סוף סוף הגיע היום, ואנחנו נוסעים לגני קיו - הגנים הבוטניים המפורסמים ביותר בעולם.
הגנים הללו היו גבוה ברשימת המקומות שרציתי להגיע אליהם. הקדשנו להם יום שלם - ואני, לפחות, יכולתי לחזור עוד ועוד.
לצערי, יום הטיול בגנים היה היום החם ביותר שידעה לונדון מזה עשור לפחות - 37 מעלות צלסיוס... חם מאד. המשפחה רטנה, אבל אני הייתי חייבת לבדוק עוד ועוד פינות.
ולכן, אני מתחילה בתודה רבה למשפחתי האהובה, שהסכימו להסתובב איתי בגנים הענקיים האילו - 300 דונם, (למען האמת, אני לא חושבת שכיסינו יותר משליש), להתלהב מהפרחים, לטפס לטיילת בראש העצים, ואת כל זה - בחום מאד לא-לונדוני, ובלתי סביר בעליל.
בגנים יש כמה חממות ענקיות. אחת מהם היתה סגורה לשיפוצים. בכניסה ל-Palm House פגשנו שורה של פסלים שייצגו בתי אצולה ומלכים שונים - אריות, חד-קרן, עיטים ואפילו גריפון.
טיפסנו אל מקדש הרוחות - הוא מקדש איולוס (אל הרוחות מהמיתולוגיה היוונית) כדי להנות מעט מהרוח
התלהבתי מאד מעצי הענק בגנים.
למשל, עץ האשור הענקי הזה - באנגלית הוא נקרא Weeping Beech, ובלטינית Fagus sylvatica. חלק מענפיו כבדים כל כך, שהוסיפו להם תומכות כדי שלא יקרסו:
זהו אשור אירופאי ותפוצתו בכל אירופה.
טיילנו בחממות הנסיכה מווילס - חממות יפהפיות ומעוצבות, שכל חדר בהן הוקדש לנושא אחר - אזור אקלים או אזור בעולם.
לחדר הסחלבים שם אני כמובן אקדיש רשימה נפרדת. מבחינת מזג אוויר - האזור הנעים ביותר היה חממת המדבר: אמנם חם כמו בחוץ, אבל לפחות יבש!
בחממת ה-Palm House גילינו מדרגות יורדות מטה. ירדנו לבדוק ומצאנו שורת אקווריומים עם דגים צבעוניים וצמחי מים.
בגנים ישנם פעילויות חינוכיות רבות. כשאנחנו ביקרנו, הנושא המרכזי היה תערוכת תבלינים.
היו מיצגים על צמחי תבלין בחממת הדקלים, ועוד כמה תצוגות ברחבי הגן. אני התלהבתי במיוחד מפינת הרצאות שנבנתה במיוחד - מקום ל-50 ילדים לשבת ולשמוע הסברים. בפנים היו מדפים עם כל מיני ספרים מעניינים (ושלט שמסביר שהספרים הם לעיון, ואסור לקחת אותם!) והקירות היו צנצנות מלאות תבלינים:
ידענו שאנחנו צריכים למצוא את הפגודה הסינית המפורסמת של הגנים. אבל בדרך אליה ראינו פתאום שער יפני:
מהשלט בצד למדנו שהשער הזה הוא רפליקה של שערי הכניסה של מקדש Nishi Hongan-ji בקיוטו.
הוא נבנה בשנת 1910 כחלק מתערוכת יפן-בריטניה שנערכה באותה שנה.
לאחר התערוכה, השער פורק והועבר לגנים - וסביבו נבנה גן יפני מקסים:
אסטתיקה יפנית זו אומנות מיוחדת. הגנים היפנים מצליחים להעביר שלווה ורוגע, חיים ועדינות - בצורה מינימליסטית ומרגשת.
(וחוץ מזה, בדיוק השקו את הגנים - ויכולנו להרטב קצת בממטרות! בילוי מצוין ליום חם!)
בסופו של דבר הגענו גם אל הפגודה המפורסמת!
הפגודה בגנים הבוטניים נבנתה בשנת 1762 - בתקופה שבה היה פופולרי להשתמש באלמנטים סיניים בגנים האנגליים.
האדריכל - סר וויליאם צ'יימברס - ביקר פעמיים בסין ומאד התלהב מהארכיטקטורה הסינית. דבר אחד הוא פספס בעת בנית הפגודה: לפגודות הסיניות תמיד יש מספר אי-זוגי של קומות. לפגודה בגני קיו יש 10 קומות.
פריט ארכיטקטורה מעניין נוסף בגנים הוא "השער הרומאי ההרוס". השער הזה כלל אינו רומאי...
גם אותו בנה סר וויליאם צ'יימברס, בשנת 1759. באותה תקופה, הכנסת "עתיקות רומאיות" לגנים היתה מאד אופנתית.
יש לי עוד המון מה לספר על הגנים - אבל הרשומה הזו כבר מתארכת. המשך יבוא!
את התמונות צלמתי בגנים הבוטניים המלכותיים קיו - Kew Royal Botanical Gardens - בתאריך 1.7.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
