כמובן, בין עצי האורן הזקנים והנהדרים היו לנו מציאות נוספות. והיום אספר עליהן.
גם פה פגשנו את הסנאים המוכרים - ה-Golden-mantled Ground Squirrel - הם באו לבדוק אותנו כבר ליד המכונית - אבל האחד הבא היה נחמד במיוחד, ממוסגר בגזע מת של אורן ארך-ימים:
כמו שכתבתי, למעלה בהרים היה קר. קר מאד. האביב שהיה בשיאו בסוזנוויל ובאגם שסטה - עוד לא הגיע הנה. מצאנו פרחים - אך הם היו מעטים וקטנים, צמודים לסלעים, מחפשים הגנה מהרוחות והקור.
הראשון היה מצליב זעיר וצמוד לקרקע. שמו Physaria kingii, והמשמעות של זה היא "שלפוחית קינג". השם העממי הוא King's Bladderpod - וזה מוזר, כי לפני 5 שנים במדבר פגשתי שיח ששמו Bladderpod - והוא ממשפחה אחרת לחלוטין, וכלל לא דומה לשלפוחית הזו. ראו כמה הוא קטן יחסית למטבע פני:
עוד פרח זעיר ממשפחת המצליבים היה דְרָבָּה דלת-זרעים - Draba oligosperma, או בשמה העממי - Few Seed Draba. השם דרבה מקורו ביוונית, ומשמעותו חריף או שורף - בגלל טעמם של העלים.
בחרמון פגשתי שני מינים של דרבה - שניהם קטנים ונדירים מאד. בהרים הלבנים, בחורשה העליונה היו די הרבה פרחי דרבה קטנים.
גם הקריפטנתה - Cryptantha שפגשנו היתה זעירה: כמו שאפשר לראות, גם אותה צילמנו ליד מטבע פני. אחרי שצילמנו כל כך הרבה פרחים ליד המטבע, זה פשוט התבקש למדוד גם את הפטריארך (ואת זה ראיתם ברשימה הקודמת...)
הפרח הזעיר הבא הוא חמשן - בבלוג הצגתי את החמשן הנדיר הגדל בחרמון, וזהו Potentilla breweri, כלומר חמשן ברואר - Brewer's Cinquefoil, על שם וויליאם ברואר, שהיה בוטנאי אמריקאי בן המאה ה-19.
והפרח האחרון שפגשנו בין האורנים היה סוככי זעיר וצמוד לקרקע, ששמו Cymopterus aboriginum, ושמו העממי Indian Springparsley - פטרוזילית-אביב אינדיאנית... לא הצלחתי למצוא אם אכן השתמשו בצמח הזה לתיבול, כמו פטרוזיליה.
צילמתי פרפר אחד - זהו אחד הפרפרים הנפוצים בעולם, שאפשר לפגוש גם בארץ: נמפית הסרפד, ששמו הלטיני Vanessa atalanta ושמו העממי Red Admiral.
והיו גם כל מיני ציפורים. הראשונה - ממשפחת הגדרוניים, זהו Bewick's Wren - שמו הלטיני Thryomanes bewickii. הזווית קצת בעייתית, ולכן Pappa Quail לא בטוח ב-100% בזיהוי. יכול גם להיות שזהו פשוט ה-House Wren, גדרון בית, כמו זה שראיתי כבר בחוף מורי.
על עצי האורן הסתובבו ציפורים קטנות, וחיפשו את זרעי האורן, בתוך האצטרובלים:
זו סיטה זעירה - שמה העממי Pygmy Nuthatch, ושמה הלטיני Sitta pygmaea.
אבל הציפור המקסימה ביותר היתה זו שכבר הרבה זמן אני רוצה לראות: ה-Mountain Bluebird: זהו הזכר, בעל הצבעים הנפלאים, עומד על אורן ארך-ימים:
וזו בת זוגו, על הענף ליד: כנהוג אצל הציפורים, היא פחות מרשימה. שמם הלטיני: Sialia currucoides.
נוף ההרים היה נהדר! צילמתי את ההרים הלבנים בדרך מהחורשה התחתונה (ברום 3 ק"מ) לעליונה (ברום 3.4 ק"מ):
בדרך, על שיח, צפה בנו סנאי - הפעם זהו סנאי-קרקע קליפורני - California Ground Squirrel, ששמו הלטיני Sialia currucoides.
היה לנו יום ארוך, ונהנינו מאד מלטייל בין האורנים הזקנים והיפים. אך השקיעה התחילה להתקרב, ולא רצינו לנסוע בחושך בדרך העפר הארוכה - לכן יצאנו לדרכנו ונסענו למטה. באור הדמדומים שמנו לב ללהקה של איילים - Mule Deer. זיהו לי אותו בתור Inyo Mule Deer - תת מין ייחודי לאזור - Odocoileus hemionus ssp. inyouensis.
ועם להקת האיילים המתרחקים מאיתנו אני גומרת את הביקור בהרים הלבנים.
את התמונות צלמנו, Mamma Quail ואני, ב-Ancient Bristlecone Pine Forest בהרים הלבנים, בתאריך 17.5.18.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
