מוקדם בבוקר אנחנו מציצים שוב לנוף שנשקף מחלון חדר המלון לפני יציאה לאוסקה.
מחלון המלון
הנוף מהמלון
לאחר ארוחת בוקר מוקדמת אנחנו יוצאים בדרך לאוסקה.
המדריכה מצדיעה לראש העיר של הירושימה שדואג לשמר דבר כולל חשמליות ישנות, מחדש אותן ומשמיש.
בעיר נמצא גם מפעל מזדה ועוד. בעשרים השנים האחרונות הכל משתנה לדברי המדריכה.
טופו הוא קנה מידה לכוח = כמה חנויות מכולת מוכרות טופו ? עם הקהילה חזקה,ישנן הרבה חנויות.
הנשים קמות בשלוש בבוקר ומכינות טופו למשפחה. והקניונים, בולעים את החנויות הקטנות.
טופו הוא סוג של אפונה. בקיוטו הסויה והסקה הם הכי טובים בגלל איכות המים הטובה.
הטופו שונה מעיר לעיר. ותלוי באיכות המים.
הטופו מכיל חלבון טוב. והטופו הכי טוב מיובא מסין.
היפנים הולכים בסתיו למרחצאות, אוכלים מאכל מצוטקי שעשוי מפטריה מאטסוטאקה שעולה 50 דולר לפטריה.
הדרך לקובה
המנהרות שבדרך
קוֹבֶּה היא העיר החמישית בגודלה ביפן. העיר נמצאת באי הונשו, בחבל קנסאי, דרום-מערבית לאוסקה.
היא בירת מחוז היוגו. היא אחת מערי הנמל המרכזיות של יפן, יחד עם יוקוהמה, נגויה, אוסקה וטוקיו.
היא עיר הבירה של היוגון בצד הדרומי של האי המרכזי של הונשו. שטחה כ-30,000 ק"מ. ונמצאת 19 ק"מ מערב לאוסקה.
אוכלוסיה מונה כ-1.6 מליון תושבים. היא משמשת כעיר הבירה של היוגו, כמו גם עיר נמל בולטת ביפן.
במשך רוב ההיסטוריה שלה קובה מעולם לא הייתה ישות מדינית אחת. גם במהלך תקופת טוקוגאווה.
כאשר הנמל נשלט ישירות על ידי השוגון טוקוגאווה. קובי לא הייתה בצורתה הנוכחית עד 1889.
היא הפכה לאחת מהערים החשובות בשנת 1956.
קובי היתה אחת הערים החשובות בפיתוח מסחר עם המערב בעקבות סיום מדיניות של הסתגרות.
מאז ידועה כעיר נמל קוסמופוליטית. עשירה באופנה, מפורסמת בבשר שלה, מעינות מים חמים,
בשנת 1995 הייתה בקובה רעידת האדמה בעוצמת 6.9 בסולם ריכטר. זו הייתה רעידת אדמה הרסנית באזור האנשין-Awaji.
יותר מ-6000 נהרגו ואלפים נפצעו. ההפסד הכלכלי היה 200 מיליארד דולר ויותר. הרבה מבנים קרסו וההרס היה רב באזור
אנשין כולו. בניה חדשה הפכה את קובי לאחת מ-4 הערים הגדולות במסחר.
היום סימני ההרס לא נראים. העיר בנויה ברובה אבן למעט מבנים בודדים, שהם שרידים למה שקרה במקום.
העיר קובי נמצאת על רצועת קרקע צרה ומקסימה ביופיה באמצע ההרים הציוריים והים. האזור מבורך יותר באוכל טרי להפליא ומנגד חיי לילה. העיר מלאת חיים. מה שגורם למשיכת תיירים צעירים להגיע לעיר ולהישאר בה. במקום שפע של בתי קפה
במקום יש מסעדות מגוונות בשל העומס הקוסמופוליטי של אנשים.
הרבה בארים לבילוי סביב אזורים כמו סאנומיה,קיטאנו ותחנות מוטומאשי.
קובה ידועה בבשר הטוב שבה. אולם, חובה לנסות מאכלים שונים שיהיה מה לספר לחברים.
הבשר שמנוני מאוד והמחיר בשמים. מחיר בשר הבקר כל כך יקר,שתושבי המקום אומרים
"שלא תשכח את השם של אבא שלך מול דלפק הקופה"!
אם רוצים לאכול בצורה סבירה, לנסות לטעום סובהמשי sobameshi. זוהי תערובת של אורז מטוגן ואטריות שממלאים
מאוד והמחיר זול למדי. sobameshi הוא סימן ההיכר של קובה ומועדף ע"י תיירים.
ממול נמצא הר Rokko שמציע נוף פנורמי של מפרץ קובה ואוסקה שהוא מעבר למילים. כמו הנוף באזור נארה Wakakusayama.
אזור הקניות בקובה. הוא צ'יינה טאון שהיה פעם ההתנחלות המקורית של הסוחרים הסיניים. הארכיטקטורה מעניינת. ניתן למצוא במקום סוגי מזון מגוונים.
בתי Ijinkan או הברברי. בעיקרון, מתייחסים לבתי עץ ולבנים שנבנו על ידי המערב לאחר פתיחת החלק האחורי של נמל קובה הבינלאומי בשנת 1868. קיומם נתן נופך אירופי לאזור קיטאנו אשר התקבצו בו פעם עם סוחרים זרים.
3 סיבות מדוע קובי אהובה, העיר תוססת כמעט כמו טוקיו. טובה עבור אלו עם שאיפות וחלומות.
מקום מעורר לעבודה קשה יותר עבור חיים טובים יותר.
אחת העובדות המצערות ביפן היא,מוות מעבודת יתר. זו גבוהה יחסית ביפן ובהחלט מפחידה.
למרות שהעיר עם סגנון חיים רגוע ונינוח, קוסמופוליטי ונעים להתיישב בה.
ארובות לשרפת הפסולת.
העיר מחוברת בגשרים מרשימים. צמחו במקום כ -100 תאגידים כמו קווסקי, חברת תעשיות כבדות הקרויה על שם מייסדה קוואסאקי קאנאגאווה. זה הוא תאגיד בינלאומי שבסיסו ביפן. הוא החל את דרכו כחברה בניית ספינות. הקו הבולט שלה הוא אופנועים ואופני שטח,החברה מייצרת גם ספינות, מטוסים טרקטורים ,רכבות, וציוד לחלל, כולל מטוסים צבאיים. היא גם מבצעת קבלנות משנה על מטוסי סילון. כולל בואינג.
בניית מגדל נמל קובי הושלמה בשנת 1963 והוא נראה כמו מגדל סידני .
העיצוב יוצא דופן עם מכסה פיגומים בראש מושך תיירים מכל רחבי העולם שמבקרים במקום. המגדל האדום, מאסיבי ומעוטר באורות סביבו. המגדל מציג מראה ייחודי בלילה.
צילום של המגדלים השונים ביפן מקשט את הקירות.
הנוף מלמעלה
בתוך המגדל
חנות המזכרות
המקום ידוע במעיינות החמים הטבעיים שבו . על ההיסטוריה של היהודים בקובה כאן
על היהדות ביפן כאן
בקובה הייתה קיימת קהילה יהודית קטנה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו לקובה אלפי יהודים מליטא ובהם המורים והתלמידים של ישיבת מיר. עם פרוץ המלחמה בין יפן לארצות הברית עזבו כל הפליטים, רובם לשנחאי. כיום יש בעיר מספר מועט של יהודים, אותם משרת בית כנסת פעיל.
העיר הסינית צ'יינה טאון ממוקמת באזור אורבני. יש בה מספר גדול של סינים. העוסקים בעיקר במסחר. הסינים שומרים על תרבותם ומנהגיהם וחוגגים את חגיהם בהתלהבות מלא בתהלוכות ארוכות,בזרים,עם דרקוני ענק ושפע של אדום,צהוב שחור.
על צינה טאון תוכלו לקרוא כאן הביקור ב-2010 , הפעם לא הספקנו לבקר שם.
גשר קובה זכויות יוצרים לויקיפדיה כאן
מהמגדל אנחנו נוסעים למקום בו מיצרים סקה.
המשך יבוא:
חלק 1, יפן חלק 2, יפן חלק 3, יפן חלק 4 ,חלק 5,חלק 6,חלק 7 , חלק 8, חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,
חלק 13,חלק 14,חלק 15,חלק 16,חלק 17, חלק 18,חלק 19,חלק 20,חלק 21,חלק 22,חלק 23,חלק 24,חלק 25,חלק 26,
חלק 27, חלק 28,חלק 29,חלק 30 ,חלק 31,חלק 32,חלק 33, חלק 34,חלק 35,חלק 36,חלק 37,חלק 38,חלק 39,חלק 40,
חלק 41,חלק 42,חלק 43,חלק 44,חלק 45,חלק 46,
