הגמדים שסיימו את העבודה לתושבי העיר,
באו בלילה כשהתושבים ישנו את שנתם והם סיימו את כל העבודות עבורם.
כל מה שנותר לקלנאים לעשות זה לקום ולמכור את התוצרת.
אך אשתו של החייט היתה סקרנית עד מאד ורצתה לראות מי הם שעוזרים בלילות, היא פיזרה אפונה על המדרגות ובלילה הבא, כשהגיעו הגמדים כרגיל, החליקו ברעש רב על המדרגות,העירו את אשת החייט והיא יצאה לראותם.
הם נעלבו ומאז לא מגיעים. תושבי קלן צריכים לעבוד למחייתם.
זהו סיפור בחרוזים שכתב סופר משורר מברלין בשם אוגוסט קופיש.
כנראה כביקורת על העסקת ילדים כעבדים בשלהי המאה ה 19
הסיפור מוצג במזרקה במרכז העיר ממש מאחורי מסבאה שנקראית פרו FRÜH
בצד הדרומי של הקתדרלה המרשימה של קלן שנקראית דום.
הרבה נכתב על המזרקה, אבל היות ואינני בטוחה שאתם קוראים גרמנית, מצאתי לינקים לסיפור בעיברית. כאן מספר איינגאר יוגה בגליל את סיפור המעשייה בפרוטרוט.
אפילו בתל אביב ובעיברית מופיעה המעשייה כאן על רקע קולנוע אלנבי בספרון בהוצאת פישר מאת זאב רוזובסקי משנת 1945.
