מדריד, ספרד

4 ימים במדריד- כי תמונה שווה אלף מילים יום 1: טיסה של אייר אירופה מליסבון למדריד במחיר מגוחך של 36$ כולל מזוודה, מספר החלפות במטרו (תשכחו ממעלית/ מדרגות נעות ברב התחנות) והגענו לאכסניה שהיתה ממוקמת דקה הליכה מלב ליבה של מדריד- כיכר פוארטה דל סול עם פסל הדב המפורסם. התמקמנו ויצאנו לכבוש את העיר.



 בדרכנו נתקלנו במקום שמוכר מקרונים ואני החלטתי שזה משהו שאני רוצה למחוק מרשימת הדברים שעוד לא עשיתי...בהחלט טעים טעים. הגענו למדריד אחרי שבועיים של טיול והמטרה שלנו בעיר לא היתה לכבוש מוזיאונים אלא לכבוש את החנויות. התחלנו לשוטט בחנויות באזור הכיכר- עצירה ראשונה סניף H&M בעיצוב ממש יפה עם נברשות בכל קומה.



 המשכנו לפלאסה דה לה סיבלס עם בית הדואר המרשים (נראה יותר כמו ארמון קטן מאשר דואר)



 ופוארטה דה אלקאלה- שער המורכב מחמש קשתות ובראשם כותרות דומות לאלו שיצר מיכאלאנג'לו בקפיטול ברומא. בכלל, הארכיטקטורה בכל העיר מאוד מעניינת. האתגר האמיתי במדריד- לנסות לצלם מונומנטים בלי שתמרור/ רמזור/ 10 מכוניות יתקעו באמצע התמונה...



 משם לפארק אל רטירו המצודד. זו היתה תחילת השלכת והשילוב של הירוק עם החום-כתום היה ממש יפה.



 בהרבה מקומות במדריד מוכרים גלידה שהיא כמו הטילון שיש בארץ אבל זה מגיע במיכל פלסטיק והמוכר שם את זה בגביע. היא יותר רכה וממש טעימה! בסביבות ה-2 יורו. זה היה פקל יומי. באמצע הפארק יש אגם שניתן להשיט בו סירות. אנחנו ישבנו לאכול את הגלידה מול האגם.



 באחת היציאות מהפארק נמצאת כנסיית סן חרונימו אל ריאל (חינם).התחלנו את דרכנו חזרה לאכסניה. בדרך ראינו את מזרקת נפטון ושקיעה נחמדה לאורך הגראן ויה.



 אחרי ארוחת הערב יצאנו שוב כדי לראות את כל הבניינים מוארים. ראינו שוב את בית הדואר המרכזי רק שבלילה הוא היה אפילו יותר מרשים.



 הגענו לפלאסה מאיור וישבנו בבית קפה. הזמנו צ'ורוס- הם היו פשוט מזעזעים. או שהספרדים לא טובים בזה כל כך כמו המקסיקנים או שסתם נפלנו.

יום 2: המרפסת בחדר שלנו היתה מול זארה וברשקה...מסוכן שזה הדבר הראשון שרואים על הבוקר. את היום התחלנו במאפיה עם מבחר מעולה, אני הלכתי על כדור שוקולד ענק וחברה שלי על עוגה. משם המשכנו לשוק סן מיגל עם הפירות שמסודרים להם כמו חיילים שוויצרים, שיקיים מגניבים ומאפים.



 ממש ליד נמצאת כיכר פלאסה דה לה ויה (כיכר העיר). המשכנו לקתדרלת האלמודנה (לקח לי זמן להבין שהמבטים שקיבלתי היו בגלל שהייתי בג'ינס קצר- תשתדלו לא לשכוח כמוני שלבוש חושפני לא נהוג בכנסיות :]). ציורי קיר ומזבח מרשימים!



 משם לפלאסיו ריאל (יש הנחה משמעותית לסטודנטים). ארמון נחמד אבל לא אחד המדהימים שיצא לי לראות (אסור לצלם בפנים).



 אם נודה באמת אז מלבד הפראדו ועוד מספר מוזיאונים אין לעיר הזו את השפע שקיים בשאר ערי הבירה האירופאיות. זה מקום נהדר לשופינג ובין לבין לספיגת כיכרות/מזרקות/מוזיאון אבל לא מעבר לזה. הלכנו לפסל סרוואנטס בפלאסה דה אספניה.
 חזרנו לאכסניה. בערב יצאנו לדנס בר קרוב לפוארטה דל סול, שתינו סנגריה (כי אי אפשר להיות בספרד ולא לשתות סנגריה), רקדנו, חזרנו דרך פוארטה דל סול והלכנו לישון. זה ממש נחמד לראות את ההתאספות של האנשים בכיכר משעות הערב המוקדמות.

יום 3: זה היה אחד הימים הכי כיפיים בטיול- נסענו לפארק וורנר ברדרס ליד מדריד. הלכנו ברגל לתחנת הרכבת המרכזית במדריד- אטוצ'ה...חתיכת מרחק. הגענו לשם והתחנה פשוט ענקית ומלאה בצמחייה מרשימה. ראינו תור מפלצתי לקניית הכרטיסים, השעה היתה כבר לקראת 9 כי התברברנו קצת בדרך והגנים הישראלים נכנסו לפעולה. אין מצב שאנחנו מבזבזות עוד שעה על לחכות בתור. חברה שלי לקחה מספר ונשארה לחכות ואני הלכתי לנסות את מזלי במכונות האוטומטיות. ברור שזה בספרדית. אוקיי, בר ביצוע. האפשרויות הן: כרטיס בודד, כרטיס פלוס כניסה לפארק, כרטיס הלוך ושוב...לא רציתי סתם לעשות שטויות אז הפעלתי תרגלתי את הספרדית ושאלתי עובדת של התחנה מה לקנות. קניתי בסוף שני כרטיסי הלוך ושוב משולבים שכוללים רכבת C3 ורצתי לחברה שלי. הספקנו לתפוס את הרכבת. רכבת C3 לכיוון Aranjuez , החלפנו רכבת בתחנת de Pinto וירדנו בתחנת Parque de Ocio . הפארק נמצא חמש דקות הליכה מהתחנת רכבת.



התור בכניסה התקדם ממש מהר, כניסה עולה 40 יורו למבוגר. השכרנו תא, שמנו בפנים את כל הדברים והתחלנו. חברה שלי לא עולה על רכבות מפחידות, אני מתה עליהן. התחלנו בחלק של גיבורי העל ועליתי על הסופרמן. אם אתם בונים על הפארק הזה עזבו אתכם מארוחת בוקר. יצא לי להיות על לא מעט רכבות הרים אבל המשחקים עם כוח הכבידה ברכבת הזו...הרכבת הכי פסיכית שעליתי עליה. אחרי שהרגליים פוגשות את הקרקע ויוצאים מהשוק- שווה בטירוף!! לא שזה גרם לי לעלות עליה שוב...חחח. יש גם רכבת בשם בטמן שבכלל נראתה לי הזויה אז ויתרתי.
 הלוני טונס שולטים בפארק. מצד אחד יש רכבות הרים שוות ומצד שני יש מספיק מתקנים חמודים גם לילדים קטנים כמו קרוסלה, רכבת קטנטנה ועוד. יש חלק של רכבת או שתיים עם אפקטים של מים שיוצאים מהן ממש ספוגים. אנחנו קראנו על זה מראש וויתרנו על החוויה. אפשר להכנס לבית של טוויטי. יש מופעים- אנחנו ראינו מופע נחמד של גריז. פארק מושקע בסטנדרטים גבוהים- שווה כל יורו. יום של כיף כיף. האוכל כמו בכל פארק הוא סוג של שחיטה ולמיטב זכרוני הם אוסרים להגיע עם צידנית או משהו בסגנון. חזרנו בשעה ממש מאוחרת למדריד. סגרו כבר כמעט את כל היציאות מהתחנה ולקח לנו זמן להבין איך יוצאים משם. מטרו חזרה לאכסניה.

יום 4: היה לנו חצי יום עד הטיסה שהוקדש לקניות. ספטמבר זו העונה של הסיילים אבל בלי קשר בכל חנות כמעט של זארה/לפטיס/ברשקה יש קולב בחלק נסתר של החנות עם בגדים בהנחות מטורפות (בד"כ פריטים שנשאר מהם רק אחד או שניים במידות הכי קטנות או הכי גדולות). אני מצאתי שם כמה מציאות. יש חנות ליד כיכר פוארטה דל סול בשם Shana- כל הטרנדים האחרונים במחירים ממש נמוכים. את שהותנו סיימנו באחד המקומות האלו של "אכול כפי יכולתך ב-10 יורו". משם במטרו לשדה התעופה בראחס. שדה תעופה ע-נ-ק-י...ממש אהבתי את העיצוב שלו. הצ'ק אין של אל על נמצא הכי בקצה...תתכוננו לחתיכת הליכה אבל זה בהחלט עדיף על שדות תעופה אחרים (וינה *שיעול* וינה) שבהם הצ'ק אין שלנו נמצא בין ערב הסעודית למצרים.