בשלב התכנון של כל טיול משפחתי אני תמיד מתלבט כמה לתכנן. בתכנון מדוקדק אמורים להספיק יותר ולראות את כל האתרים החשובים, אבל אז אני בלחץ לעמוד בתוכנית ומשגע את כולם. בתכנון חופשי יש אמנם גמישות רבה יותר ופחות לחץ אבל עלולים לפספס. מהניסיון שלנו דווקא הקטעים הספונטניים מביאים חוויות שנשארות איתנו הרבה זמן.
בזמן התכנון הגדרתי את היום כחופשי. העליתי כמה אופציות להחלטה ברגע האחרון. שחיית בוקר בבריכה עיכבה לנו את היציאה והחלטנו שנלך למערת נטיפים שמשלבת סיור רגלי עם שייט בתוך המערה. אמהמה, הסיור הבא הוא בשלוש וחצי ויש זמן לשרוף ולכן חשבנו לסטות מהאוטוסטרדה לכבישים הרריים ולחפש נוף וטיול רגלי קצר.
הכביש התפתל למעלה עד לכפר קטן שממוקם בין העננים ומשם התחלנו לרדת בכביש מרהיב בין עצים ירוקים ויער סבוך.
פתאום גיל אומרת, כאן עוצרים ומטיילים, רברס קטן ואנחנו מגלים שלט ששולח אותנו למסלול של 1.5 ק"מ למערת המים ( grotta dell'acqua ). מחנים את הרכב בצד השביל ומתחילים ללכת במסלול שבטח לא מופיע בשום טיפ של המטייל הכי מושבע באיטליה.
מסלול מגניב בשלכת צבעונית ודממה של יער. במערה יש מים כנראה רק בחורף, אבל היה יפה.
הגענו בזמן לסיור במערה ( grotta di pertosa ) ושם פגשנו את ויטו המדריך לסיור VIP רק בשבילנו. ככה זה שמטיילים מחוץ לעונה. עברנו לבגדי חורף קלים ונכנסנו. השבילים במערה מוארים היטב ולכל חלק יש שם כמיטב המסורת של מערות הנטיפים. החלק המעניין היה שיט בסירה לאורך נהר תת קרקעי כשהמנוע שלנו הוא ויטו שמושך את הסירה לאורך כבלים שמתוחים מעלינו. טריק נחמד היה זקיפים נוצצים כמו יהלומים וכוכבים כתוצאה מהרכב כימי מסויים.
ויטו מדריך במערה כבר 25 שנים!, אותו סיור כל יום. הוא מדבר אנגלית טובה עם S שורקת כמו גרמני (תגידו: שפרקלינג).
אמנם כתוב שהמערה פתוחה עד שבע בערב, אבל כמעט אחרי כל קטע אנחנו רואים את ויטו מוריד את השאלטר ומכבה את האורות בקטע שסיימנו. למה ויטו?, אנחנו שואלים. אתם הסיור האחרון היום, הוא עונה.
