ארוחת הבוקר ב cafe ecureuil שבו לנו קצת מוזרה. היא הוכנה כבר אתמול בערב, היא חיכתה לנו בחדר האוכל. המקום למעשה נטוש מעובדיו ואנחנו משרתים את עצמנו. יכול להיות שזה מכיוון שהיינו האורחים היחידים, או שאולי ככה זה מתנהל תמיד. בשמונה בבוקר בדיוק אנחנו מתייצבים ליד המכולת הזעירה (אך המצוידת היטב) של la sage, קונים לחם ויוצאים לדרך.
מכאן אנחנו מתחילים ללכת. הבריטים משיגים אותנו אחרי כמה דקות. הגשם שירד אתמול ובלילה השאיר את הכל רטוב והטמפרטורות צנחו בכמה מעלות טובות ודי קריר. העלייה מתחילה על דרך עפר טובה ולא תלולה, אבל אחרי זמן קצר, אחרי שאנחנו עוברים קבוצת בתים קטנה, היא מתחילה לטפס ישירות למעלה בשביל צר. לאחר כשעה אנחנו יוצאים מקו העצים וממשיכים הלאה בשטחי מרעה שבהן רועות פרות שמנמנות. הגשם מתחיל לטפטף ואנחנו מתעטפים.
מעבר לשטחי המרעה השביל מתמתן מעט וממשיך לעלות דרך סדרה של אגנים שבכל אחד מה שוכן אגם קטן. האגנים די מוצפים היום ויש המון נחלים ושלוליות לחצות. בשלב הזה הגשם כבר ממש חזק וגם יש לא מעט ערפל. אנחנו מכנסים את טור ההולכים ושומרים על טווח ראייה אחד מהשני.
השלב האחרון לפני col de tsate בגובה 2860 מטר הוא בדרדרת תלולה. על ה col עצמו רוח מקפיאה וגשם חזק שמניסים אותנו לצידו השני. אנחנו מתחילים לרדת מה col. הערפל בשלב הזה מאוד סמיך ואנחנו מתקשים לראות את השביל שנעלם לעיתים. מדי פעם אנחנו עוצרים, שולפים מפות ומצפן ומתלבטים. אנחנו מגיעים לאגם glacier הקטן שנמצא בגובה 2350 מטר ולידו מאתרים בקתה קטנה. נדחקים כולנו לתוכה. היא רטובה ודולפת אבל עדיפה על החוץ ואנחנו מארגנים ארוחה חפוזה תוך נסיון לא להרטב עוד יותר.
בסיומה של הארוחה אנחנו יוצאים שוב לדרך. מצפה לנו עליה ארוכה לעבר cabsne du moiry שנמצאת קצת פחות מ 500 מטר מעלינו (בירידה מה col זכינו להעיף בה מבט חטוף דרך קרעי הערפל).
הדרך מטפסת כאן על סוללה תלולה (סוללה כזו מעידה בדרך כלל על קרחון שהיה כאן ונסוג) ולאחר מכאן מתחילה לזגזג על דרדרת ענקית.
בסביבות השעה שלוש, אחרי שלא נחנו כמעט כלל היום, אנחנו מגיעים לבקתת du moiry. הבריטים מגיעים כמה דקות אחרינו, ג'ון קצת התקשה בשלב העלייה האחרון והתפצלנו.אנחנו בשלב זה מאוד רטובים ומאוד עייפים מהיום העמוס.
הבקתה הזו מדהימה ביופיה, היא חדשה, נוצצת ומתוחכמת (למרות שיש בה, משום מה, רק תא מקלחת אחד לגברים). היא משמשת המון מטפסי הרים אשר באים לכמה ימים וכל יום מטפסים באזור אחר. אנחנו גומעים כמה כוסות תה ורובצים מול החלון הענק של חדר האוכל. לפתע השמיים מתבהרים, השמש יוצאת ואז מתגלה גם הקרחון, שנמצא ממש מול חלון הבקתה וההרים שמסביבו, במלוא הדרם. כולם ממהרים להוציא החוצה את כל הבגדים והציוד הרטוב שלהם לנסות ליבשו.
אחרי הארוחה אנחנו מוזמנים למשחק quiz. ג'ון גנב מאיזה פאב אנגלי דפי טריוויה והוא פותח טורניר. הוא מנהל החידון, ג'י וברוס נבחרת אחת, הצוות הישראלי נבחרת שנייה וקייטי ואיוון (שנראה בן 17 אבל יש לו דוקטורט באיזה תחום לא מובן לבני אנוש) הם הנבחרת השלישית. הרבה צעקות ופלפולי לשון עפים בחלל החדר, אבל עם קצת עזרה ממנהל התחרות (בתואנה שזו לא ממש שפת האם שלנו) אנחנו מצליחים לא לבייש את עצמנו יותר מדי.
