טיול קרוואן באירופה של משפחת טבת יום ז' חלק 1

המשך:
 מגיחים מהקרון הלומי שינה, מתלבשים ופוסעים אל המקלחות החיצוניות. התינוקת תקולח ראשונה אחריה תתרחץ אשתי וכשהליידיס יסיימו נכנס אף אנו. בעת הגיענו אל המבנה שואל דיירת אקראית "האם ישנם מתקני רחצה יעודים לילדים?" להפתעתי נענית שכן- בהמשך. צועדים לתוככי המחנה, חולפים בינות שיכוני קרוואנים, ילדים מתגודדים ומשתובבים, נשים מתקהלות ומסתודדות- דוֹיְטשׁ. טיילים כמותנו אשר מגיעים לשהות קצרה של לילות אחדים ממוקמים בצד הכביש ואין אנו מעורים בהווי המקום למען האמת זה חורה לי. לאחר הליכה קצרה בתוככי המחנה מגיעים למבנה האמור. בצידו האחד פתח כניסה לחלל רחצת הילדים ובצידו האחר פתח לחדר נוסף המשמש מיקלחות לתינוקות.

מקלחות הילדים (לצורך המחשה נלקחה התמונה מהאתר ( Camping Göhren

חלל רחצה, תינוקיה.

נפלה לי הלסת מתדהמה ופי נותר פעור, החדר הבהיק מניקיון,צבעי אריחיו של חדר רחצת התינוקות פסטל. לאורך הקיר ניצבו אמבטיות קטנות ומוגבהות לנוחות ההורה הרוחץ ולצידם הותקנו עמדות החתלה. בגמר רחיצת ילדתנו, נכנסים לחלל מקלחות יעודי לילדים. לרגע וציפינו בתפאורה של Alice in wonderland וזאת מבלי לשתות את הבקבוק שעליו כתוב "שתה אותי". חיפוי הקירות אריחי קרמיקה צבעם לבן וכקונטרס במרכז הדביקו קרמיקה צבעונית ועליזה. כיורים, קולבים וברזים וכן האסלות הותאמו לגובהן של ילדים. בגמר רחצת הסובבים שבים רעננים לרכבנו ועמלים על ארוחת הבוקר.

פותח את הכיסאות המתקפלים ומניחם על הדשא ובני עורך את השולחן. רוחנו עלינו טובה, במהלך הארוחה משעשע את אשתי בשלל החוויות שחלקנו והיו לא מעט, בשל צחוקה כמעט ונחנקת מהנס ששתתה. מפאת קוצר הזמן ממהר אל המבנה לשטוף את הכלים, מבחין בדייר שגורר מריצה קטנה ובה כליו לשטיפה. לא סתם נאמר על הגרמנים שהם מהווים שם קוד ליעילות. בעת שובי מתארגנים לנסיעה. ביציאה מהמחנה, מעביר את כרטיס מגנטי שניתן בעת מתן אמצעי תשלום. השער החשמלי מתרומם מקץ דקות ספורות של נסיעה, מגיעים אל חניית הפארק, מחנים במשטח שנועד לקרוואנים. פוסעים אל עמדת התשלום, חולפים בעד מנהרה להולכי רגל.

מבוא: Spieleland park

אין מקום להשוואה בין פארק אירופה לבין Spieleland, ככול שיותר ויותר העמקנו הבנו, שלא נמצא כאן ולו רכבת הרים אחת לרפואה, ישנו מתקן Alpine Coaster אולם מצועצע ביחס לרכבות פיניות הפזורות בגרמניה. אין בנמצא אטרקציה כלשהי שתקפיץ את האדרנלין ולו בקמעה ולכן סוברני שהפארק מתאים לגילאים צעירים, ברם אין עוררין על דעתי כפי שיעידו רבים סלע המחלוקת אם כן, הינו הסכום המופרז לשם כניסה והוכחה לכך היא שהמוני ישראלים פוקדים אותו מדי שנה. לעניות דעתי לא יעלה על הדעת שסח התשלום בגין כניסה כמעט וזהה לסכום כניסה לפארק אירופה.

אופיו שונה מפארקים אחרים, אין בו את המתקנים הקלאסיים: גלגל- ענק, רכבת - הרים אולם ניחן בקסם אישי, מתקניו מגווונים ומאפיינים אותו, אחדים מבין רבים בחרתי לציין כאן. באותה הנשימה אנצל במה זאת לציין ביקורת פחות נחמדה.

Spieleland Bagger -Dredger

אשתי נכנסת ביחד עם בננו לדחפור, בובקט, פנוי. לא ניתן לשנעו אולם ניתן להניע את זרוע החפירה. הזרוע הינה תלת מפרקית שעליה מותקנת כף חפירה. בקיצור היא מתופעלת באמצעות 3 סטים של בוכנות הידראוליות. ויש לילדך שליטה מלאה עליהם. בנוסף ניתן לסובב את תא הנהג על צירו.

באיור הנ"ל ניתן להיווכח שהבובקטים אמיתיים לגמרי.

המשפט ששגור בפיו של ילדי במהלך היום כולו "אפשר לבד?" וכך היה בעת שחפצנו להיכנס אל מתקן תמים למראה. תקציר דבר: בני אץ,רץ לו ביחד עם ילדים גרמניים אל פנים המתחם וטיפס בגפו אל תא ההליקופטר- (משחק זיכרון תלת מימד) אולם לא ידענו כלל מהו טיבו של המתקן.

הזרועות אשר נושאות את ההליקופטרים התרוממו מעל, לשניות אחדות בני מנופף לעברנו לשלום. אחר יורדים הגופים ומשתווים על המפלס התחתון. בכל תא ישנו בקרת לחצנים שזהה לתריסים במסך מנגד .

כל שחקן רשאי בתורו ללחוץ על כשני לחצנים שונים ופנויים במידה והצליח לחשוף תמונות זהות אזי הזרוע אשר נושאת את תאו מתרוממת שלב אחד מעל והלחצנים אשר לחץ מתנוונים אצל כל המשתתפים. המנצח הינו המאושר אשר חשף כמה שיותר זוגות תמונות זהות. הפרס- תאו נישא מעל כולם.
 אל דאגה בגמר המשחק התמונות מתערבבות בצורה רנדומלית.

מגיע תורו של בני, שאר הילדים ממתינים שישלים את המהלך אולם ילדי לא מבין מה עליו לעשות . לאחר דקות ארוכות, השומר נאות לאפשר לי להיכנס ולהסביר לבני את החוקים: "תלחץ על הכפתורים, תלחץ כבר על כולם, יופי!." בסיום המשחק אחד מהילדים הבלונדינים ניצח, תאו נישא מעל בעוד ששאר השחקנים משתווים תחתיו. אחרון חביב הינו בני שנותר במקומו בתחתית. בעת שובו שואל "אבא ניצחתי?" משיב "לא, אך אל דאגה, אבא ייכנס 'ויקרע' להם את הצורה, טוב?!" פוסע אל המסוק ונדחק אל תוככי התא, שאר הילדים ממאנים לצאת ונשארים סבב נוסף. תחילת המשחק אנו מתרוממים אל-על, משנן לעצמי "זהו הגובה שעלי לשאוף".

מערכה ראשונה מגיע תורי, מפקשש, אחדים מתחילים לנסוק מעל, מזיע מלחץ, או שמא מחום. מערכה שנייה מהרהר לעצמי "איך הקטנטנים הללו מחזירים לי פייט ומצליחים בכזאת קלות לאתר זוגות?, כל כך הרבה תמונות. רגע!, היה כבר ציפור איפו היא מסתתרת?". שכני, שוב מצליח לזהות ומחייך לעברי, חושף את שיניו, קומץ את כף ידו הקטנה וחושף אגודל" ואילו אני מנגד מניף לעברו אצבע משולשת. מערכה שלישית שולף את הפלאפון שברשותי ומתחיל לצלם את התמונות שנחשפות. "אין מצב שאני מפסיד!" מגיע תורי. "נו" . צחקוקים מכל עבר,"Ordnung(בסדר)" ממלמל בגרמנית עילגת ומדפדף בתמונות שהרגע צילמתי ."שנל" צועקים הילדים מנענעים את התא ומדבדחים. נו מה לעשות נכשלתי שוב. נותרתי בתחתית. בעת יציאתנו ילדי שואל "אבא נצחנו?" אני משיב "עזוב, ההליקופטר מקולקל, בוא ונלך למתקן אחר."