בעקבות רצון לחסוך כל יום חופש לטיול בארוך בחגי תשרי אבל יחד עם זאת רצון לטייל ולראות עוד מקומות בכל הזדמנות שיש, החלטתי לנצל את הסופ”ש הארוך שנוצר בעקבות יום העצמאות. אחרי כמה התראות ב-skyscanner ואחרי שהמחיר קצת ירד הוחלט לטוס לנאפולי ומשם נוצרה תוכנית טיול קצרה אך מהנה לסופ”ש ארוך.
מחיר הטיול לזוג:
טיסה: 1875
לינה: 907
מחייה: 1,466.56
סה"כ: 4248.56
יום 1 - נחיתה וסיור בעיר התחתית של נאפולי (Napoli Sotterranea)
נחתנו טיפה באיחור, ב-16:30 בנאפולי, ורצינו להגיע מהר למלון כדי להספיק לסיור האחרון בעיר התחתית שמתחיל ב-18:00, לכן לקחנו מונית והספקנו להגיע למלון, לשים את הדברים, לנוח טיפה, ולצאת לכיוון Napoli Sotterranea, שם נכנסנו לסיור של כשעתיים בעיר התחתית. המדריך מתאר את ההיסטוריה והסיבות לבנייה של העיר התחתית הזו, איך היא נבנתה ואיך התנהלו בה. סיור מאוד מעניין ומפליא.
בתום הסיור, רעבים ביותר, הלכנו לפיצה המפורסמת L'Antica Pizzeria da Michele. בכניסה יש תור ומקבלים מספר ונאצלים לחכות עד שקוראים בשמך… מה שעלול לקחת עשרים דקות. כשאתה נכנס מושיבים אותך בשולחן עם עוד סועדים כי נדל”ן במסעדה הזו, זה דבר יקר. בתפריט עצמו יש רק 2 סוגים של פיצה. המחיר עצמו לא יקר וסטנדרטי, אבל כשהפיצה הגיע, הרגיש שכמות הגבינה מאוד דלה. הפיצה טעימה. לא יכולה להגיד שלא נהנתי מלאכול איתה. אבל יש כ”כ הרבה פיצריות עם פיצות טעימות באותה מידה ואף יותר, שבהן אתה לא נאלץ לחכות בתור ולעבור את החוויה הזו, לכן אני אישית לא ממליצה ללכת לשם.
יום 2 – טיול בקאפרי
קמנו ולאחר ארוחת בוקר הלכנו לכיוון הנמל. אחרי מעט התברברות הגענו ל-biglietteria (הדוכן בו מוכרים את הכרטיסים) וקנינו כרטיס הלוך ושוב לקאפרי באמצעות המעבורת ה-hydrofoil, שאמורה להיות מהיר יותר ומגיע לקאפרי תוך 40-50 דק'.
אחרי נסיעה לא הכי נעימה (הצלחתי למנוע את הבחילה ע”י הסתכלות בלתי פוסקת אל החלון, אבל בלי להסתכל החוצה מיד הרגשתי בחילה נוראית) הגענו לקאפרי. כבר ההתחלה נראית מבטיחה והאי נראה יפה.
קנינו כרטיס ל-funicular שעולה לעיר קאפרי, ומשם ישר הלכנו לטיול קצר מחוץ לעיר שנקרא Passeggiata del Pizzolungo. מסלול הליכה שמגיע לצוקים של החופים, ונגלים בו נופים מדהימים. כל כמה צעדים שאתה הולך נגלה אליך נוף חדש ויפהפה..
לאחר מכן חזרנו לקאפרי וחיפשנו מקום לאכול. אין מה לעשות הכל שם יקר פי כמה. אכלנו במסעדה פיצה (יותר טעימה מאתמול) ודג. היה טעים ומשביע וזה הספיק לנו כדי להמשיך בטיול.
התכנון היה ללכת בדרך via krup, שנחשבת לדרך הכי יפה באי. אבל היא היתה חסומה עקב עבודות בנייה, אז נאלצנו לוותר והמשכנו לאנהקאפרי.
לקחנו אוטובוס שיוצא כל 10 דקות, ומגיע די מהר לעיר. אמנם ענן ערפל כיסה את האיזור, ולא היה טעם לעלות ברכל הכיסאות ל-monte solaro.
טיילנו קצת בעיר ועצרנו בבית קפה לשתות תה ועוגה, בתקווה שאולי הערפל יתפוגג בקרוב. אבל הוא לא. אז המשכנו ללכת באנה קאפרי לכיוון תצפית. ההליכה חביבה, ובדרך עברנו דרך בתים של מקומיים, שניתן לראות בחצרות שלהם גידולי לימון גדולים, אבל כשהגענו לתצפית גילינו כי גם שם הכל היה מכוסה בערפל ולא היה ניתן לראות כלום. חיכינו כמה שיכולנו בתקווה שיתפוגג. אבל המזל לא האיר לנו פנים.
לקחנו אוטובוס חזרה ל-marina grande ועלינו על המעבורת חזרה לנאפולי. אמנם היתה לנו חווית טיול ממש טובה ונהנו מאוד, אבל כן מעט התבאסנו על הערפל ועל via krup שפספסנו. אבל לאחר כעשרים דקות קיבלנו קצת פרופורציה, כשהמעבורת שלנו חזרה לאי לפתע צללה לתוך המים. אני הייתי עסוקה בכלל בבחילה שלי ורציתי כבר להגיע, כשפתאום ראינו גל של מים שוטף את המעבורת, ולמעשה מה שהתברר לי אח”כ שהמעבורת ממש צללה (לא הבנתי את זה כשזה קרה). המעבורת עצרה, והצוות ניסה להרגיע את כולם, למרות שהמעבורת התחילה להתמלא קצת במים, ומים טפטפו מלמעלה. כולנו היינו מבוהלים והמעבורת גם עצרה ולא המשיכה לנסוע. אחרי כמה זמן הצוות אמר לכולם לקום. אבל בסוף המעבורת המשיכה לנסוע, לאט יותר, כשמים מטפטפים לֹתוך המעבורת. זאת ממש לא היתה חוויה נעימה.
אחרי שהגענו למלון ונרגענו קצת ממה שארע, יצאנו לכיוון המסעדה הצמחונית: Un Sorriso Integrale Amico Bio, מבחינתי עם כל הכבוד לפיצות, שאכן טעימות, מבחינת הרגשה טובה, בא לי לאכול אוכל מזין ובריא.
המחירים היו סבירים לחלוטין והזמנו חביתה מקושקשת, המבורגר טופו ודוחן ופסטה עם גבינה והכל היה טעים.
יום 3 – חוף אמאלפי
את היום התחלנו מוקדם בנסיעה ברכבת לסורנטו. נסיעה של כשעה ורבע. משם קנינו כרטיס יומי לאוטובוס SITA, שבאמצעותו אפשר לנסוע בין הכפרים באיזור Amalfi.
התחנה הראשונה היתה positano – זהו כפר של בתים צבעוניים, הבנוי על מדרון. הכפר חמוד מאוד עם סמטאות ציוריות כפי שנהוג לומר… תהיו מוכנים להרבה עליו וירידות (עבורי זה היה יתרון לעשות אימון סקווטים אחרי הפיצה של אתמול ושלשום).
הגענו לפוזיטנו די רעבים, ועצרנו לאכול במסעדה טעימה מאוד בשם casa e bottega, שם היו מנות צמחוניות טעימות.
אחרי סיבוב בכפר, עלינו למעלה לקחת אוטובוס לתחנה הבאה שלנו – אמאלפי.
לאמאלפי הגענו אחרי עיכוב, כיוון שהאוטובוס לא הגיע, וגם הנסיעה היתה איטית נורא. האוטובוס נאלץ לנסוע לאט מאוד כי בנתיב השני היו מכוניות, והיה כמעט בלתי אפשרי לנסוע בשני הנתיבים (חלק מהנהגים הוציאו יד מהחלון וקיפלו את המראות שלהם כדי שהאוטובוס יעבור, ופעם אחת האוטובוס גם שרט כמה מכוניות שחנו בצד הדרך).
באמאלפי עשינו סיבוב והלכנו לתצפית, לא לפני שעצרנו לקפה/תה ועוגת לימון, ואח”כ קינחנו בגלידה.
רצינו להספיק עוד להגיע לראוולו, אבל היה מאוחר מידי. לקחנו אוטובוס חזרה לסלארנו, ומשם רכבת מהירה, שמגיעה לנאפולי תוך 40 דקות.
כשהגענו נחנו טיפה, והלכנו לאכול, שוב במסעדה טבעונית טובה – Sbuccia e bevi green bar, שהיתה ממש לא יקרה והאוכל היה טעים.
יום 4 – שוק והביתה
קמנו והלכנו לכיוון השוק. טיילנו בו קצת – הוא לא היה שוק מעניין/מרשים/יפה אז אין לי מה לספר.
ומשם לקחנו אוטובוס לשדה תעופה וחזרנו הביתה.
לסיכום: היה טיול קצר וממצה.
- עדיף לישון בסורנטו מאשר בנאפולי. נאפולי לא עיר חביבה.
- המסעדות הצמחוניות/טבעוניות מעולות
- קאפרי והכפרים על רצועת חוף אמאלפי מדהימים – להכל ניתן להגיע עם תחבורה ציבורית (לא תמיד הכי יעילה)
