אוקראינה?

עניין אותי לבקר שם במשך שנים. יש מספר אתרים שהמתינו בצפייה למימוש התוכניות שבמגרה: הערים לבוב ואודסה. חצי האי קרים על ההיסטוריה על גבול המסתורית שלו וכמובן צ'רנוביל. ברשימה היו גם אתרים במזרח המדינה הקשורים למלחמת העולם השנייה כחלק מענייני בהיסטוריה. לא עניין אותי לבקר באתר בו מבקרים ישראלים בכמות הגדולה ביותר באוקראינה -; בקבר נחמן מברסלב באומן. ביקרתי בעבר בקברי צדיקים אך הפסטיבל ההמוני על גבול עבודת האלילים הסלבריטאי ממש לא משך אותי למרות שלאומן עצמה יש ערך תיירותי.

אוקראינה תמיד הייתה בעדיפות שנייה או שלישית בכל פעם שנסעתי, היו מקומות אחרים שהעדפתי לבקר בהם. כך כמעט היה גם בנסיעה הזו. ההכנות לטיול לגאורגיה ולארמניה התקדמו יפה ואז רצה הגורל: פרצה מלחמה בין רוסיה לגאורגיה. טיסות בוטלו, תיירים פונו בחופזה מהמדינה והתוכניות בוטלו. נוצרה ההזדמנות לטייל באוקראינה.

אוקראינה היא מדינה עם מטען רגשי כבד. למדינה היסטוריה עקובה מדם ורדופת אסונות. כל בן אנוש חש אמפתיה כלפי מדינה שחוותה אסון נורא כמו הרעב הכבד ביותר בתולדות המין האנושי שנגרם ע"י סטלין ועושי דברו באוכלוסיה המקומית. מאידך קיימת מועקה וכעס כלפי מדינה שלתושביה וליהודים חשבון דמים חד צדדי בן מאות שנים. מתקופת פרעות ת"ח ת"ט המשך בפוגרומים במאה ה- 19 ובתקופת פטליורה וכלה בשיתוף הפעולה הנלהב של האוקראינים עם הגרמנים במלחמת העולם השנייה. זו אחת המדינות שטרם התמודדה עם עברה האנטישמי. נהפוך הוא, גיבורי המדינה הם מגדולי צוררי היהודים. תהליך דומה חל גם על רוצחי יהודים במלחמת העולם השנייה שפשעיהם מכובסים ומצטיירים כ"לאומנים".

אני יודע שעם בוחר לעצמו את גיבוריו. רובם לא זכים וטהורים. גיבורים של עם אחד הם לעיתים דמויות מפוקפקות בעיני עם אחר. זו עובדה היסטורית ידועה. תובנה זו לא מקילה עלי כי כיהודי המכיר את ההיסטוריה הספציפית של אותן שנים נוראות ויודע שקיים רובד נורא שלא מוצג בהיסטוריה הלאומית המכובסת האוקראינית.

פסל הצעצועים השבורים - לזכר הילדים שנרצחו באתר באבי יאר

מצד שני, למדינה היסטוריה יהודית וציונית עמוקה מאד: החסידות החלה כאן כך גם הפריחה התרבותית של המאה ה 19-20 בלבוב, בצ'רנוביץ, באודסה, תחילת הציונות. יש לא מעט אתרים בתחום זה השווים סיור והיו שלבים שחשתי קצת צער על כך שלא העמקתי בתחום זה.

בחזית בית גולדה מאיר בקייב

התהליך הנדרש מישראלי לביקור במדינות אלה מתיש משהו. התהליך מעיק במיוחד לאור העובדה שקל מאד לטייל כיום באירופה על גבולותיה ה"שקופים". חלק נכבד ממזרח אירופה נכלל אף הוא בקטגוריה זו. שאר המדינות במזרח הולכות אף הן בכיוון: ביטול ויזות והפחתת טרטורי המבקרים. אוקראינה ומולדובה (בשנת 2008) עדיין לא היו בלופ.

היום לא נדרשת ויזה לישראלים המבקשים לבקר באוקראינה ויזה עדיין נדרשת מישראלים למולדובה, כמו כל ויזה מדובר בטרטור, אמנם לא מגיע לקרסולי טרטור ויזה לארה"ב אך עדיין טרטור. נוסיף לכך את העובדה שאתרים במדינות אלה לא מצויים על מפת התיירות ההמונית (מלבד אירועי העלייה לרגל לאומן לקבר רבי נ נח נחמ נחמן מאומן) הטיסות לשם היו יקרות מכאן ברור מדוע מעט ישראלים מגיעים לארצות אלה. למרות הקשיים ובמבט כולל יש באוקראינה מגוון יעדים מעניין ואני שמח שביקרתי בהם. מולדובה היא סיפור מוזר מבחינה תיירותית וארחיב כשאתאר את הביקור שם

לאחר מספר טיולים באופן עצמאי במדינות ברית המועצות לשעבר ללא ידיעת השפה הרוסית החלטתי הפעם לטייל במסגרת קבוצה. רשימת האתרים שרציתי לבקר בהם כללה יחסית הרבה מקומות המרוחקים זה מזה. לכל נוסע ובמיוחד לנוסע עצמאי מדובר לעבור הרבה ק"מ וקושי בתיאום וסינכרון הטיול. כל זאת ידרוש זמן רב להכנות ומשאבים של כסף ובמיוחד של משאבי נפש.

חברת Explore הבריטית (אין קשר לחברה עם שם דומה בארץ) הוציאה טיול שמסלולו תאם חלק גדול מהאתרים אותם רציתי לבקר באוקראינה וכך הצטרפתי לטיול שלהם. חברי הקבוצה נפגשים עם מלווה הקבוצה בלבוב. הקבוצה מתפרקת לאחר שבועיים בקייב. מלווה הקבוצה הוא בריטי הדואג לאדמיניסטרציה, אוטובוסים, מלונות, מידע כללי ומסגרת לוחות הזמנים של הקבוצה. בכל אתר מרכזי אליו הגענו חברו אלינו מדריכים (לרוב מדריכות) מקומיים שהדריכו בפועל.

אוקראינה מדינה גדולה והמרחקים ומשכי הנסיעה ארוכים. למעשה היא המדינה הגדולה ביותר בשטחה באירופה לאחר רוסיה. הגעתי בטיסה לקייב ומשם באופן עצמאי ללבוב להתחלת המסלול, המשך דרך טרנופול לצ'רנוביץ. משם חצינו את הגבול ועברנו את מולדובה לאודסה, המשך לחצי האי קרים וחזרה לקייב. הוספתי מספר ימים לסיורים עצמיים לפני ואחרי הטיול. אסקור ואתעמק במספר אתרים שהרשימו אותי לא אתאר את פרטי המסלול ולא כל אתר שביקרתי בו.

זו מדינה עם כנסיות מפוארות והיסטוריה מגוונת, נופים בדרום. בחלק מהמקומות קיימת ארומה שנשכחה זה מכבר בערים דוגמת בודפשט ופראג. תחושת זרות על גבול האקזוטיות שלא כל כך מורגשת באירופה. בהמשך אנסה להעביר חלק מתחושות אלה. מצד שני חלק מהערים מצועצעות ו"קליק" ההתלהבות שחשבתי שיהיה לא נוצר כלל.

פרק קצר זה הוא מבוא. את תיאור הביקור אחלק לפרקים. סדר הפרקים הוא לפי העניין שחשתי במהלך הביקור ומקומות בהם חשתי את עצמת החוויה החזקה ביותר. אלה הרוצים בכל זאת להתרשם ממסלול הטיול כפי שהציעה אותו החברה יתרשמו כאן.

אשמח אם הקוראים יקראו את כל הפרקים אך הראשונים שבהם הם החשובים בעיניי.