את הבוקר אנחנו מתחילים עם קפה במעגן של Agen, מול נוף מרהיב של בתי העיר הנושקים למי התעלה. המשרד במעגן נפתח בתשע ואנחנו מחכים כדי לקחת מפתח לברז המים ממנו ממלאים את מיכל הסירה. בעשר הבנו שאנחנו בצרפת, וזה שכתוב על הדלת שבימי שלישי פותחים בתשע לא אומר כלום. כיוון שאנחנו רוצים למלא מים, החלטנו לנצל את הזמן לקניות לארוחת הערב ולביקור בבולנג'רי הקרוב. גם היום אנחנו קונים רק מצרכים לארוחת הערב, ויין כמובן. בצרפת התנהג כצרפתי... חזרנו ב-11 ומצאנו את המשרד פתוח, יש אלוהים גם לצרפתים. מלאנו את המכלים וקדימה לדרך. שלב ראשון יורדים את ארבעת המנעלים שעלינו אתמול. זוכרים? 15 מטר. ואכן, זה בדיוק כמו העלייה, רק הפוך, וזה ממש אותו כיף. קצת הסתבכנו בכניסה למנעל הראשון, כי האור היה ירוק אז התחלנו להתקדם, אבל מסתבר שהאור הירוק היה לסירה שהקדימה אותנו ואחרי שהם סגרו את המנעל נתקענו. לא נורא, בשביל זה הורדנו את חגית שטיפלה במצב במהירות והזמינה את אחראי המנעל לפתוח לנו אותו. הוא הגיע תוך חמש דקות, בשביל זה משלמים לו אחרי הכל, ופתר את הבעיה בלחיצת כפתור. בסוף הירידה אנחנו עוצרים בנוף מרהיב לאכול את ארוחת הבוקר שהרווחנו ביושר. הרבה עבודה המנעלים האלה.
מחר אנחנו רוצים לעלות לנהר ה- Baise שזורם דרומה מהתעלה, כדי להתנסות קצת בשייט נהרות. העלייה ל-Baise היא מעיירה בשם Buzet-sur-Baise שנמצאת כ-30 ק"מ מ-Agen. זה אומר 4-5 שעות הפלגה נטו, ובתוספת כל המנעלים בדרך זה בערך 6 שעות. מה שאומר שהיום מפליגים רצוף (טוב, הפסקת קפה אחת). הדרך מדהימה כמו בהלוך, אז לא נלאה בתיאורים. תבואו. שווה!!
ב-Buzet אנחנו עוגנים ליד המעגן (לא חייבים להתחבר לחשמל ומים אז אין סיבה לשלם 12 אירו), מורידים את האופניים ויוצאים "לקרוע את העיר". אתם יכולים להירגע, זה לקח בדיוק חצי שעה, וגם זה בגלל שנכנסנו למשרד של המעגן רק כדי לשמוע שאין להם מה לספר לנו, ואת כל המידע אפשר לקבל מחר ממפעיל המנעל. כן, זה מנעל מאויש, עם מפעיל שפותח וסוגר אותו עבורכם. העיירה עצמה היא לא משהו ששווה תיאור. עיירה צרפתית, חקלאית טיפוסית, עם כנסייה, חנות מכולת, בולנג'רי (כמובן) וכמה מסעדות. כיוון שקנינו כבר מצרכים לארוחת הערב, אנחנו עושים סיבוב וחוזרים לסירה שלנו. אה, כן, שכחתי לספר שבמשרד המעגן (מכל המקומות) מצאנו את היין שאנחנו מחפשים כבר 20 שנה – Le Lys – יין של יקב קטן ליד Buzet, ששתינו בטיול בדרום צרפת לפני 20 שנה ומאז אנחנו מחפשים אחריו. כמובן שקנינו 3 בקבוקים, אלא מה? אחד אדום, אחד לבן ואחד רוזה. הערב נתחיל עם האדום.
ארוחת הערב בסירה מורכבת משניצל ממולא, כדורי פירה, סלט ירקות ולקינוח עוגות שקנינו בבולנג'רי. כדורי פירה קנינו בסופר, כן עידו, לא לנסות להכין לבד, אתה יודע מה קורה.... אבל כיוון שהשניצל הממולא הוא המצאה חדשה שלי, להלן המתכון (כל שומרי הכשרות – אנא דלגו):
מצרכים – שתי פרוסות חזה עוף דפוק דק דק, חרדל טוב, כמה עלי בזיליקום טרי קצוצים דק, שתי פרוסות גבינת סנט- מור, מלח ופלפל.
הוראות הכנה – מייבשים היטב את חזה העוף, מורחים שכבה דקה של חרדל, מפזרים בזיליקום טרי ומניחים את הגבינה על מחצית הפרוסה (רצוי לחתוך את הגבינה לקוביות קטנות). מקפלים את חזה העוף מעל המלית ומהדקים היטב. טובלים בפירורי לחם (אני הכנתי פירורי לחם משאריות הבגט שייבשתי בשמש, אבל אפשר בהחלט פירורי לחם קנויים), טובלים בביצה טרופה עם מעט חרדל, מלח ופלפל, ושוב בפירורי לחם. מטגנים במעט שמן זית עד שהשניצל חום ופריך והגבינה מתחילה להתמוסס ולמלא את החדר בריח ניחוח נפלא. לבריאות!
הייתה ארוחה מעולה. שתינו יין אדום של Le Lys וזיכרונות נעימים הציפו אותנו באחת. יודעים לחיות הצרפתים האלה.
לילה טוב מ- Buzet-sur-Baise.
