יום אחרון בפורטוגל
המזוודות מועמסות על הנגרר. לאחר ארוחת בוקר אנחנו מבקרים במנזר Batalha Mosteiro,שנמצא מול המלון בו שהינו.
משמעותו של שם המנזר הוא -המנזר של הקרב. זה הוא מנזר דומיניקני ששמו הרישמי הוא מנזר של מרים הקדושה של הניצחון = מוסטירה דה סנטה מריה דה ויטוריה.
המנזר הוקם לזכר קרב Aljubarrota ב- 1385. המנזר משמש ככנסייה הקבורה של המאה ה - 15 לשושלת אביז של משפחת המלוכה הפורטוגזית. זו אחת הדוגמאות הטובות והמקוריות ביותר של ארכיטקטורה גותית מאוחרת בפורטוגל,שמתמזגת עם סגנון מנואלין.
הכנסיייה מרשימה ביותר
העבודה החלה בשנת 1386 על ידי האדריכל הפורטוגזי אפונסו דומינגס, ונמשכה עד 1402. הוא הכין את התוכנית.
רבים ממבני הכנסייה והמנזר הם בסגנון שלו שהיה בעצם Rayonnant גותי, עם השפעות מהתקופה האנגלית.
יש קווי דמיון עם חזית של יורק Minster וקתדרלת קנטרברי.
המשך הבניה נעשה על ידי האדריכל הוגת מ- 1402 עד 1438. הוגת היה כנראה ממוצא קטלאני. הוא הציג את הסגנון
הגותי הראוותני שמתבטא בחזית הראשית ועוד. שינה את הפרופורציות של פנים הכנסייה שנראית צרה עוד יותר.
הוא השלים את transept אבל מת לפני שהוא סיים את הקפלות.
בתקופת שלטונו של אפונסו החמישי ,האדריכל הפורטוגלי פרנאו דה אבורה המשיך את הבנייה בין השנים 1448 ו -1477. הוא הוסיף את קלויסטר של אפונסו V. העבודה על המנזר נמשכה בזמן שלטונו של ג 'ון השלישי. נוספה תרבות הרנסנס
ב- 1532 על ידי João de Castilho . הבנייה נעצרה כאשר המלך החליט לשים את כל מאמציו בבניית מנזר Jeronimos בליסבון.
רעידת האדמה של 1755 גרמה נזק למקום. נזק רב יותר נגרם על ידי כוחות נפוליאון.
כאשר הדומיניקנים גורשו מהמתחם בשנת 1834, הכנסייה ומנזר היו נטושים.
בשנת 1840, המלך פרדיננד השני התחיל תוכנית שיקום של המנזר הנטוש והרוס ושיקומו. השיקום החזיק מעמד עד
ראשית המאה ה -20. אחד האדריכלים האחרונים היה מאסטר האבנים האב חוסה פטרוצ'ינו דה סוזה, שהיה האחראי
על בנייתו מחדש של המנזר.
מנזר Batalha התווסף בשנת 1983 לרשימת אתרי מורשת עולמית של ידי אונסקו.
מהמנזר אנחנו נוסעים לליסבון ומגיעים לקראת צהרים. ההגעה קשה כי חלק מהרחובות סגורים עקב ביקורו הבחתי צפוי אולי של נשיא חוף השנהב.
אנחנו עוצרים במאפיית - Pastis de Belem .
בתחילת המאה התשע-עשרה הייתה ב-בלם, ליד מנזר היירונימיט,היה בה בית זיקוק ל- קני סוכר שהיה מחובר לחנות קטנה. כתוצאה מהמהפכה הליברלית בשנת 1820,כל המנזרים והמנזרים בפורטוגל נסגרו ב- 1834ואנשי הכמורה והפועלים גורשו.
בניסיון להישרדות הציע מישהו מן המנזר מאפים מתוקים למכירה בחנות. מאפים שנודעו בשם "Pastéis de Belém".
באותה תקופה אזור בלם היה רחוק מליסבון. הגישה הייתה בסירות קיטור.
עם זאת,הפאר של המנזר והטורה דה Belém (מגדל בלם) משכו מבקרים שהתרגלו להתענג על מאפים הטעימים שמקורם במנזר.
דוגמאות למעדנים שטעמנו.
בשנת 1837 החלה האפייה של "Pastéis de Belém" בבניינים המחוברים לבית הזיקוק, בעקבות "המתכון הסודי" העתיק של המנזר. המקום צמח והמשיך הלאה. הוא מפורסם באופן בלעדי בגלל ממתק מאסטר שהכינו האופים בחדר הסודי.
היופי במקום כניסה לשרותים
המתכון נשאר ללא שינוי עד היום. למעשה, רק "Pasteis de Belém" באמצעות מבחר קפדני של מרכיבים,מציע את הטעם של הממתק פורטוגזי העתיק של ממציאו מוסטירה דוס Jerónimos .
המתכון הסודי מיוצר מחדש בכל יום במאפייה תוך שימוש בשיטות מסורתיות בלבד.
גם היום, Pastéis de Belém מציע את הטעם הייחודי המתוק של המתוקים של פורטוגל .
הכתובת: R. Belém 84-92, 1300-085 Lisboa, פורטוגל
שעות פתיחה: 8:00–23:00 טלפון: +351 21 363 7423 האתר כאן
במקום הרבה חדרים ומקומות ישיבה כולל מרפסת. למרות זאת יש תור ארוך בחוץ. שווה לחכות.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3 ,חלק 4,חלק 5 ,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,חלק 13,חלק 14,חלק 15,
חלק 16,חלק 17,
