השעון המיוחד בכניסה לחדר האוכל של המלון המעולה מלון GRANVIA KYOTO בקיוטו.
השעון עובד.
פרח מיוחד בכד מיוחד ממתכות שונות בכניסה לשרותים, הרצפה מבריקה.
חבורה של תלמידות מסכימה לצילום למזכרת. כולן בתלבושת אחידה.
לאחר ארוחת בוקר ,אנחנו בדרכנו בגשם לטירת ניגא מתקופת אדו שנמצאת מול ארמון המלך.
המדריכה מספרת על קיוטו.
העיר נוסדה במאה השמינית כעיר בירה חדשה על ידי הקיסר קאמוּ במטרה להרחיק את מוסדות השלטון מהשפעתה של
הכמורה הבודהיסטית. שמה המקורי היה הייאנקיו "בירת הרוגע והשלווה"). חצר הקיסרות עבר לקיוטו בשנת 794 ופתחה
את תקופת הייאן בהיסטוריה היפנית.
במאה ה-11 שונה שם העיר לקיוטו ("עיר הבירה"). קיוטו נשארה עיר הבירה עד העברת מוסדות הממשל לעיר
אדו = טוקיו הנוכחית בשנת 1868, עם הרסטורציה של מייג'י.
קיוטו היא עיר בירה של האי הונשו ונחשבת למרכז התרבותי של יפן. בעיר ישנם 11 רבעים וחיים בה כ-1.7 מיליון תושבים.
קיוטו ספגה נזקים כבדים במהלך מלחמת אונין בין השנים 1467 ו-1477 ולא התאוששה לגמרי עד אמצע המאה ה-16.
קרבות רחוב בין קבוצות סמוראים הביאו לחיכוכים עם שכבות האצולה והדת.
אחוזות רבות הפכו למבצרים, תעלות הגנה נחפרו ברחבי העיר ובתים רבים נשרפו.
למרות התלבטויות מצד ארצות הברית לגבי הטלת פצצת אטום על קיוטו, הוחלט לבסוף להסירה מהרשימה
שכן היוותה את המרכז האינטלקטואלי של יפן, ותושביה יכלו "להבין בצורה טובה יותר את משמעות השימוש בנשק זה".
קיוטו גם ניצלה מהפצצות בנשק קונבנציונאלי.
מפה של קיוטו והסביבה – כל הזכויות שמורות לגוגל
מפה של טירת ניגו
הכניסה לטירה
השער המזרחי
בשנת 1601,טוקוגאווה אייאסו מייסד שושלת שוגונות טוקוגאווה הורה,לכל הפיאודלים (האדונים) במערב יפן לתרום
לבניית טירת Nijo.
טירת ניגו נבנתה בשנת 1603. כמו מגוריו של טוקוגאווה אייאסו,השוגון הראשון של תקופת אדו (1603-1867).
Iemitsu אמיטוסו,נכדו השלים את מבני הטירה 23 שנים לאחר מכן והרחיב עוד יותר את הטירה על ידי הוספת
חמש קומות נוספות לטירה.
הקירות והחפיר של טירת ניג'ו .
בנייתה של הטירה הושלמה במהלך שלטונו של טוקוגאווה Iemitsu בשנת 1626. חלקים של הטירה כמו המגדל הראשי,
הועברו לכאן ב- 1625-26.
טירת השוגון ניג'ו נבנתה על ידי מייסד שושלת השוגונים טוקוגאוורה ושימשה גם כארמון מגוריהם של השוגונים טוקוגאווה בקיוטו. לשוגונות טוקוגאווה שימשה אדו (טוקיו) כבירת העיר. אבל קיוטו המשיכה להיות הבית של החצר הקיסרית.
הארמון הקיסרי של קיוטו "אימפריאל פאלאס " ממוקם בצפון מזרח.
המקום נשרף בשנת 1750. בשנת 1788, חלקו הפנימי של הארמון נהרס על ידי הצתה. האתר נותר ריק,עד שמגוריו של הנסיך הועברו מן הקיסרית קיוטו, לארמון בשנת 1893.
בשנת 1867, Ninomaru היה הארמון בו התבצעה ההכרזה על ידי טוקוגאווה Yoshinobu על החזרת הסמכות של
בית המשפט הקיסרי. שנה אחרי,הוקם בטירה גם קבינט קיסרי.
הארמון הפך רכוש הקיסר הוכרז כארמון. במהלך תקופה זו, טוקוגאווה החליף את פרח החוטמית שהיה בכל מקום לפרח החרצית.
בשנת 1939, הארמון נתרם לעיר קיוטו ונפתח לציבור.
לאחר שהשוגון טוקוגאווה נפל בשנת 1867, טירת ניג'ו שימשה כ- ארמון הקיסרי בטרם קיוטו הפכה להיות עיר.
הארמון נפתח כאתר היסטורי. בין בנייני הארמון יש דוגמאות ששרדו מהארמון האמיתי. אדריכלות של הטירה מהתקופה
הפיאודלית של יפן. הטירה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1994.
הטירה הייתה משכנם של שליטים סמוראים. התכנסו בה כל האצולה של יפן בעבר.
כל חדרי הטירה מוקפים ריצפת עץ "זמיר".
רצפה שנבנתה במיוחד בצורה כזו שהקרשים יחרקו כאשר משהוא הולך גם על קצות האצבעות.
כך, ניתן יהיה לשמוע אם חדר משהוא למקום כדי להתנקש באצילים היפנים, או מסיבה אחרת.
ועוד שיטות מתוחכמות של הגנה על טירת השוגון.
הטירה נמצאת במרכז העיר. המבנה של הארמון בנוי מעץ. הארמון הפנימי בנוי בפשטות ומכוסה בציורי קיר.
העיצוב משדר פשטות.
הטירות ביפן, כולל הארמון הקיסרי מתאפיינות בפשטות. מזרוני טאטמי ושלחנות נמוכים,הישיבה היא על כרים
שמונחים על הרצפה.
על הקירות מסביב ישנם ציורים ותמונות בצבעים בהירים , המוטיבים הם של בעלי חיים ופרחים בעיקר.
בארמון השתמרו ציורי קיר מרהיבים. הצילום גם ללא פלש אסור.
הציורים בארמון עברו שיפוץ במשך שנים רבות, וטירת Nijo היא עדיין אחד המקומות הטובים ביותר ביפן שמציגה
את העושר והעוצמה של הבעלים שלה.
הציורים כוללים עבודות של קאנו, קאיו, נאגאנו, מארויאמה, ואחרים.
הבניינים ניזוקו במהלך השנים, ובעיקר ברעידת האדמה שהייתה ב-1995. לכן גגות הרעפים המקוריים
שלהם הוחלפו ברעפים בעלי משקל משמעותי יותר כדי לשמור על הקירות.
הטירה מחולקת לשלושה אזורים.
העיגול המרכזי של ההגנה, המעגל המשני של ההגנה וכמה גנים המקיפים את המקום. הטירה כולה מוקפת בקירות אבן וחפירים.
נכנסים לשטח הטירה דרך שער גדול במזרח. בהמשך מגיעים לשער בסגנון סיני. שהוא הכניסה למעגל השני של ההגנה בו נמצא ארמון .
ארמון משמש למגורים או למשרד של השוגון בביקוריו בקיוטו. חלקו שרד בצורתו המקורית. חלקו שוחזר.
התקרה
צילום של החדר מדף מידע שקבלנו. הצילום במקום אסור. על הרצפה שטיחי טאטאמי.
שיחזור של ישיבת השוגון ומולו המוזמנים על פי ההיררכיה שלהם. שבצדדים נמצאים שומרים חמושים מכל עבר.
דוגמא לציורים שמעטרים את הקירות.
הארמון מורכב ממבנים נפרדים מרובים. הם מחוברים אחד עם השני על ידי מסדרונות עם רצפות הזמיר שפסיעה
עליהם משמיעה קול. ומהווה אמצעי אבטחה נגד פולשים. החדרים בארמון הם מחצלת טאטאמי מקורה.
התקרות מעוצבות באלגנטיות ודלתות הזזה יפות.
ניתן לבקר רק בחלק מהארמון. הסיור עובר מספר חדרים רק מבקרים בדרוג הגבוה ביותר הורשו לעבור את כל הדרך
אל החדר הראשי שבו נמצא השוגון. גם הנשים שבאו לבקרו היו לפי הזמנה. הייתה אשתו הראשית, והיו עוד כמה
נשים שהשוגון חפץ ביקרן.
השוגון היה יושב על הרצפה מוגבהת, מוקף שומרי ראש מוסתרים בארונות. מבקרים רגילים יורשו להיכנס רק לחדרים הסמוכים
בלי לראות את השוגון עצמו. החדרים הפנימיים ביותר כללו משרדים חדרי המגורים, במחצית השנייה של המקום היו אזורים שהיו נגישים רק לשוגון ולעובדות הנשיות שלו.
מחוץ לארמון, גן רחב בסגנון יפני מסורתי עם בריכה גדולה, אבני נוי ועצי אורן מטופחים.
בעיגול המרכזי של ההגנה,היה אתר שני בו מורכבות חמש קומות. הטירה לשמור .
ארמון Honmaru עצמו אינו פתוח לציבור אלא מדי פעם בארועים מיוחדים. מבקרים יכולים להסתובב
בגנים ולטפס למקום ממנו נשקף נוף על רקע הטירה.
הגנים מוקפים ירוק בהם שבילי הליכה. במקום כ-400 עצי דובדבן מזנים שונים שפורחים מאוחר במטע.
בגלל הזנים הרבים, עונת הפריחה בטירת נמשכת מסוף מרץ עד סוף חודש אפריל בניגוד למקומות אחרים ביפן.
בטירה יש גם פרדס שזיפים שפורחים מסוף פברואר עד תחילת מארס, סיגנון הגן חצי יפני וחצי גן בסגנון מערבי משנת 1965. במקום מתקיימים אירועי תרבות כגון טקסי תה. אזורים רבים בטירה מאוכלסים גם על ידי גינקו, מייפל ועצים אחרים ירוקים.
צבעי הסתיו בדרך כלל במהלך המחצית השנייה של נובמבר.
שזיפים מתייבשים ליצור משקאות.
המשך יבוא
חלק 1, יפן חלק 2, יפן חלק 3, יפן חלק 4 ,חלק 5,חלק 6,חלק 7 , חלק 8, חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,
חלק 13,חלק 14,חלק 15,חלק 16,חלק 17, חלק 18,חלק 19,חלק 20,חלק 21,חלק 22,
