לטייל בין ענקים: טיול בשמורת יוטנהיימן - חלק ב'

אני אתייחס פה גם למסלול שתיכננתי, שעליו אני ממליץ למי שמתכנן מסלול של 7-8 ימים שעובר במירב האטרקציות היפות ביותר בפארק, וגם למסלול שבפועל עשיתי.

המסלול שתכננתי לא יצא לפועל כתוצאה מאילוצי מזג האוויר בזמן הטרק. אומנם מאד נהניתי מהנוף והטיול במסלול שעשיתי ,בכל זאת אני ממליץ על המסלול המתוכנן, שכולל את שתי הפסגות הגבוהות בצפון אירופה, ואת ההליכה ברכס הBESSEGGENE/

אני מצרף פה מפה שעליה ציירתי (עם יכולות הציור המוגבלות שלי..).. צירפתי על המפה 3 מסלולים –

ס – כחול – מסלול מתוכנן (כולל סטייה מהמסלול הראשי למקטע מאד מאתגר!!)

o – שחור – מסלול מתוכנן (ללא הסטייה מהדרך הראשית)

o – אדום – מסלול מקורי ( לא ניתן לראות את סופו במפה, אבל כן בהמשך הכתבה)

(כדי לראות את התמונות במלואן צריך להקיש עליהן)

יום 1 – (כ4 שעות, GJENDESHEIM - איפשהו לפני MEMURUBU) 
הגענו לGJENDESHEIM בסביבות 3 בצהריים, וידענו שאין לנו יותר מ4 שעות אור.. הסתכלנו לשמיים וראינו עננים אפורים שלא בישרו טובות.. בצער החלטנו להתקדם בנתיב התחתון, כלומר ללכת על צלע ההר למרגלות רכס הBESSEGENE ובסמוך לאגם GJENDE.

הדרך ברובה במרעול קטן לצד האגם, בכל אופן די קשה להתבלבל במסלול. כל כמה מאות מטרים יוצאים למקטע סלעי ונושקים לחוף, ונכנסים שוב ליער.. המסלול עצמו נוטה לעלות ולרדת, כך שלמרות שזה לא מסלול קשה, כן יש בו מעט עליות וירידות.. התקדמנו כמה שיכולנו עד שקיעת השמש ופתחנו אוהלים ברגע שמצאנו מקום ומשטח ישר ל3 אוהלים, עם תצפית יפה לאגם ולשמיים.. אספנו מעט עצים להבעיר אש והיום הסתיים בארוחה חמה לצד מדורה וויסקי..

יום 1 – אלטרנטיבי : אני ממליץ לא לוותר על המסלול ברכס ה-BESSEGGEN , זה מתחיל בעלייה תלולה של כקילומטר והתעקלות שמאלה לכיוון הרכס. ברי המזל עלולים להיפגש עם אייל קורא (החיה, לא אייל עם ספר) על הרכס. יש קטעים שבהם הרכס די צר , כך שרואים את האגמים משני צדי הרכס, ובקטעים אחרים ניתן לראות שאתם על צוק ישר של כמה מאות מטרים (לא מומלץ לפוחדים מגובה), ניתן גם לראות את השוני בגוון בין אגם ה GJENDE, הירוק מהקרחונים הזורמים אליו, ל- BESSVATN הכחול שבצד השני. לאחר כ 4 שעות מגיעים לירידה מהרכס שיורדת עד לבקתת MEMURUBU.
 בעונת התיירות ניתן למצוא על המסלול ברכס המוני מטיילים, עד כדי כך שהדרך הזאת ידועה כ"דרך קארל יוהן" על שם הרחוב הראשי באוסלו..

טיפ סופר חשוב!! – תנצלו את שירותי ההובלה בסירה בתשלום להובלת התיק שלכם לMEMURUBU ותעשו את המסלול על הרכס BESSEGGEN עד לבקתת MEMURUBU (בטח אם אתם קצרים בזמן)

יום 2- (כ2 שעות , איפשהו לפני MEMURUBU - MEMURUBU )

התעוררנו לפנות בוקר לקולות הגשם שפוגע באוהל, וחזרנו לישון. בבוקר התעוררנו לקולות הגשם שלא מפסיק לרדת ולאחר אכילת בוקר זריזה באוהל, לבשנו את ציוד הגשם שלנו ויצאנו לדרך.. ההחלטה הייתה שכל עוד הגשם לא מפסיק לרדת והערפל מכסה את כל הנוף מיותר להמשיך להתקדם, מה גם שזה לא ממש כיף לטייל בגשם לא פוסק בבוץ עם תיקים כבדים.. צעדנו כשעתיים עד MEMURUBU והחלטנו שנעביר בבקתה את הזמן עד שהגשם ייפסק. בקשר ל- MEMURUBU , זאת בקתה עצומה, המורכבת ממבנה מאד גדול הכולל עשרות חדרים, סלון עצום, וחדר אוכל לכל האורחים המעוניין לאכול ארוחות חמות, ועוד מספר מבנים ישנים יותר ומפנקים הרבה פחות במרחק של כ150 מטר מהמבנה הראשי.

טיפ - תדאגו בהזמנה מראש לבקש מיטה בחדר שנמצא בבקתה הראשית, אחרת תאלצו ללכת בדשא ובוץ בשביל שירותים/להתקלח/לאכול/לנוח בחדר האירוח הענק לצד האח. בגלל שהגשם לא פסק, אנחנו העברנו את היום במשחקי קלפים וצ'ייסרים של ג'יימסון. מי שברצונו לבשל אוכל עצמאית בגזיות/בנזיניות, יידרש להתרחק כ10-20 מטר מהמבנים שעשויים מעץ. אנחנו בדקנו את העניין, ובחיי, גם בתקופת הצבא, לא ראיתי צוות כוננות מגיע יותר מהר בהקפצה באמצע הערב. לא התרחקנו מספיק(2-3 מטר) מהבקתה עם הבנזיניה, והגלאי עשן בבקתה הבחין בזה, ופחות מדקה וחצי הגיעו טרקטורונים עם צוותי כיבוי מהבקתה הראשית. לא נעים להסביר את זה. אז על תחזרו על השטויות שלי..

יום 2 – אלטרנטיבי ( כ 7 שעות, MEMURUBU – ​GLITTERHEIM)

יום 3 – (כ 6 שעות , MEMURUBU – GJENDEBU)

 לאחר ארוחת בוקר יצאנו לדרך די מוקדם, לגלות קשת בענן ושמיים יחסית נקיים. אומנם המזג אויר קר ואפרורי, אבל לפחות אין גשם. החלטנו לנצל את הסירה שעוברת כל יום על מסלול GJENDESHEIM-MEMURUBU-GJENDEBU ותמורת מעט תשלום להעביר את התיקים שלנו לבקתה הבאה (GJENDEBU) ולעשות את הטיול היום קלילים, עם ביגוד גשם, פק"ל קפה וארוחת צהריים לדרך..

טיפ – בעלות של 50 קרונות, ניתן לקנות תלוש הובלה לתיק. את התלוש שמים במקום גלוי על התיק ואת התיקים פשוט משאירים ברציף. זאת פרוצדורה שנעשית שם די הרבה, כך שאין מה לחשוש מגניבות..

 המסלול היום משלב הליכה על קו רכס ובין אוכפי הרים, עם תצפית יפה על אגם ה-GJENDE , ולצד הרבה אגמונים קטנים. ניתן ביום טוב לראות במהלך ההליכה את מרבית הפסגות הגבוהות בשמורה , מתחילים ירידה די תלולה על צלע ההר, נעזרים בכבלי המתכת כי זה כולל הרבה סלעים חלקלקים, עד שמגיעים לשפת האגם ונכנסים לאזור בבעלות בקתת GJENDEBU, ניתן לראות שחולפים על פני מקומות מושלמים לאוהל, חלקם ממוספרים. ניתן לישון בהם בתנאי שמשלמים על התענוג.

מגיעים לרציף בתזמון מושלם לקבל את הספינה שהעבירה פרט לאנשים , גם את התיקים שלנו. המשכנו עוד כ200 מטר עד לבקתה , ופה עשינו הפסקת בירה קצרה והמשכנו הלאה במסלול ליעד הבא, כדי לצאת מתחום השטח הפרטי של הבקתה ולפתוח אוהל. לאחר כשעה הליכה מהבקתה לכיוון ULAVSBU , יש שטח נהדר לפתיחת אוהלים , לצד נחל זורם ובין עצי יער.
 פתחנו אוהלים, אספנו הרבה עצים מהיער, בשביל מדורה ארוכה. אכלנו ארוחה חמה, הרמנו כוסית לחגיגות יום ההולדת שלי והלכנו לישון.

יום 4 – (כ 6 שעות , GJENDEBU - OLAVSBU)
התעוררנו למראה שמש בוהקת ושמיים כחולים, ויצאנו לדרך. לכל אורך הדרך דרומה בעלייה מתונה(כשעתיים), ניתן לראות במבט לאחור את אגם GJENDEBU נעלם לו אט אט בין ההרים שמקיפים אותו. מרבית ההליכה היום היא באותו קו גובה לצד אגמים בינוניים בין הרים נמוכים. לקראת אחר הצהריים, מזג האוויר מתחיל להשתנות ומתחילים טפטופים מדי פעם.
 לבסוף מגיעים לעמק רחב ומתקדמים עד שבשלב מסוים נגלית לנו בקתת OLAVSBU, ליד האגם אי שם מקדימה. התקדמנו עד אליה, השתמשנו לראשונה במפתח הDNT , ונכנסנו לבקתה. הבקתה כאן זאת בקתת עץ חדשה למדי(SELF-SERVICE), בת כמה שנים, מעוצבת יפה ומסוגלת להכיל סדר גודל של 35 איש, פחות או יותר.

כיוון שאין פה קבלה או צוות עובדים, פעולות כמו מילוי מים לסירים מהנהר או הדלקת אש בקמין נעשים על ידינו, כי זכינו להיות הראשונים שמגיעים לבקתה היום. יש מטבח די גדול עם מזווה עצום, וניתן להצטייד בכל סוגי המזון היבש שיש שם : מרקים, שימורים, פסטות, שוקולדים , ציוד רפואי וכו'. חדר האירוח ממוקם לצד המטבח עם שולחנות ארוכים ואווירה חמה. יש שם גם שירותים וחדר ייבוש לציוד רטוב.
 העברנו פה את ארוחת יום שישי, מילאנו גיגית עם מים רותחים והלכנו להתקלח לצד הנהר. בשלב זה מזג האוויר כבר היה משמעותית פחות חם – גשם לא פוסק ושלג מתחילת הערב. לפני השינה כבר ראינו שהשלג מתחיל להיערם וידענו שיהיה למחרת יום לבן.

יום 5- (כ 7 שעות , OLAVSBU - VERMOLI)

 התעוררנו לגלות שכל הטבע מסביב נצבע לבן, ולאחר ארוחת בוקר ותשלום על הלינה וכל המזון שלקחנו מהבקתה, יצאנו לדרכינו. (התשלום מתבצע ע"י מילוי טופס שיש בחדר האירוח, עם פרטים על מזון שנלקח, מספר האנשים, וסה"כ הסכום שאמורים לשלם. בתחתית הדף רושמים פרטים אישיים כמו טלפון או מייל. למייל זה ישלחו את החשבון האמיתי שעליו צריך לשלם. זאת שיטה אדירה של אמון במטיילים שצריך לכבד ולשמר..)

 היום מתחיל בירידה מתונה מאד בעמק, עד שלבסוף הלכנו בנוף ירוק תחת שמש ללא זכר לשלג שירד בלילה. ממשיכים ללכת כשלצידנו נהר צלול. בשלב מסוים מגיעים לשילוט מרכזי, ולוקחים שמאלה ל- SKOGADALSBOEN . ההליכה היא בין עצים, וניתן לראות מטה את הסחף של הגשמים האחרונים ממעלה ההר.. מהשילוט זה חצי שעה עד בקתת SKOGADALSBOEN. שם יש מבשלת בירה כך שעצרנו להפסקת בירה והמשכנו אל היעד הסופי של היום - בקתת VERMOLI הקטנה.

בכדי להגיע לשם ממשיכים דרומה מSKOGADALSBOEN. לאחר 5-10 דקות צריך לחצות גשר ומעט אחריו תהיה פנייה ימינה למרעול קטן. קל לפספס אותה.. מכאן הדרך היא די מאתגרת ולא מומלצת לבעלי רגליים חלשות. לאחר ירידה די תלולה, יש עלייה עוד יותר תלולה ודי מפחידה בעזרת חבל דק שעלול להיקרע כל רגע ( אבל הוא לא..) . לאחר מכן יש מעבר גשר לצד השני של הנהר שעד כה היינו תמיד מצדו השני. לאחר כ20 דקות הליכה בגדה השנייה מגיעים לבקתה הישנה ביותר בשמורה, בקתת VERMOLI. זוהי בקתה בבעלות פרטית, ללא שירות, (דורשת מפתח) אך בפועל יש בה כל מה שקבוצה של עד 6 אנשים צריכה.. יש גז וכיריים לבישול במקום, כלי מטבח, דרגשים ומזרונים לשינה, קמין והמון עצים לשמור על טמפרטורה נעימה בתוך הבקתה.
 זאת בקתה קטנה מאד, כך שעלולים להיות בה מטיילים אחרים ולכן מקום בה לא מובטח.

יום 5 – אלטרנטיבי, במקום VERMOLI ישנים בSKOGADALSBOEN (פחות שעתיים הליכה)- 

זה בעצם הוריאנט של המסלול ללא הסטייה. אין טעם להגיע לבקתת המחסה VERMOLI אם לא בשביל להמשיך לבקתת מחסה נוספת על פסגת SKAGASTOLSBU. הדרך הראשית, והמומלצת, עוברת ב SKOGADALSBOEN ומשם לFANNARÅKHYTTA, שזאת בקתה שממוקמת על פסגת הר בגובה 2068 מטר, ורואים משם את השקיעות הכי מדהימות שיש.

יום 6 – (כ8 שעות, VERMOLI – איפשהו בתוך ההרים)

 היום הזה היה מוגדר בתור הרפתקה, כיוון שבחרנו ללכת במסלול ללא סימוני דרך, ובלי הידיעה אם נצליח להגיע אל היעד שבפסגת ההר או שניאלץ לסגת בגלל תוואי השטח.. היום התחיל בהליכה לצד הנהר עד שלב מסוים (אזור של סלעים גדולים מאד) בעלייה מאד קשה ומאד תלולה שבסופה תצפית די יפה על כל הגדה השנייה.. ניתן לראות מפלים, צוקים והרבה הרים ברקע. לאחר מנוחה קצרה, ממשיכים לעלות עוד כשעה עד שנפתח מולנו עמק יפיפה חבוי בגובה של כ1500 מטר. אנחנו מתקדמים בעמק עד סופו וכעת מתחילים עלייה בדרדרת סלעים ומתקדמים על ידי מעבר מקטעי שלג בשיפוע די מסוכן. בשלב מסוים מצאנו את עצמנו הולכים על צוק חלקלק ונאחזים בקיר לא להחליק. ללא ציוד מתאים, אני ממליץ בחום לא לנסות..

 לבסוף לאחר מעבר מקטעים די מאתגרים שלא היו מביישים טיפוס צוקים, הגענו למבוי סתום. הסיכון היה גדול מדי, ונאלצנו לרדת כמה שנספיק כדי להתמקם ולפתוח אוהלים כמה שיותר רחוק מהקרחונים שבהרים שסביבנו. לקראת שמונה בערב החשיכה החלה ליפול והטמפרטורות צנחו במהרה לעד כדי 8- מעלות צלזיוס. הצטופפנו כל חמשת המטיילים באוהל הזוגי שלי, אכלנו ארוחת ערב שבישלנו במרפסת האוהל, ובך נגמרה ההרפתקה..

יום 7 – ( כ5 שעות , איפשהו בהרים – STOLSMARADALEN)

קמנו בקור מקפיא לשמים כחולים, עייפים אך מרוצים אחרי הנסיגה מהצוקים אתמול. היופי בשמורה הוא שזה לא הגביל אותנו כלל. למרות שהמסלול שתיכננו לא יצא לפועל, החלטנו ללכת דרומה לכיוון היציאה הדרום מערבית של השמורה (VETTI) . לא נותר לנו המון מזון כך שהיום הארוחות היו יותר צנועות.. לאחר הירידה מהעמק החבוי חזרנו אל הסבך של היער וההליכה של כ5 שעות עד לבקתת STOLSMARADALEN הייתה משולבת עם הרבה הפסקות ליקוט אוכמניות ודומדמניות.
 הגענו לבקתה די מהר, 14-15 בצהריים, גם זאת בקתת NO SERVICE, אבל זאת בקתה די אדירה.. זה בעצם 3 מבנים קטנים, בקתה ראשית שמכילה מטבחון קטנטן, חדר אירוח שלקוח ממערבון אמריקאי משנות ה20, וחדר שינה קטן עם 4 מיטות. יש מבנה נוסף של שירותים ומבנה עם חדר שינה יותר קטן. העברנו את הערב במנוחה ומשחקי קלפים.

יום 8 – (כ5 שעות , STOLSMARADALEN – HJELLE )

 קמנו, אכלנו את כל שנותר לנו, ויצאנו לדרך לקצה השמורה. ההליכה משתנה בין ירידה מתונה לירידה תלולה הרבה פעמים.. זאת הזדמנות אחרונה לאכול אוכמניות לפני שנרד לגבהים שבהם הן לא גדלות. לאחר כמה שעות מגיעים לחוות VETTI. החווה היא בעצם מספר מבנים, כשבגדולים שבהן ניתן (תמורת תשלום) ללון ולאכול. עצרנו במקום בשביל לאכול אבל לאחר הרבה סריקות לא מצאנו שם איש. עשינו קפה והמשכנו הירידה במדרגות מVETTI ל HJELLE. בדרך פגשנו את הבחורה שעובדת בקבלה של VETTI. היא בדיוק הלכה להביא חלב מהכפר הקרוב, וזה דורש הליכה של מספר ק"מ לכל כיוון.המשכנו בירידה עד שהגענו לנקודת היציאה מהשמורה.
לפי המקורות, במרחק של מספר דקות הליכה מכאן , נמצא המפל עם הנפילה החופשית הארוכה בנורבגיה. נפילה של כ- 500 מטר.
 הגענו לחנייה למצוא שם חבר'ה שרק יוצאים לטרק בשמורה, וניסינו להתארגן על טרמפ. לאחר מספר דקות של המתנה עצרנו רכב ששמח לקחת כמה מאתנו לעיירה הגדולה הכי קרובה – AVRE ARDAL , ולאחר מספר דקות גם שאר החבר'ה תפסו טרמפ לאותו המקום.

כמו שניתן להבין המסלול שנעשה בפועל הוא לא המסלול שתוכנן, אבל זה משהו שצריך להיות מוכנים אליו ולקבל את זה בהבנה כי מזג האוויר בהרים לא יציב, ואין טעם לנסות לטפס על הרים כשיש ערפל או ראות לא טובה.. הדבר החשוב הוא להיות אופטימיים, גמישים, ולדעת להתמצא בשטח..