טיול ליוון - אפריל 2011, חלק 13

ביום ה- 11 לטיול יצאנו מלפקדה לכיוון אתונה, נסיעה ארוכה שנמשכה כ- 5.5 שעות נטו.

בדרך ראינו מבחוץ את המבצר של לפקדה, סנטה מאורה Santa Maura, שנבנה במאה ה- 14 ע״י וונציה, נראה מרשים ומוקף במים.

 מעבר לכך בצד של היבשת נמצאת טירת גריבס Grivas, שנבנה בתקופת מלחמת העצמאות של יוון ובו לא ביקרנו.




מבצר Santa Maura 



לגבי הדרך חזרה לאתונה, כדאי לציין את הגשר המרשים המקשר בין היבשת לחצי האי הפלופונזי (גשר מיתרים תלוי) בצד המערבי, כמו גם חציית התעלה הקורינתית בצד המזרחי, בחזרה ליבשת.
 במעבר מעליה אין נקודות עצירה כך שלא יכולנו לצלם (לו ידענו, היינו יורדים מהכביש המהיר לעיירה שנמצאת ממש בסמוך, וכך היינו מתקרבים לשפת התעלה).



גשר Rio Antirio 




בכל אופן, לאחר כמה עצירות להתרעננות, הגענו בקלות למלון עמליה Amalias Hotel, שנמצא ממש קרוב לכיכר סינטאגמה Syntagma, בה מתבצעים חילופי המשמרות.
המלון עצמו בסדר גמור, עם חדרים גדולים ונוחים, ארוחת בוקר טובה - ובעיקר- קרוב מאוד לכל דבר - לאקרופוליס (כ- 10 דקות הליכה), הפארק הבוטאני ממש ממול, כיכר הסינטאגמה, רובע הפלאקה ועוד ועוד. לסיכום - גם מלון זה מומלץ.




הפארק הבוטאני באתונה


היום ה- 12 הוקדש כולו לאתונה.

לאור חג הפסחא, די הרבה דברים היו סגורים, ולכן ביקרנו בבוקר באקרופוליס והפרתנון, המשכנו למוזיאון הארכיאולוגי, כיכר סינטאגמה בה מתבצעים חילופי המשמרות, וכן בכיכרות רבות אחרות.




פריט במוזיאון הארכיאולוגיה באתונה 


אתונה הפתיעה אותי לטובה וגם לרעה.

מצד אחד תחבורה ציבורית מגוונת, זמינה וזולה; אזורים אופנתיים רבים הכוללים חנויות אופנה, אזורי קניות, בתי קפה ומסעדות לרוב.
מצד שני, העיר ממש מלוכלכת, לא ניתן להבחין בשום תכנון אורבאני, ריבוי ציורי הגראפיטי על הקירות - והמון רוכלי רחוב (במקרה הזה - אפריקאים, הודים ועוד).
 להפתעתי - ממש לא ראינו ערבים באזורים בהם הסתובבנו. היתה נוכחות משטרתית די ערה.




מנוחת הלוחם, בעזרת אלניקו קפה קטן וחזק 


ב- 24 השעות בהן שהינו בעיר הלכנו קילומטרים רבים ברגל, היה ממש מהנה וגם מעניין.

מבחינת תחבורה ציבורית, אתונה מרושתת באמצעות מטרו בעל 3 קווים. סימול התחנות הוא m בצבע ירוק. הקו הכחול מגיע לשדה התעופה הבינלאומי. הגישה לתחנות היא מול שער מס׳ 2 - עולים על גשר כדי שלא לחצות את הכביש אליו מגיעות המוניות.
 אם לוקחים את המטרו מהשדה לכיוון אתונה, לאחר מעבר הגשר ורכישת כרטיס, יורדים לרציפים וצריך לשים לב (לפי השילוט) לעמוד בצד של המטרו ולא בצד של הרכבת.



כיכר באתונה 



סיכום
מבחינה קולינארית התבקשתי לצמצם את התיאורים הפלסטיים.
לאור זאת, אוכל להגיד שבפליון וגם בזגוריה המאכלים הנפוצים והמומלצים הם מאפי גבינה בתוספת ירקות ותבלינים שונים, צלעות טלה ואחרות, סופלקי מסוגים שונים וכמובן ציזיקי, בכל אזור וכפר הטעמים הייחודיים לו. כדאי גם להעז ולטעום מאכלים אתניים מקומיים, אני בהחלט ניסיתי ונהניתי.
לדוגמא, באזור פליון יש מאכל מקומי טעים מבוסס נקניקיות מקומיות וכרוב ופלפל, בשם Spentzufai.

ודבר אחרון, שלא קשור בכלל, אבל משך את עיני לכל אורך הטיול, היה המספר הגדול של מכוניות חדישות בכלל ויוקרתיות (ויקרות) בפרט שראינו כמעט בכל מקום במהלך הטיול.
מגוון דגמי אאודי TT, מרצדס, BMW, אלפא רומיאו... מכוניות נוסעים וג׳יפים מפוארים. לעיתים נדמה שדגמים אלה אקיוולנטיים למזדה 3 בארץ.
למיטב זכרוני יוון נמצאת מזה כשנה וחצי לא רחוק ממצב של חדלות פרעון ולכן לא ממש היה לי ברור מהיכן יש לאנשים את האמצעים לרכוש (ולהחזיק) מכוניות כאלה.... או שהמיסים על רכב נמוכים מאוד במדינה הזאת. לא ממש ברור.


בנושא העישון, לפני זמן מה חוקקו ביוון חוק כנגד עישון במקומות ציבוריים.
ובכן, לא סתם היוונים דומים לישראלים (או להיפך) במגוון נושאים - גם כאן לא ממש מקפידים על הציות לחוק, והלא-מעשנים שבינינו יסבלו כהוגן, שכן אחוז המעשנים כאן גבוה מאוד (מאוד).

מבחינתי, אני חייב להודות שהתחלתי את הטיול הזה (עוד בשלב התכנון) - בתעלומה אחת גדולה.
מצד אחד - ערש התרבות המערבית. מצד שני - מדינה מודרנית (ככלות הכל - אירחו אולימפיאדה רק לפני כמה שנים).
ממש לא ידעתי למה לצפות.
 לסיכומו של דבר מצאתי ביוון מכל וכל, במגוון תחומי ההתעניינות שלי, ולכן הטיול הזה היה מהנה ביותר.


בזאת תמה סדרת הפוסטים שלי בהם תיארתי את הטיול הזה, אני מאוד מקווה שנהניתם כמוני.