הלילה ב- Rieder Hütte עבר עלי בנעימים. ישנתי טוב וקמתי מוקדם. חמקתי בשקט מהחדר המשותף והתארגנתי ליציאה.
מיד אחרי ארוחת הבוקר (קצת אחרי 7:30) נפרדתי לשלום ויצאתי ראשונה לדרך.
התכנית שלי להיום היא חזרה ל- Traunsee. רציתי לטייל לצדו מכיוון שאתמול רק הצצתי לקצהו הדרומי של האגם מהעיירה Ebensee לפני שעליתי ברכבל להרים (כמובן שגם צפיתי בו מלמעלה).
המחקר שלי היה מועט ולא ממש מצאתי שביל הליכה רצוף לאורך מי מגדותיו של Traunsee. לכן התכנית היתה בנויה מכמה נקודות עניין. הנחתי כי אמצא איך להתנייד בניהן.
ליד הבקתה חברתי לשביל מס׳ 830 - לכיוון Langweis, במטרה לרדת איתו למטה, אל העמק של נהר ה- Traun, שם עוברת הרכבת.
השביל היה דומה מאוד לזה איתו הגעתי לבקתה אתמול: שביל סלעי, פה ושם מעט תלול ומאתגר, פה ושם קצת חשוף. נעזרתי כמה פעמים בידיים כדי להתקדם.
הסימון בחלק העליון היה מצוין - וטוב שכך! השביל לא תמיד בולט על הקרקע הסלעית. יש לעיתים נקיקים וסדקים שעשויים להיות מעט מסוכנים אם סוטים מהשביל, במיוחד כאשר הראות מוגבלת. אני זכיתי לראות מושלמת ועדיין עקבתי בתשומת לב אחר הסימונים. הם תמיד הובילו בנתיב האידיאלי בין הסלעים העצומים.
יש מספר פיצולי שביל משולטים. חלקם מובילים בחזרה לתחנת הרכבל Feuerkogel, כך שאפשר לחזור לשם ולרדת ברכבל (מבלי לחזור על השביל של אתמול, לפחות לא במלואו).
ליציאה המוקדמת שלי היו כמה יתרונות, אחד המשמעותיים שבהם: 7 פרטים של Chamois שזכיתי לראות בחצי השעה הראשונה של ההליכה (לא כולם ביחד). כבר זכיתי לראות Chamois באלפים בעבר, אבל אף פעם לא כמות כזו בזמן כל כך קצר. זה היה מלהיב ומרגש.
השביל היה שקט מאוד ושלי לבדי.
נהנתי מאוד מההליכה בתוואי השטח המעניין, מהשלווה וכמובן גם מנופי ההרים שהקיפו אותי מכל הכיוונים.
בלט הרחק מדרום רכס Dachstein המרשים עם הקרחון הגדול שלו.
לא שילבתי ביקור ברכס הזה במסע שלי אבל הרכס ליווה אותי בכמה מקטעים מרחוק ועשה עלי רושם רב. אולי עוד אגיע לשם יום אחד...
לבסוף סיימתי את המקטע העליון של השביל ונכנסתי ליער.
המשכתי במורד המדרון המיוער בשביל מעט תלול עד שפגשתי בדרך ג׳יפים איתה המשכתי ללכת עד ש״נשפכתי״ אל העמק.
בנקודה בה פגשתי את נהר ה- Traun ישנו אתר של גלישה על ״גל״ קבוע שנוצר בנהר.
פגשתי באטרקציה הזו לראשונה ב- Boise, Idaho לפני מספר שנים וזה ממש ממש מגניב.
מכיוון שהיום יום ראשון שמשי וחמים - היו כמה וכמה גולשים אמיצים שעמדו בתור כדי לבחון את יכולותיהם אל מול ה׳גל׳.
בזמן שירדתי ביער, התחלתי להרגיש לא טוב. שילוב של כאב ראש וקצת חולשה.
השעה היתה כבר אחרי 11 וזה היה המקום המושלם לשבת למנוחה בצל, עם שתייה קרה ביד, להתאושש קצת לקראת המשך היום.
גם הנוף של הנהר וההרים הירוקים שמסביב - היה ממש נפלא.
ישבתי שעה ארוכה כשאני צופה בגולשים בהנאה. הרוב נופלים אחרי פחות מדקה אבל היו שם גם כמה אלופים שהצליחו לגלוש ברצף, הלוך-חזור, במשך כמה דקות ארוכות.
הכרחתי את עצמי לאכול פרוסה של לחם עם ריבה למרות שלא היה לי תאבון כי חשבתי שזה ייתן לי אנרגיה ואחרי שהתאוששתי מעט פניתי לתחנת הרכבת Steinkogel לא הרחק משם.
בזמן שהמתנתי לרכבת, הזמנתי לי לינה ב- Gmunden.
נסיעת הרכבת היתה ממש מהנה!
הרכבת חולפת בצד המערבי של Traunsee ומאפשר הצצות רבות אל המים ואל הצוקים שמקיפים את האגם.
החלטתי לזנוח את התכנית לרדת ב- Traunkirchen Ort בגלל שכאב הראש שלי הלך וגבר ובנוסף הפרוסה שאכלתי לא ישבה לי טוב בבטן...
יש שם חצי-אי/לשון יבשה צוקית שיש בה קפלה מרשימה ועוד מבנים מעניינים והנוף אמור להיות משגע (רואים חלק מהרכבת וזה נראה ממש מקום מקסים ששווה מאוד ביקור).
אבל אני המשכתי ישירות ל- Gmunden היפה.
רק לקראת ערב, אחרי מנוחה ארוכה במלון, עזרתי כח ויצאתי לשוטט בעיר.
יש בה לא מעט מבנים נאים, כמה פסלים מיוחדים, סמטאות חמודות, טיילת נהדרת לאורך האגם ועוד.
התחלה: Rieder Hutte
סיום: Steinkogel train station/Gmunden
מרחק: 11.5 ק״מ
הפרש גובה: +85 / -1400
מאוד אהבתי את החלק העליון של השביל, לפני הכניסה ליער. הנופים היו פראיים והתוואי של השביל מלהיב (פחות ימצא חן בעיני מי שלא כל כך אוהב תוואי סלעי).
המקטע הקצר אותו הלכתי לצד הנהר - משגע!
המשך היום די התפספס לי בגלל שלא הרגשתי טוב ובחרתי/נאלצתי לוותר ולנוח.
ליום התשיעי (ואחרון) במסע
