24/7/2016, יום שישי
הבוקר קמנו מוקדם לקראת הטיסה לעיירה Wrangell שבאלסקה, עם תחנת בייניים בעיירה Ketchikan.
שוב לקחנו את השאטל לשדה התעופה ולאחר המתנה קצרה עלינו למטוס של חברת Alaska Airlines. אבל אז נתקענו כשעה במטוס, מכיוון שלמטוס היה חסר דלק ומשום מה לא נערכו לך בזמן...
לאחר שנפתרה הבעייה המראנו אל Ketchikan. מז״א היה מעונן למדי, SCT015 BKN023 OVC030. בפיינל ראינו מספר מטוסים ימיים ממריאים לא רחוק מאיתנו. ובכלל, באזור היו עשרות מטוסים מסוגים שונים. פעם ראשונה שאני טס ומוצא שעדיף לשבת ליד חלון....
מתברר שהטיסה שלנו היא ממש כמו אוטובוס מאסף - אחרי Ketchikan ו- Wrangell יש למטוס הזה עוד לא מעט תחנות. לאחר המתנה של כשעה בתוך המטוס המראנו לכיוון Wrangell והגענו ללא תקלות.
שדה התעופה ב- Wrangell הוא מקום קטן, עם צריף גדול המשמש כטרמינל נוסעים ובנוסף עוד מספר צריפים למשרדים, חברת תיירות להטסת נוסעים ומס׳ הנגרים ומכוני בדק למטוסים קטנים שהיו שם.
האזור בו נשהה בימים הקרובים נקרא Tongass National Forest, שכולל חלק יבשתי וחלק ימי Alexander Archipelago. כל האזור הזה מוגדר כיער גשם, שמוגדר באופן כללי כאזור בו יש ממטרים שנתיים של 1,400 מ״מ לפחות, קיץ קריר ולרוב מעונן, טמפ׳ ממוצעת בקיץ של 16 מעלות צלזיוס וקירבה לים. את כל אלה בהחלט מצאנו כאן. כל העיירות והאזורים בהם נבקר בימים הקרובים, Wrangell, Petersburg, Juneau ו- Gustavus ו- Glacier Bay - נמצאים ביער זה.
בכל אופן, התקשרנו למלון, ששלח אלינו הסעה. הגענו העירה תוך דקות בודדות. נכנסנו למלון שלנו ל- 2 הלילות הבאים, ה- Stikine Inn, שנמצא מש על קו החוף, בצמוד לנמל הקטן, השארנו את המזוודות ויצאנו למכולת הקרובה כדאי לקנות ארוחה קלה ליום למחרת.
חזרנו למלון, אכלנו ארוחת צהריים טובה, עלינו לחדרים כדי להתארגן ויצאנו למשרדי חב׳ Alaska Waters, עימה יצאנו לסיור, בכדי לקבל תדריך בטיחות.
הפעילות המתוכננת להיום היתה סיור תצפית על דובים Anan Creek Wildlife Observatory, שנמצא 30 מייל מדרום ל- Wrangell ונגיש באמצעות סירה או במטוס ימי.
עלינו לסירת מנוע מהירה ושטנו עימה קצת יותר משעה במהירות גבוהה, דרך ה- Eastern Passage, משם דרך Blake Channel ו- Anan Bay.
לאחר השייט נחתנו על חוף סלעי, בנקודה בה מתחיל הטיול הקרקעי. שם קיבלנו תדריך בטיחות נוסף, שעיקרו לא לפתוח פערים במהלך ההליכה על השביל, ועם ההגעה לנק׳ התצפית יש לשמור על שקט מירבי כדי שלא להבריח את הדובים. היציאה מהמתחם לכיוון שירותי השדה, ה- Outhouse, תבוצע בליווי של אחד המדריכים. ה- Outhouse האלה (לא רק כאן) הם מוסד באלסקה.... הביקור בהם ״חווייתי״ במיוחד.
הנחיות נוספות שקיבלנו היו שאם מתקרב דב לגדר המתחם - לסגת אחורה באיטיות כמטר וחצי. והחשוב ביותר - לא להביא למתחם שום אוכל, כדי שהדובים לא יקשרו בין בני אדם למזון.
המדריכים שליוו אותנו, כמו גם ה- Rangers ששהו במתחם, היו מצויידים במכשירי קשר ומגוון אמצעים כנגד דובים, כולל נשק חם.
התחלנו ללכת בשביל העץ הספוג מים לאורך חצי מייל, עד שהגענו לאזור המתוחם בו נמצא מצפה הדובים.
השביל עובר בתוך יער גשם עבות. קיבלנו הסברים קצרים ויעילים מהמדריך, לגבי סוגי הצמחים באורך השביל.
במהלך השביל היו גם נקודות תצפית לאגמונים שבסביבה.
עם ההגעה למתחם התצפית, מצאנו שטח מגודר של כ- 50 מ״ר, במרכזו מבנה מקורה. מתחת למצפה עובר נחל רחב וסוער, בו נודדים דגי הסלמון. יש גם מדרגות היורדות כמעט עד לשפת הנחל, מכוסות בבד הסוואה, ובקצה המדרגות מרפסת תצפית נוספת המאפשרת מבט מקרוב על הדובים.
וכאן החל החלק המעשי שבסיור – תצפיות על הדובים הזוללים סלמון.
בתחילה היו העניינים איטיים למדי, אך התרגשנו מכל דב ועיט. ככל שחלף הזמן ראינו שהדובים השחורים לא ממש דייגים טובים ולא מתוחכמים בגישתם, ולכן מיעטו לתפוס דגים. מצד שני, אולי הם היו שבעים מכל דגי הסלמון שאכלו עד כה. לאחר זמן מה הגיעו הדובים החומים ואלה התגלו כדייגים הרבה יותר מקצועיים וחיש מהר תפסו דגים לא מועטים.
החלק הקשה (לדובים) היה כמובן תפיסת הדג עצמו. הדגים אולי לא חכמים במיוחד, והם (יותר נכון – הן, הדגות) חדורי משימה אחת בלבד- לשחות במעלה הנחל לצורך ההשרצה. בנוסף, מי הנחל השוצפים מקשים מאוד על זיהוי הדגים בתוך המים – והדגים חלקלקים למדי, הממזרים. וכמובן, כמה חשק כבר יכול להיות לאכול דגים בשעה בה הגענו (אחה"צ), לאחר שזללו מהם במשך כל הבוקר? ולכן כאמור הדובים לא ממש הצליחו במשימתם. אבל מרגע שהצליחו, הטכניקה היתה פשוטה (ואחידה, בין הדובים השחורים לחומים) – מטיחים את הדג אל גוש האבן הקרוב, ראשית טורפים את הראש, בו נמצא (מעט) המוח של הדגים, ולאחר מכן פותחים עם הטלפיים את בטן הדג – המלאה בביצים.
לרוב הפסיקו הדובים את אכילת הדגים בשלב הזה, ואז הגיעו הדיירים האחרים לארוחה בחינם –עיטמים, עורבנים ועוד. לרוב נשארה בקושי אידרת הדג.
שהינו במקום כ- 3 שעות, בהן ראינו כ- 6 דובים שחורים ו- 3 דובים חומים, כמו גם לא מעט עיטמים לבני ראש Bald Eagles.
כאן המקום לציין כי באלסקה גדלים 5 סוגי סלמון (כשבנחל הזה נמצא הסלמון הוורוד).
קרוב לשעה 18:30 התחלנו בדרכנו בחזרה לסירה, לאורך אותו השביל בו הגענו ויצאנו להפלגה בחזרה למלון. כ- 5 דקות לאחר שהתחלנו בהליכה, קיבל המדריך שלנו הודעה בקשר שזה עתה עברו 2 דובים חומים על השביל, במקום בו עברנו...
המלון שלנו ל- 2 בלילות הבאים היה Stikine Inn ב- Wrangell. הייחוד של המלון הזה הוא שהוא צמוד למזח ולקו החוף. החדר שלנו אכן היה במרחק מטרים ספורים מקו המים, כך שבשעות הבוקר יכולנו לשמוע את אוושת הגלים.
ארוחות הערב (בתשלום) במסעדת המלון היו מצויינות.
ולסיום, הנה סירטון קצר מהמקום.
