יום שלישי, ה-1.3:
נחתתי באוסטין, לקחתי אוטובוס אחד והייתי צריכה להחליף לאחד אחר שפספסתי בכמה דקות אז ניצלתי את העובדה שהיה סופר באזור כדי להצטייד ליומיים הקרובים. המחירים היו כל כך נמוכים לעומת קליפורניה שדי התפרעתי בקנייה הזו.
טקסס כל כך שונה מקליפורניה...לקחתי את האוטובוס השני ואז התחלתי לנווט עם הוראות מגוגל מפס. זה התחיל בפנה צפון-מזרחה רק שזה אמר לחצות את האגם כמו ישו. בחרתי להקיף את האגם מצד שמאל, הייתי בדיעבד ממש קרובה לאכסנייה אבל בחרתי לעשות אחורה פנה, איבדתי את המעיל השני שלי (את הראשון שכחתי בלוס אנג'לס) ובסוף הגעתי לאכסניה. זו היתה האכסנייה הכי מדהימה שהייתי בה בכל הטיול. זו האכסנייה היחידה באוסטין והיא שייכת ל-HI והנוף...אוי הנוף. אומנם רב המלונות הגדולים היו ממש קרובים לקונגרס ברידג' אבלהאכסנייה ישבה לה על גדות אגם ליידי בירד. עליתי על ג'ינס קצר וכפכפים, הכנתי לי ארוחת ערב מוקדמת ויצאתי לשולחנות פיקניק בחוץ לאכול מול האגם. בערב טיילתי מסביב לאגם וכרגיל השקיעה היתה יפייפיה.
אוסטין היא עיר ממש חמודה. היא אומנם עיר הבירה של טקסס אבל היא קטנה יחסית לסן אנטוניו למשל. לא הייתי מתנגדת לגור שם. מבחינת אטרקציות תיירותיות יש את מבנה הקפיטול היפה(מסתבר גם שיש סיורים חינמיים בפנים, אני אישית גיליתי את זה בדיליי), כל הפאבים עם המוזיקה החיה שזה "ה"קטע של העיר, הקונגרס ברידג' עם העטלפים בעונה ואגם ליידיבירד.
יום רביעי, ה-2.3:
היה לי יום די פרודוקטיבי. ב-8:30 כברהייתי בדרכי לבניין הקפיטול- בניין מאוד מרשים שמסביבו היה פארק עם סנאים...למה איןבארץ סנאים? הם כאלה חמודים! טיילתי קצת מסביב לקונגרס, בדיוק הפגינו שם נגד הפלות. אח"כ נסעתי לריאה הירוקה של העיר- פארק זילקר. לא מדהים לעומת הפארקים בקליפורניה אבל נחמד. בכלל, הפארק עצמו זה הרבה מאוד דשא ושולחנות פיקניק אז נחמד לעצור שם לאכול. משם נסעתי לקניון כי כל המזוודה שלי הכילה בגדי חורף והייתי צריכה כמה חולצות קצרות (ידעתי מתי לאבד את המעילים).קניתי טישרט ורודה שכתוב עליה "אני אוהבת תיקים, נעליים ובנים" שגרפה כל הזמן תגובות מגברים של: "את בטוחה שבסדר הזה?"...חחח.
בשעה 13 ומשהו סופסוף חזרתי לדאונטאון,טיילתי ברחוב ה-6 שזה הרחוב עם כל הבתי קפה והפאבים. חזרתי לאכסניה וישבתי קצת על מזח ליד האגם.
בערב נסעתי לקונגרס אבניו ברידג' לראות את העטלפים. אני לא יודעת למה האמריקאים הגאונים החליטו שהגשר זו הנקודת תצפית הכי טובה כי הם יצאו דווקא מהכיוון של האכסניה ובכלל לא עברו את הגשר אבל בהחלט היה מגניב לראות נחיל של עטלפים עפים. המצלמה שלי צילמה אוסף של נקודות :\. טיילתי קצת ליד הגשר כשכבר ממש החשיך, היה נחמד לראות את הבניינים מוארים.
אני חושבת שיום וחצי-יומיים מלאים בעיר הזו זה ה"מאסט" אבל בכיףאפשר להיות 3 ימים אם מקדישים גם זמן לקניות.
בנדרה
במשך 12 הימים הבאים התנדבתי בחווה בעיירה בנדרה שמוגדרת כ- "Cowboy Capital of the World".עיירה חמודה שנמצאת במחוז היל קאונטי במרחק של שעה ורבע בערך מסן אנטוניו.
זו עיירה עם אנשים כל כך דרומיים ולבביים. אם תבקרו שם ייצא לכם לראות שרב הגברים לבושים עם ג'ינס בתוך מגפי בוקרים, חגורה עם נוכחות וכובע קאובוי על הראש. סוסים גם לא חסרים באזור.
לב ליבה של העיירה הוא הרחוב הראשי שבאופן מקורי נקרא "מיין סטריט". ממליצה בחום על ברביקיו טעים טעים במיין סטריט בשם "סידס ברביקיו"- זול וטוב.
אם אתם עוברים בדרך, או רוצים לטייל בהיל קאונטי אני חושבת שכיף לבקר שם לחצי יום-יום. הרבה פעמים בסופי השבוע מתקיימים אירועים עם רכיבה על סוסים וכו'.
למי שמתעניין בהתנדבות מדובר בארגון עולמי בשם "WWOOF"- התנדבות בחוות אורגניות. האמת שחצי מהחוות לא בעלות אישור של חווה אורגנית אבל ברובן לא נוהגים להשתמש החומרי הדברה.
אני התנדבתי בשתי חוות, האחת כאמור בבנדרה, טקסס והשנייה בבופאלו, ניו יורק. בשתיהן נהניתי אבל בחווה השנייה היה ממש כיף, לפעמים זו החברה שעושה את ההבדל ולאו דווקא העבודה.
הנה כמה תמונות מהחווה בבפאלו:
משלמים 30$ כדי להרשם לאתר למשך שנה ואז ניתן לראות תיאור של החווה, תמונות ותגובות של אנשים שביקרו שם. אם רוצים להתנדב באירופה אז זה 30 יורו.
אני חושבת שזו חוויה נחמדה לאנשים שרגילים לחיות בעיר, אתה זוכה לגור עם משפחה מקומית, להכיר מאכלים חדשים, צורת חשיבה אחרת וזה משפר פלאים את השפה! לי אישית זה הוסיף עניין והרחיב לי קצת את האופקים...
יום שלישי עד יום שבת, 15-19.3:
מהחווה לקחתי אוטובוס של גרייהאונד לסן אנטוניו. הגעתי בשעה מאוחרת והשאירו לי מפתח מחוץ לדלת. ביליתי את הלילה במרתף של האכסנייה עם עין אחת פתוחה, מיותר לציין שלמחרת נמלטתי כל עוד נפשי בי למוטל 6 תמורת סכום פעוט של 90$ ללילה.
ביקרתי באלאמו, חמוד אבל לא מרתק...בדיוק בצד השני של הרחוב יש ריכוז של המוזיאונים הכיפיים לכל המשפחה כמו ריפלי וכו'...וגם לשכת המידע לתייר נמצאת ממש ממול.
הייתי כמה פעמים בריברווק, פעם אחת הלכתי אותו לכל האורך (תצטיידו בכובע ומים...ח-ם!!) וזה בהחלט מקסים. תקפצו גם בלילה, הוא ממש יפה עם כל האורות ויש גם אמפי שממנו ניתן לראות את העטלפים כשהם יוצאים לאכול בלילה.
בשעות הערב אני מציעה לכם לטייל רק באזורים המתוירים כי יש בעירהזו המון הומלסים...ואם בסניף מקדונלדס ליד המוטל היה שוטר 24 שעות ביממה זה גםאומר משהו.
אני אישית הייתי 3 ימים בעיר. יום מלא בהחלט מספיק ואם רוצים לשלב גם את הסיקס פלגס וקניות אז יומיים-שלושה.
לאורך הנהר יש את ה"ריברסנטרמול"...קניון נחמד שבקומה התחתונה יש הרבה מאוד מסעדות מהירות בכל הסגנונות. האוכל הסיני שם מעולה! ממליצה לקנות משהו ואז לצאת החוצה ולאכול מול הנהר...בדרך כלל ישגם מוזיקה חיה בחוץ של מריאצ'י. אם אתם רוצים להשקיע יותר כסף אז יש הרבה מסעדות ובתי קפה לאורך הנהר.
קפצתי גם לגן היפני שנמצא ליד גן החיות של סן אנטוניו. הוא קטן ויש בו צמחייה מגוונת אבל אחרי שביקרתי בזה של סן פרנסיסקו לא היה מהלהשוות בכלל.
ניתן לקנות כרטיס לכיוון אחד לשיט בנהר או כרטיס יומי. הנהרמחולק לשני חלקים שבחלק אחד נוסעת הסירה האדומה ובחלק השני הצהובה ולכל חלק צריך לקנות כרטיס משלו.
בגדול, זו עיר שניתן להרגיש בה את האוכלוסייה המקסיקנית הענקית...היא גדולה, מגוונת, טעימה ומעט קריפית כשמחשיך אבל זה בהחלט צד של ארה"ב שלא רואים בקליפורניה או בחלק הצפוני של החוף המזרחי. אומנם זה טקסס אבל...(שימו לב לאמצעי)
