היום אנחנו מתחילים טיול רגלי של 4 ימים שמאורגן ע"י חברת Hillwalk Tours. המודל שלהם הוא פשוט – אתם בוחרים אזור (הם עובדים בכל רחבי בריטניה ואירלנד), מספר ימים ורמת קושי, והם מתכננים עבורכם את הטיול. אנחנו הזמנו 4 ימי הליכה, אז תמורת 500 אירו לאדם קיבלנו 5 לילות ב- B&B בקירבת המסלול עם ארוחות בוקר מפנקות, תיכנון מפורט של המסלול על פי רמת הקושי (אנחנו ביקשנו easy, אנחנו בחופש אחרי הכל), הקפצות לתחילת מסלול או מסופו למקום הלינה (לא תמיד יש B&B בדיוק בנקודה בה מתחיל או מסתיים המסלול), העברות של התיקים בין מקומות הלינה, מפות מפורטות, סיפור דרך מפורט מאוד ומספרי טלפון לתמיכה במקרה הצורך או חו"ח במקרה חירום. בקיצור, מעטפת אירגונית מלאה.
אנחנו פותחים את היום, והמסע, בארוחת בוקר אירית מסורתית, עם נקניק דם והכל, ובתשע וחצי בדיוק מגיע הנהג שלנו, ראיין, לקחת אותנו לתחילת המסלול. אנחנו מתחילים את המסלול בכפר קטן בשם Annascaul (אל תנסו לבטא את השם), כ-20 ק"מ מזרחית לדינגל בה אנחנו לנים.
מזג האוויר מדהים, שמים כחולים, שמש חמימה ו-18 מעלות מושלמות להליכה. אמרנו כבר שאנחנו אוהבים את אירלנד? אנחנו יוצאים לדרך בכבישים הקטנטנים שבין הכפרים כאן. הנוף מרחיב לב. באחת החוות אנחנו רואים כמה צעירים גוזזים כבשים. כשהם רואים שאנחנו מתעניינים, הם מזמינים אותנו להכנס לחצר שלהם ולראות "a bit of shearing". הם מסבירים לנו שהם גוזזים את הצמר רק כי לכבשים קשה איתו בקיץ, מחיר הצמר כל כך נמוך שכלכלית לא שווה לגזוז.
אנחנו נפרדים מהגוזזים והכבשים וממשיכים בדרך היורדת עד חוף הים. כיוון שהיום חם ונעים מלא אירים הגיעו לים, למרות המים הקפואים. אנחנו מגיעים לטירת מינארד (Minard Castle), שהיא לא ממש טירה, אלא חורבה של אחת משלוש טירות שנבנו באזור ע"י משפחת פיצג'רלד באמצע המאה ה-16.
זאת היתה טירה מפואר בת 4 קומות שרק שלוש מהן שרדו. בשנת 1650 צבא קרומוול פוצץ מטענים בכל אחת מפינותיה של הטירה, אך היא שרדה, אם כי הנזק המבני שנגרם לה הפך אותה לבלתי ראויה למגורים. מכאן השביל מטפס במעלה גבעה קטנה והנוף הנפרש לפנינו מרהיב.
עד הפסקת הצהריים אנחנו הולכים 11 ק"מ, ומגיעים לכפר קטן בשם ליספול (Lispole), שם אנחנו יושבים לשתות קפה ב-Kate’s Cross, חנות קטנה עם קצת מצרכים, סנדוויצ'ים וקפה משובח.
אנחנו ממשיכים לאורך כביש N86 (הכביש הראשי של חצי האי שלנו), עד פנייה לכפר קטן בשם Goulin, משם אנחנו שוב על הכבישים הקטנטנים בין כפרים עוד יותר קטנטנים ונוף מדהים. לצידי הדרך יש המון שיחי פטל, ומדי פעם אנחנו מצליחים למצוא קצת פירות אדומים שממש כיף לאכול תוך כדי הליכה.
לפתע פתאום מתקדרים השמים ומתחיל לרדת גשם. טוב, מה לעשות, זאת אירלנד אחרי הכל, ואי אפשר לצפות שבמשך שבועיים שלמים ביולי לא ירד כאן גשם. אנחנו שולפים את ציוד הגשם שלנו שהמתין בסבלנות מתחילת הטיול וממשיכים לצעוד לכיוון דינגל.
הירידה לדינגל, שהיא ברובה דווקא עליה, נמשכת כ-8 ק"מ נוספים, ואנחנו מגיעים העירה ל-B&B שלנו עייפים אך מאושרים, אחרי 21 ק"מ אותם הלכנו בשש ומשהו שעות. היה יום מדהים. אחרי מנוחה קצרה אנחנו יוצאים לשוטט קצת במרכז דינגל שהיא עיר ממש חביבה.
אנחנו אוכלים ארוחת ערב מצויינת ב-Lord Baker’s, מסעדת פירות ים יוקרתית. עבדנו קשה היום, מגיע לנו גם קינוח. הולכים לישון בתשע כי מחר יש לנו עוד יום הליכה.
לילה טוב מדינגל
