חזרנו... נחתנו... אנחנו כאן - לפחות באופן פיזי.
ייקח לנו עוד קצת זמן להתאפס, ויותר מזה לסגור את הפערים שפתחנו בבלוגיה, אבל גם זה יגיע.
אני לא יכולה להוסיף מדורים חדשים, ולכן עוד אין לי מדור עבור הרשימות הללו - ואני רוצה מדור נפרד (לתשומת לבך, בצלאל!)
בינתיים, במיוחד לפי בקשתה של Anguly - אני פותחת בגברת חרות, The Lady Liberty.
כמו שמוטי כבר סיפר, הפחידו אותנו מאד עם סיפורי התורים - אז באנו מוקדם, ולא היו תורים איומים במיוחד. אנחנו עדיין לא בטוחים אם זה בגלל מזל - או שפשוט ככה זה .
בכל מקרה, קנינו כרטיסים, עברנו בידוק בטחוני - ויצאנו לשיט.
העפנו מבט לכיוון מנהטן -
ואל הפסל עצמו -
על האי היו מטיילים רבים, חלקם עלו לבסיס הפסל וחלקם פשוט טיילו באי, וחזרו.
הטיול בבסיס הפסל כולל כמה דברים מעניינים - כבר בכניסה, מוצג הלפיד הישן של הפסל: זה שהוחלף לאחר שהחליד.
כמו שאפשר לראות, הלפיד הוא מרפסת תצפית בפני עצמו. בעבר אפשרו לטפס גם אל הלפיד. היום הגיעו למסקנה שזה לא בטיחותי, ולכן לא מאפשרים זאת. מאותה סיבה מגבילים גם את כמות המבקרים בכתר, ואם אתם רוצים לבקר בכתר - רצוי להרשם דרך האינטרנט, שלושה חודשים מראש.
בבסיס ישנו מוזיאון המספר על תולדות הפסל ובניתו, תכנונים שונים, הסמליות שלו ועוד ועוד. כאן, למשל, אפשר לראות את שלבי בנית הפסל לאורך השנים:
במוזיאון מוצגים גם שימושים של הפסל באומנות, בעיתונות ובפרסום. פרסומת שמאד מצאה חן בעיני - האחים מרקס מדגמנים כפסלי חירות:
כזכור, הפסל הוא מתנה מצרפת לארצות הברית.
את השלד של הפסל תכנן ובנה גוסטב אייפל: כן, כן - ההוא שתכנן ובנה את מגדל אייפל בפריז. ובאמת, בתוך הפסל ישנו שלד דמוי מגדל אייפל...
אם תגדילו, תוכלו גם לראות (בתמונה התחתונה) את הצד הפנימי של לוחות הפסל - שצבעם צבע נחושת חום.
אבל הפסל הוא ירוק, נכון?
פסל החירות עשוי נחושת. החלק החיצוני שלו התחמצן. בניגוד לברזל - שכתוצאה מהחימצון הוא מחליד ונהרס, הנחושת מפתחת שכבת מגן ירוקה - ונשארת לעמוד. לכן הפסל ירוק מבחוץ וחום מבפנים.
מהאי ישנה תצפית נאה על מנהטן - ניסיתי לסמן כמה מהבניינים הבולטים:
כאשר הסיעו את הפסל לניו יורק, הכסף אזל והיה חשש מסוים שלא יספיקו להקים את הכן שלו בזמן. ג'וזף פוליצר (ההוא מפרס העיתונות) שהיה בעל עיתון ניו יורקי, פרסם את הנושא ועזר לגייס תרומות מרחבי ארה"ב - והכָּן נבנה בזמן.
כשהפסל הוצב, הוא היה המבנה הגבוה ביותר באיזור - אבל כמו שאפשר לראות, כבר מזמן זה לא כך.
אנחנו מאד נהנינו מהטיול לאי, מהסיור במוזיאון ומהתצפית מבסיס הפסל. אנחנו בהחלט חושבים שזה היה כדאי ומוצלח יותר משיט שעובר ליד האי ולא עולה עליו.
בכל מקרה, הפסל מאד מרשים - וכבר מזמן הוא לא רק "יצירת אומנות" אלא אחד הסמלים החשובים של ארה"ב.
התמונות צולמו בניו יורק, 13.7.2011
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
