נכון, עברה כמעט שנה מאז הלכנו בשביל. אז מה? זה אומר ששכחנו? ממש לא!!!
אנחנו יושבים במסעדה מקסימה בשם אל-עיין, בעין אל אסד, כפר דרוזי קטן מעל כביש אחיהוד-עמיעד (כביש 85), משוחחים עם זייד, בעל המקום וטורפים מנסף, תבשיל חוביזה ועקוב בגרגרי חומוס.
איך הגענו לכאן, אתם שואלים? האמת, גם אני. לפני ארבעה ימים נפגשנו לקפה של יום שישי, ובין ביבי לבוז'י, בין אירן לסוריה, מישהו (לא אני) זרק את הרעיון לצאת לכמה ימי שביל ישראל. לא עברו 24 שעות, ואנחנו בתנועה צפונה עם ציוד קמפינג ואוכל לשלושה ימים. ספונטני משהו, לא?
אנחנו מתחילים את ההליכה בגשר עלמה, בו סיימנו את היום הקודם שלנו לפני כמעט שנה, בנקודה בה עובר נחל דישון מתחת לכביש 886, המחבר את רמות נפתלי עם דישון, עלמה וריחניה.
אנחנו צועדים באפיק הנחל, מזג האוויר נפלא, ומזמן לזמן אנו חוצים את הנחל מצד לצד בעקבות השביל. לאחר כמעט שעה של הליכה אנחנו מגיעים לעין אביב, לפחות למקום בו הוא אמור להיות, כי היום יש כאן צינור, בטון וגדר. כמו רוב המעיינות בארץ, גם עין אביב נתפס ע"י מקורות לטובת משק המים של מדינת ישראל. טוב, אין הרבה מה לעשות, אולי פרויקט ההתפלה הלאומי ישחרר לנו כמה מעיינות. אומרים שבנובמבר שיש כאן פריחה יפה של חלמוניות, אנחנו נהנים מהחצבים האחרונים של הקיץ. לבנים וזקופים.
קצת אחרי עין אביב אנחנו מבחינים בקבוצה של תנים על השביל. התן הוא חיית לילה, אז מה הם עושים כאן באמצע היום? מיכלי קצת נבהלת, אבל התן הוא חיה פחדנית, ולמרות שהקבוצה הזאת די גדולה, הם נמלטים בבהלה כשהם מבחינים בנו. אחרי עוד קילומטר אנחנו מגיעים לנקודה שבה נשפך נחל אביב לנחל דישון, ועוצרים להפסקה קלה. לפתע, קורעות את דממת הנחל יללות תנים רמות. אנחנו לא רואים את התנים, אבל מכל עבר מגיעות יללות. תן מיילל, אחר עונה לו, והנחל כולו נשטף ביללות. חוויה מדהימה. עוד כרבע שעה הליכה ואנחנו בנקודת החצייה של נחל דישון את כביש 89, העולה מצומת אביבים דרום לכיוון קיבוץ יראון. מכאן עוקב בשביל אחרי כביש 89 וכביש 899, ואנחנו הולכים לצדו כשעה של הליכה נעימה עד לעין ערבות. יש כאן בריכה קטנה וצלולה של מים נקיים, ואנחנו משכשכים רגליים ושוטפים פנים.
השביל עובר מתחת לכביש 899 במנהרה שעל קירותיה ציירו ילדי פרויקט "שומרי הנחל" מבית ספר פסגות שבקבוץ יראון מגדיר של חיות וצמחי הנחל, ומפה מקסימה של האזור. חבל רק שהמטיילים לא מקפידים לשמור על הניקיון במקום.
אנחנו ממשיכים בנחל דישון, בנוף אירופאי של עצים גבוהים ומצוקים, וחולפים על פני מעיינות הנחל - עין גרגר, עין פועה ועין חלב – הנקודה בה נשפך נחל גוש חלב לנחל דישון. תוכלו לזהות אותה לפי השביל הכחול היוצא דרומה למסלול נחל גוש חלב. בכל המעיינות יש מים אפילו עכשיו, בסוף הקיץ, אבל הם אינם ראויים לשתייה. אנחנו מוותרים על רחצה בהם, אפשר, אבל עוד פעם להוריד את הנעליים.....
מכאן עולה השביל במתינות לכיוון יער ברעם, על אלוניו ואלותיו הנעימים, ואנחנו ממשיכים בצלם עד למזלג נחל דישון - נחל צבעון. שביל ישראל מצטלב כאן בשביל שחור שהולך שמאלה אל יער ברעם ושביל כחול שהולך ימינה. אנחנו ממשיכים בשביל האדום ופונים בזרוע הימנית של המזלג אל נחל צבעון, אחד הקטעים היפים בשביל.
די חשוך כאן, בצל העצים הגדולים. אנחנו עוברים בין קירות סלע מכוסי טחב ונושמים אוויר קריר ולח. מולנו כבר רואים את רכס הרי מירון הממתין לנו. מכאן מובילה אותנו דרך רחבה כשני ק"מ עד לכביש 89 בו אנחנו מסיימים את קטע ההליכה של היום. בסך הכל הלכנו היום כ-15 ק"מ בנחל דישון ובנחל צבעון. המסלול כולו במגמת עליה, אבל זוהי עליה מתונה ואפילו בשביל זקנים כמונו זה מסלול ממש קל.
את הרכב השארנו בתחילת המסלול, אז אנחנו מחפשים נהג מונית שייקח אותנו חזרה. כמה בירורים מביאים אותנו לפסקל, נהג מונית מקסים מג'יש, שהמשפט הראשון שלו, בתגובה לשאלה של עידו (שאין לו אלוהים כזכור לכם) מאיפה השם פסקל – "אמא שלי הייתה נזירה". הבחור מקסים, כאמור, ולוקח אותנו במונית המדוגמת שלו לתחילת הקטע. בדרך הוא מספר לנו על המשפחה שלו ועל הכפר, וממליץ על מסעדות טובות וסופרמרקט שפתוח עד מאוחר. אם אתם צריכים מונית באזור ג'יש, תתקשרו לפסקל – 050-2313125.
את הלילה אנחנו מבלים בבית השביליסט שבבית ספר שדה הר מירון. אפשר לישון בבית עצמו (50 ₪) או להקים אוהל בחצר (25 ₪). רק תזכרו להגיד שאתם באים מהשביל כי אחרת המחיר כפול. יש שם שירותים ומקלחת. מים חמים. מקרר וקומקום חשמלי. אפשר להדליק מדורה בחצר ואפשר לעשות על האש. בסך הכל רעיון מעולה. אם כי, תמורת המחיר הייתי מצפה לניקיון קצת יותר מוקפד (את קורי העכבישים במקלחת לא ניקו כבר שנים) ותחזוקה קצת יותר סבירה (הדלתות של השירותים והמקלחת מתפוררות, בחלונות חסרות זכוכיות, וכו'). חברים (זה להנהלת בית הספר) – אתם עושים דבר ענק, אז בואו ניקח אותו עוד צעד קדימה.
אחרי קניות בסופר בג'יש שנראה כמו סופר מפונפן בצפון תל אביב, אבל עם מחירי שוק הכרמל, אנחנו יושבים לארוחת ערב במסעדת ג'סקלה - הארזים שנמצאת ממש בכניסה לג'יש, ממערב לכביש (04-6987762, 054-5407148). הנוף מהמם. אנחנו מגיעים ממש לקראת השקיעה וזוכים לשבת ליד חלון מערבי גדול ולהתענג על הקרניים האחרונות. האוכל מעולה!! מהחומוס, דרך הסלטים הטבעיים (גרגיר ועולש) ועד הממולאים (לכו על הקישוא, לא תתחרטו) והעקוב (עכובית הגלגל בתבשיל עגבניות וחומוס, מוגש על אורז). אפילו המחיר סביר, פחות ממאה ₪ לאדם כולל שתייה. השירות חביב ולא צפוף מידי. בקיצור, מומלץ, בהנחה שבמסעדה בריחניה כבר הייתם, אבל על זה בפרק הבא.
לילה טוב מהר מירון. מחר עולים להר.
