, פרבר נאה של קייפטאון ובו חוף ים מרהיב, טיילת ומסעדות. אחה”צ המקום מתמלא בצעירים, בעיקר מהמעמד הגבוה. בטיילת ניתן לצפות ברכבי פאר ומכוניות ספורט יקרות. המסעדות שם יקרות יותר מאשר בעיר. גני קריסטנבוש נאים מאוד ומשתלבים היטב בצד האחורי של הר השולחן. לדעתי הם מיועדים בעיקר לאוהבי הז'אנר. השוק שבכיכר גרין נחמד מאוד. מסביב לעיר כדאי מאוד לבקר בכף התיקווה הטובה (הגענו ב-10 בבוקר וכמעט לא היו אנשים. ב-12 כבר היו מלא) ובחוף בולדר שם נמצאת שמורת הפינגויינים. מקום נוסף מומלץ ביותר הוא איזור היין ובעיקר העיירות היפות סטלנבוש ופרנצהוק (זהירות מהטעימות יין – אל תתנו לאלכוהול לנהוג במקומכם...). פרצהוק יפה מאוד ומשקיפה לנוף מדהים. לינה – שכרנו וילה (ל-2 משפחות) מחוץ לעיר. גם זול משמעותית וגם חוויה בפני עצמה. החיסרון – הזמן שביזבזנו בנסיעות, הגם שעוברים בנופים יפים.
5. יוהנסבורג – היינו יממה וחצי וגם היא התגלתה כעיר יפה (לפחות באיזורים שבהם היינו). התאחסנו בשכונת Sandton העשירה והמטופחת מאוד. ביקרנו בקומפלקס הענק של Rosebank (מרכזי קניות, מסעדות, בתי קפה, מזרקות ועוד). חוייה היסטורית סיפק לנו מוזיאון האפרטהייד המושקע. לינה מומלצת מאוד למשפחות – קופלקס הדירות Insignia בשכונה הנחשבת Sandton.
6. לסיכום: דרא”פ התגלתה כפי שקיווינו כאחת המדינות המדהימות ביותר שביקרנו בהן אי פעם (וביקרנו כמעט בחצי עולם). לא היה כמעט יום ללא חווייה מיוחדת. הטיול בה (ובנמיביה – פוסט נפרד) יזכר כאחד המרתקים ביותר שקיימנו אי פעם. עוד נשוב אליה בעתיד.