בוקר היום ה- 12 למסע. אני עוזבת את chalet Arva המקסים ליד Oeschinensee וצועדת בדרך עפר במורד העמק לכיוון העיירה Kandersteg.
זה לא קטע מלהיב במיוחד מכיוון שנעשות פה כרגע עבודות תשתית נרחבות לאחר שהכביש הצר שהוביל לכיוון האגם קרס ודרך חדשה הולכת ונסללת.
מזג האוויר מושלם אבל זה צפוי להשתנות מחר אחה״צ.
ה- Via Alpina חוזר לטפס אחרי Kandersteg דרך מעבר ההרים Bunderchrinde, אל העיירה Adelboden.
ושוב מדובר במעבר הרים ״אמיתי״ עם עליה של כ- 1300מ׳ וירידה של מעל 1100מ׳. זה לא כולל כ- 440מ׳ הפרש גובה - בירידה, מהאגם לעיירה.
כבר יומיים שהברכיים שלי מאותתות לי שהגיע הזמן לעצור. בעליות אני עדיין ״סוחבת״ יפה. אבל בירידות אני כבר מתקשה. ברך שמאל בעיקר, כבר ממש כואבת.
אני חוששת שמעל 1500מ׳ של ירידה, בשיפוע משמעותי רוב הזמן - זה כבר יותר מידי בשבילי כעת.
אני מחליטה לארגן לעצמי שני ימים קלים של הליכה - למעשה שני חצאי ימים, עם לינה ב׳מלון הרים׳ - לסיום השביל.
לאור זאת, כשאני מגיעה ל- Kandersteg הנעימה אני עוצרת. אני מתיישבת בבית קפה למנוחה ארוכה שאני לא באמת זקוקה לה, ואחכ קונה כמה מצרכים בסופר המקומי ואז ניגשת לתחנת האוטובוס (צמודה לתחנת הרכבת) ועולה על אוטובוס שלוקח אותי ל- Adelboden.
הדרך אורכת כשעה והיא נחמדה מאוד.
Adelboden היא עיירה תוססת. בחורף זהו resort סקי ידוע ודי ״מפונפן״ (אם כי נדמה לי שרוב אתרי הסקי השוייצרים הם כאלו).
הנופים בעיירה ממש נפלאים - וכשאני צופה אל הרכס ממזרח, זה שאותו חוצה ה-Via Alpina, אני מתמלאה ברגשות מעורבים: מצד אחד הרכס משגע! ואני בטוחה שהשביל שם מהנה בהתאם. ומצד שני - מדובר בעוד רכס אדיר ובמדרונות תלולים, כך שאני יודעת שבחרתי נכון כשהחלטתי לדלג עליו...
אני לא מתעכבת ב- Adelboden אלא עושה את דרכי לאורך העיירה בחזרה אל השביל.
אני יודעת שהקטע הבא הוא דרך מדרונות סקי והוא מרובה ברכבלים.
למען האמת זה לא קטע משובח במיוחד... ההליכה היא לעיתים קרובות ביער, על שביל עפר רחב, ודי קרוב לרכבלים. הנופים מוגבלים.
במדריך השביל של סיסרון המקטע מתואר כעשבוני, ״מעוגל״ ו״רך״ בהשוואה לימים הקודמים שהיו הרריים ולעיתים טרשיים מאוד. זה בדיוק הסיום שחיפשתי לשביל - רגוע, פסטורלי.
המקטע הראשון מעט מאכזב אותי.
לשמחתי הרבה, בחלק השני של העלייה למעבר ההרים Hahnenmoos אחרי תחנת ההרים הגדולה ב- Gelis הנופים נפתחים ואני מקבלת בדיוק את מה שחיפשתי: אני צועדת בין גבעות ירוקות גבוהות ועגולות כשברקע רכסי הרים אדירים בכל כיוון אבל די מרחוק.
המקטע הזה הוא כולו במקביל לכביש. חלקים משמעותיים הם ממש על האספלט - והקירבה לרכבלים עדיין מורגשת. אבל הכביש שקט מאוד, הרכבלים לא מידי קרובים אלי, השמש מנצנצת בשמים, שקט ושליו כאן מאוד. הנוף פתוח ומשגע ואני נהנת מההליכה במקטע הזה מאוד!
בשעת אחה״צ מוקדמת אני מגיעה למלון ההרים הגדול ב- Hahnenmoospass. הנוף שנשקף מהחדר שלי - הוא בדיוק הנוף שקיוויתי להנות ממנו ביום האחרון שלי למסע.
זה ממש לא מלון הרים קטן ואינטימי - אבל יש כרגע מעט מאוד אנשים, הארוחות טובות, הצוות לבבי. נוח ונעים לי. לא רציתי לסיים את ההליכה בעיירה גדולה ותוססת. רציתי לילה אחרון בהרים. המלון הזה הוא משהו באמצע... כמו השביל כולו בעצם. ה- Via Alpina #1 הוא מסלול שמשלב הרים אימתניים, שבילים מלאי אתגרים ונופים פראיים, דרמטיים ומרשימים מאוד - עם נוכחות כפרית-עירונית מאוד מורגשת.
כשאני הולכת לישון אני חושבת לעצמי שאני מוכנה למחר. לבוקר אחרון על השביל ולפרידה ממנו...
סיכום יומי, ע״פ האפליקציה outdoor active:
קטע #1
מ- Oeschinensee ל- Kandersteg
כ- 4 ק״מ
כ- 440 מ׳ ירידה
כ- 50 דקות של הליכה
קטע #2
מ- Adelboden ל- Hahnenmoospass
כ- 8.5 ק״מ
כ- 660מ׳ עלייה
כשעה ו- 50 דקות נטו של הליכה
